מסכת עיכובין

מנכ"ל הרבנות הראשית עודד וינר טען בדיון שבתחום הבחינות לרבנות הבעיה כבר טופלה, ושכל העיכובים בבדיקת הבחינות לרבנות ולדיינות היו טכניים בלבד. וינר סיפר שעד לפני כעשר שנים ניגשו לבחינות רק מאות נבחנים בשנה, ולעומת זאת בשלוש השנים האחרונות בלבד, נבחנו ברבנות הראשית מעל 11 אלף נבחנים. כוח האדם שלנו לא גדל, טען וינר, למעט תוספת של שלושה חצאי משרות של סטודנט. באשר לתנאי קיום הבחינה, דיווח וינר על מעבר מאולם הרבנות הראשית שהכיל כ-180 מקומות בלבד, לאולמות בבנייני האומה המכילים יחד למעלה מאלף מקומות. "כיום יש שולחן לכל נבחן", פסק.

את העיכוב במתן התוצאות לבחינות נימק וינר גם בדרישה של סגן החשב הכללי במשרד האוצר לקיים מכרזים לתפקידי הבוחנים. לדבריו, בשנת תשס"ח שלחה הרבנות מכתב לכל הנבחנים בדיינות ובו התריעה על העיכוב הצפוי בקבלת התוצאות, בשל מה שהוגדר כ"בעיות משפטיות שאינן תלויות בנו". הוא סיפר שבתחילה רצתה הרבנות לדחות את הבחינות לדיינות כדי לא לגרום עוגמת נפש לנבחנים שייאלצו להמתין זמן רב לתוצאות, אבל בעקבות לחץ מראשי הכוללים, שטענו שהדחייה תגרום סבל רב לנבחנים, הבחינות התקיימו במועדן – וזה מה שגרם להמתנה הארוכה לתוצאות.

דבריו של וינר לא הניחו את דעתם של הנוכחים בדיון. הרב יוסף כרמל, ראש כולל הדיינוּת 'ארץ חמדה', תקף במילים חריפות את התנהלות הרבנות. "כל התירוצים האלה", אמר כרמל לווינר, "שאני מאמין שהם אמיתיים, וכל הביורוקרטיה הזאת, השורה התחתונה היא שאתה סובל מזה, והרבנים הראשיים סובלים, ויש חילול השם נורא. לכל התלמידים שלי יש פסיכומטרי 700 ומעלה. הם יכולים להתקבל לכל פקולטה. אבל הם באים ללמוד תורה. הם מחליטים לתרום את עצמם לעם ישראל בתחום הרוחני. ולבסוף הם מקבלים סטירה נוראה מהמערכת כשהם מחכים למעלה משנתיים לקבלת תשובה על מבחן.

"הם לא יודעים היום, בחודש סיוון, מתי יהיו המבחנים. אם אתם דוחים את המבחן עכשיו לחשוון, אתם גורמים נזק עצום לנבחנים. אנשים צריכים להתחיל לעבוד בא' באלול. צריכים להתחיל ללמד בישיבה. אי-אפשר לגשת למבחנים האלה אם אתה עובד. המבחנים של הדיינות הם מבחנים קשים. מי שלא לומד 12, 14, 16 שעות ביום לפני המבחנים האלה, לא יעבור אותם. זה מה שהאנשים האלה עושים. הם צוללים במשך חצי שנה. הרעיה לא רואה אותם. הילדים לא רואים אותם. הם לא עושים שום דבר אחר. בסוף אומרים להם: עוד חודשיים יהיה המבחן. מה הם יעשו?"

"תארו לעצמכם", המשיך, "שהאוניברסיטה העברית תודיע לסטודנטים בסוף הסמסטר 'תראו, המבחנים שלכם יהיו באמצע הסמסטר הבא'. הרי המדינה תיכנס פה למהומות סטודנטים. זה שלא צועקים פה עד לב השמיים, זה בגלל שרוצים את כבודה של הרבנות הראשית. גם האנשים הצעירים שיושבים פה רוצים את כבודה של הרבנות הראשית. לכן הם לא צועקים ברחוב. לא פונים לעיתונות".

