המשך מתקדם של עלילות האגס בארגז התפוחים

ניכר שבימים האחרונים ובימים הקרובים שעתידים לבוא – שתיקתם הרועמת והזמנית של המועמדים מתחילה להיפרם. אומנם הסימנים הראשונים הם עדיין ב"עילום שם" אבל ללא ספק – ההתפתחויות המתהוות ואלה הצפויות לבוא, תלבשנה בקרוב גם שמות וגם פרצופים חמוצים (יותר או פחות).

לפני שזה קורה ונהיה כולנו טובעים ומוצפים במי-ביוב בלתי ראויים לשימוש חוזר, כדאי לנסות פעם נוספת לטהר ולהבליט את הנקודות שבמוקד העניין.

כפי שציינתי בתחילה – לטיבו ולאיכותו של הסרט "המדריך למהפכה" אין כל קשר לדיון.

בתחרות האקדמיה יש שתי קטגוריות לסרטים: "עלילתי" או "תיעודי".

הסרט הזה שמתעד מאבק אמיתי עם אנשים אמיתיים היה צריך להיכלל בקטגוריה "התיעודית". הסרט הזה הוא "תיעודי" לכל דבר ועניין והוא לא מסוג הסרטים שחוצים את גבולות הז'אנר, כך שהוא מצריך קטגוריה מיוחדת או דיון מיוחד שיקבע את הקטגוריה בה הוא צריך להיכלל. עלותו ההפקתית, נושאו הקרוב לליבנו, מורכבותו ו/או אורכו הם לא מרכיב שצריך לתת לו אפליה "מתקנת" על פני סרטים תיעודיים אחרים.

הכללים של האקדמיה היו צריכים להישמר על-ידי קברניטי האקדמיה – ההנהלה שלה, המנהלת שלה והיו"ר שלה.

האמירה של המנכ"ל אילנה שרון בעיתון הארץ (6.7.10) ש"מתוך כבוד ליוצרים אנחנו נותנים להם לבחור את הקטגוריה בה הם רוצים להתחרות" – מתמיהה בלשון המעטה, לא מדויקת (על סמך ניסיוני האישי) ומקוממת.

יו"ר האקדמיה, מארק רוזנבאום, היה צריך לחסום בגופו את הפרת הכללים השוויוניים של התחרות.

החשש המוצדק או "לא מוצדק" שלו מניגוד עניינים גרם לכך שבשער לא עמד שוער – דווקא בתקופת "המונדיאל הקולנועי" שלנו. אם הוא לא יכול היה להקפיד על כך, מישהו אחר היה צריך לעשות זאת במקומו. "העדפתו" שלא להתערב אינה במקומה כשמדובר במקרה מן הסוג שמתרחש לנגד עינינו.

ידוע שפעמים רבות התפלגות מספר המצביעים היא על חודם של קולות בודדים. נוכחותו של סרט כלשהו בקטגוריה שאינה שלו משבשת מבחינה מספרית ודמוקרטית את תוצאות ההצבעה ואת רצונם הדמוקרטי של הבוחרים. את ה"שיבוש" המיותר הזה צריך היה למנוע מן ההתחלה על-ידי שמירה קפדנית ושוויונית על כללי האקדמיה ונהליה.

ולסיכום, לא מיותר לציין גם בתוך ים הציניות ו"המפוקחות" – שלמרות שרבים ו"טובים" שותקים, "מתחבאים" ונמנעים מהבעת עמדה – בגלל אינטרסים וניואנסים של כדאיות לא מכובדת – "טוהר מידות" ותחרות הוגנת בתנאים שוויוניים, חשוב וכדאי שיהיו גם וקודם כל אצלנו!