תערוכת בוגרי שנקר 2010

כשתעשין הטכסטיל אריה שנקר החליט לפתוח בי"ס למעצבי טכסטיל לפני 40 שנה, לא שיער שביה"ס יהפוך לבי"ס גבוה לאדריכלות, עיצוב תכשיטים, אופנה ועיצוב תעשייתי וגרפי. בבנין בית החרושת עלית, שהדיף ניחוחות שוקולד כשעברת לידו עד לא מכבר, ושראש עירית רמת גן, צבי בר העניק אותו במתנה ל"שנקר", מוצגות עד סוף חודש יולי תערוכות הבוגרים, שהעין לא תשבע לראותם.

דברים כה מדהימים, עד שהמילים דלות מכדי להעלות על הכתב את תיאוריהם. לדמיון אין גבול כשמדובר בכוח היצירה של הצעירים המוכשרים הללו. הפרויקטים שיצרו כעבודות הגמר, עם המנחים המעולים שלהם, מציבים אותם כדור העתיד, שבעשייתם הם גורמים לחוש שהעתיד כבר כאן.

מחלקת העיצוב התעשייתי (עם אלכס פדואה בראשה) ניצבת בראש כרבת ההמצאות. החידושים שהיוצרים הצעירים המציאו הם לא רק בעצם צורתם, אלא בפונקציונליות שלהם. בתרומה שלהם להתפתחות הטכנולוגית והעלאת רמת החיים. והכל - באמצעים פשוטים אך חכמים. שירלי גואטה יצרה את תיקתא, תיק המאפשר במישוש ידני למצוא כל חפץ שבו מבלי להזדקק לחיטוט ממושך. התיק מחולק בצורה ארכיטקטונית לחללים שונים בנפחים שונים. לא יאומן איזו המצאה, במיוחד לנשים שאוהבות לסחוב עימן את כל מה שדרוש להן. ממש אדריכלות תיקים.

נופר אלפסי יצרה את TADUO, שולחן סלון שחלקו העליון עשוי מעץ, וחלקו הפנימי מרופד, כמו תא בטוח ונעים, שילדים האוהבים חללים קטנים, יכנסו מתחתיו בלא להחבט ולהחבל. אמי שנקלבך יצרה את אקו, בובה רכה שומרת סוד. היא מאפשרת לילד לחלק את סודותיו ופחדיו עימה. בבובה מצוי צינור אקוסטי, שכשהילד מדבר מצידו האחד, הוא שומע את עצמו בקול מעט שונה באזנו, בצד השני. יש בה גם כיס קטן שהילד יכול להטמין בו חפצים אישיים, והיא מיועדת לבני 6 עד 9.

נדיה זינגר יצרה את PLACE - רהיט שהוא תחליף לבית על עץ, מחבוא של ילדים, מעין פינה אישית. הרהיט תלוי מהתקרה, עולים אליו בסולם, הילד לבדו אם הוא רוצה להתבודד, או עם חבר, ואז משלשלים את הסולם למעלה - ויש להם פרטיות, והקץ לניג'וזים. יש ברהיט גם סל שאפשר לשלשל כדי להוריד או להעלות דברים, וכן תא אחסנה.

לאישה שבעלה נפטר באופן פתאומי, יצרה עדנה ראובני את "כסות", אביזרי מיטה לשימור בן הזוג שאיננו. כמו ציפית - שאליה ניתן לדחוס חולצות של הנפטר, ובשליפה קטנה להריח את ריחו. או מנורת לילה, שכאשר היא דולקת - מוקרנת תמונת הנפטר למעלה.

יורי מובשוביץ יצר את FUNTIC - רכב עירוני חד גלגלי לנוסע יחיד, בעל מעטפת מינימלית, שמה שיפה בה הם הקווים המעוגלים של המעטפת הקשיחה, כאילו הייתה עשויה מחומר רך. אלעד קאשי יצר את TABLE SET - שולחן שחלקיו הם גם כלי האוכל מקרמיקה, שעם תום הארוחה הם נכנסים למדיח. עיצובם המרהיב יוצר חווית אכילה חדשה. עומר דויטש יצר הכלאה בין מחשב לצמח. בהיותו תלוי מהתקרה, ובמקביל לתפקודו כמחשב שניתן לשדרג בכל עת את הקומפוננטים שלו, הוא מגדל צמח שמעניק לבית נופך שונה תוך התפתחותו.

קרן לבנט גם היא בעניין עציצים. היא יצרה את GROW EAT, ערכה לגידול ירקות בבית. הילד זורע בעציץ את הזרעים, משקה עם המזלף, וכשהירקות או הפירות מעט גדלים - הוא מכניס אותם לשבלונה, והם מקבלים את צורתה, כשם שיוצרים עוגיות. גם מאיה גולן יצרה את GORDON, מערכת מיתמרת לגובה, לגידול ביתי של ירקות. המבנה הגיאומטרי מודולרי, ניתן להרכבה ולפירוק, ומתאים לחללים מצומצמים.

בין המחלקות האחרות נזכיר את גל גבע, מעיצוב תפאורה, את יוני גליקאס - מתקשורת חזותית גם הוא, את אורי טור המאייר, ואת קתרינה שצ'רבינון הסימבוליסטית, עם החיות הדמיוניות המפלצתיות. תקצר היריעה לתאר גם את עיצובי התכשיטים שכולם עשויים בשילובים מפתיעים של חומרים כה שונים, את עיצובי הטכסטיל, עליהם חשב שנקר בייסדו את ביה"ס, ושאר המחלקות. מי שנכנס - קשה לו לצאת מהתערוכה.

הכניסה חינם, עד ל-30.7.10.