למרות דבריו הנרגשים של הרב כרמל, הרבנות לא שינתה את החלטתה בנושא דחיית הבחינות. ח"כ עתניאל שנלר, ממלא-מקום יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, סיכם את הדיון בוועדה בדרישה מהרבנות להציג עד ראש חודש אלול מערכת של 'תקינה' בכל נושא הבחינות, שתכלול כללים ברורים בנושא קיום הבחינות ובדיקתן. שנלר לא דרש מהרבנות לקיים את הבחינות של חודש אב במועדן.

בשבוע שעבר ביקש שנלר להסביר את עמדתו: "יש כאן מתח בין שתי תפיסות אפשריות ושתיהן לגיטימיות. האחת היא לתקן את הליקויים תוך כדי תנועה, כלומר לקיים את הבחינות במועדן ואז לא יסתיים הטיפול בכל הליקויים. אפשרות אחרת היא לומר בואו נדחה את הבחינות בשלושה חודשים, נצא לדרך באופן חדש, ואז הדרך הארוכה תהיה הקצרה".

אבל יש נבחנים שכבר סובלים פעמיים. הם חיכו למעלה משנתיים לתוצאות ועכשיו גם דוחים להם את הבחינה.

"הנבחנים מעלים בצדק קול זעקה. הם תכננו את עבודתם, ובוודאי שהם ניזוקים. אבל אם לא יתקנו את הליקויים הם שוב ייאלצו לחכות שנתיים לתוצאות המבחנים. זו שאלה של יחיד מול רבים, ויחיד מול רבים הלכה כרבים. בכל שינוי ארגוני יש ניזוקים. מישהו חושב שאפשר לעשות שינויים ארגוניים בלי שמישהו יינזק?"

שלושה חודשים של דחייה יצילו את המערכת?

"אני המערכת המפקחת ולא המערכת המבצעת. אותי מעניין שבסופו של יום המערכת של הרבנות תפעל על-פי תקינה מבוקרת ממלכתית ואחידה. יש חשיבות שכולם ידעו מתי יש בחינות, שאי-אפשר יהיה להזיז אותן, ושכולם יידעו את התנאים שלהן, את החומר, איך בודקים את הבחינות, מתי מקבלים תוצאות, איך מערערים והאם יודעים בכלל מה הליקוי בכל אחד מהמבחנים על-מנת שיידעו מה לתקן. לצורך כל זה הקצבתי זמן למערכת עד ראש חודש אלול. אם ברבנות חושבים שעד אז הם צריכים להימנע מקיום בחינות חדשות כי לדעתם זה מונע מהם לעמוד בזמנים, מבחינתי זו החלטה לגיטימית. בכל מהלך יש נפגעים ואי-אפשר לרצות את כולם".

מה יקרה אם גם בראש חודש אלול המערכת לא תהיה מסודרת?

"במקרה כזה אני אפעיל את התוכנית השנייה שעומדת על הפרק, והיא להוציא את כל סוגיית המבחנים מידי הרבנות לידי גורם חיצוני. מכיוון שהרבנות חושבת שהיא תפתור את הבעיות במערכת, אני רוצה לתת לה הזדמנות לתקן את הליקויים".

למה בעצם לא להוציא את הבחינות מידי הרבנות?

"ברגע שאפריט את הרבנות, אני בעצם אומר שאין יותר רבנות ממלכתית אלא רק בד"ץ ורבנות של חצרות וכתות. מבחינתי, כציונות דתית, הרבנות הראשית היא הביטוי לסמכות ההלכתית העליונה והיחידה כלפי הציבור ומדינת ישראל, וצריכים לשמור אותה. דבר שני, מי אמר שבחלופה הדברים יהיו יותר טובים? קודם כול צריך לתת הזדמנות לאנשים לתקן את הליקויים. זה נכון גם בתחומי הכשרות ומערך הנישואין, ובכל תחום אחר. נוסף על כך, תהליך של שינוי ארגון על-ידי הקמת מערכת חלופית הוא תהליך מורכב וארוך הרבה יותר מאשר ארגון מערכות קיימות. ההחלטה איך הגוף החדש ייראה, המכרזים והתקצובים – כל זה לוקח יותר זמן, ולא בהכרח צריך להשקיע בדשא של השכן. יכול להיות שעדיף לשים קצת דשן בדשא שלך, שיהיה ירוק יותר וטוב יותר, וגם יהיה שלך".

גם הרב רפאל מזרחי, מנהל מחלקת הבחינות ברבנות הראשית, משוכנע שאין מנוס מדחיית הבחינות. "הודענו והסברנו שאנחנו רוצים לגמור את כל הבדיקות עד ראש השנה ואז נוכל לפתוח מחדש את המערכת טובה ונקייה. לפני כשנתיים היה אסור לנו לבדוק בחינות, כי החשב הכללי של האוצר אמר שבלי מכרזים לבודקים אסור לנו לבדוק. באו ראשי כוללים ואמרו, 'בגלל זה לא תעשו בחינות? מה מעניין אותנו עכשיו התוצאות? תעשו את הבחינות בזמן'. עשינו בחינות, הייתה סחבת של המכרזים ואחר כך בעיות עם החוזים, ואז התקיפו אותנו: איך אתם עושים בחינות במצב כזה. נוצרו דחיות כפולות ואנשים היו במתח ועצבים על שאין תוצאות גם אחרי שנתיים, למרות שכתבנו להם שאנחנו לא יודעים מתי יהיו תוצאות. עכשיו הוועדה החליטה שעד שהבחינה האחרונה לא תצא עם תשובה, אנחנו לא פנויים לבחינות חדשות".

למה שלא תודיעו שאתם מקיימים בחינות, אבל מקפיאים אותן ולא מתחילים לבדוק אותן עד חודש חשוון?

"אנחנו רוצים לעשות סדר בכל המערכת. יש הרבה פרוצדורות. אנחנו לא רוצים לחזור על אותן טעויות. להכין בחינות זה לא דבר שעושים מהשרוול. זה תהליך שדורש הרבה עבודה ולכן זה משבש את העניינים. עכשיו כל הבודקים יושבים כדי לגמור לבדוק את כל הבחינות".

בעקבות ההודעה על דחיית הבחינות שקלו כמה נבחנים וראשי כוללים לדיינות לפנות לבג"צ. עו"ד אביעד הכהן הסביר לראשי הכוללים שגם פנייה כזו לא תועיל. "דיברתי עם אחד מראשי הכוללים ואמרתי לו שגם אם נלך לבית משפט, אין סיכוי שהוא יתערב כשמדובר בפרק זמן קצר כל כך. זה יהיה אולי מהלך צודק אבל לא יעיל. בחינות זה תמיד נושא רגיש מבחינה משפטית. בית משפט לא יתערב במקרה שבו הפער בין המועדים הוא שלושה חודשים. אנחנו לא הולכים למלחמה לשם מלחמה, אלא כדי להשיג תוצאה".

שלא לציטוט, נבחנים לדיינות וגם ראשי כוללים סבורים שהאנדרלמוסיה באגף הבחינות של הרבנות הראשית נועדה למנוע את כניסתם של דיינים חדשים למערכת, בעיקר מהציונות הדתית. בציבור החרדי יש עשרות רבנים המקבלים פטור מהבחינות לדיינות עקב הגדרתם כ'גדולים בתורה', והעיכובים בקיום הבחינות ובבדיקתן אינם משפיעים עליהם.

עו"ד אביעד הכהן מסכים שייתכן שהרשלנות אינה הסיבה היחידה לעיכובים. "זה יכול להיות שילוב של כמה גורמים. אם זו הייתה פעם ראשונה, אז הייתי אומר שמישהו התרשל. שאלתי את הרבנות שאלות ברורות – אצל מי היו בחינות שלא נבדקו, למה הן לא נבדקו, ומה הסיבות שלא בדקו אותן. הם לא נתנו לי תשובות, וזה כבר מעורר חשד. יש בלגן במערכת, אבל בהחלט יכול להיות שגם רוצים למנוע כניסה של דיינים חדשים. לחלק מהדיינים החרדים יש פטור מהבחינות, ומי שנחסם כשאין בחינות אלה רק המועמדים של הציבור הדתי-לאומי".

ח"כ עתניאל שנלר דוחה את התיאוריות הללו. "זה שטויות במיץ עגבניות. אין בזה מילה אחת של אמת, ואני אומר לך את זה כחבר הוועדה למינוי דיינים. מיינו לאחרונה למעלה ממאה מועמדים לדיינים, ואנחנו אמורים למנות כתשעה דיינים בקרוב. יש היום עודף היצע דרמטי, זאת עובדה, ומי שלומד דיינות יודע שלא בהכרח הוא יוכל לשמש דיין".