על-פי הדיווחים באמצעי התקשורת הערביים והפלשתינים הנשיא אובמה מפעיל לחץ אדיר על יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס כדי שייענה לדרישתו לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל מייד לאחר עיד אלפיטר המסיים את חודש הרמאדאן שיתחיל בעוד עשרה ימים.
אובמה רוצה לפחות סבב אחד של מו"מ ישיר בין הצדדים לפני תום מועד הקפאת ההתנחלויות בסוף חודש ספטמבר ולפני הכינוס השנתי של העצרת הכללית של האו"ם.
כך, הוא יוכל גם לזמן פגישה משולשת במטה האו"ם בניו-יורק בין ראש הממשלה
בנימין נתניהו לבין יו"ר הרשות הפלשתינית עבאס בשולי דיוני העצרת הכללית כפי שעשה בשנה שעברה.
הנשיא האמריקני העביר בכתב שני מסרים חשובים למדינות ערב ולפלשתינים לקראת כינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית בשבוע שעבר שלמעשה הביאו למתן "האור הירוק" לפלשתינים להתחיל בשיחות הישירות.
גורם ישראלי בכיר הבקי ברזי המדיניות האמריקניות אמר לי כי מכבש הלחצים האמריקני עבד בצורה מרשימה ביותר והביא לתוצאות.
המסר הראשון היה איגרת ערבויות אמריקניות שנמסרה למנהיגי ערב זמן קצר לפני תחילת הדיונים בשבוע שעבר בקהיר, את האגרת מסרה השגרירה האמריקנית במצרים לשר החוץ של קטר. הערבויות דיברו על נחישותה של ארצות הברית לפעול למען הקמתה של מדינה פלשתינית עצמאית אך לא הייתה בהן שום קביעת עמדה מוקדמת בנושאי הליבה של הסדר הקבע או פגיעה באינטרסים של ישראל.
המסר השני היה איגרת שנשלחה מטעם הנשיא ליו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס שבה הוא הזהיר אותו כי אם לא יחדש את המשא-ומתן הישיר עם ישראל ייפגע האמון בינו לבין הממשל האמריקני, ארצות הברית עלולה להסיר את תמיכתה בהקמת מדינה פלשתינית ואף להפסיק את הסיוע לרשות הפלשתינית. הנשיא האמריקני אף הבהיר כי לא יסכים שזירת האו"ם תהפוך תחליף למשא-ומתן הישיר בין הצדדים.
עם זאת הוא הבטיח למחמוד עבאס כי הוא יערוב אישית לכך שאם הוא ייאות לחדש את המו"מ הישיר עם ממשלת נתניהו תוארך הקפאת הבנייה בהתנחלויות לתקופה נוספת מעבר לחודש ספטמבר.
כך עבד מכבש הלחצים האמריקנים בנוסף למגעים שקיים השליח מיטשל עם מנהיגי ערב ושיחות הטלפון של הנשיא אובמה עם נשיא מצרים מובארק ועם עבדאללה
מלך ירדן. וצפוי שהלחצים האמריקנים יימשכו...
ברשות הפלשתינית אומרים עכשיו כי בימים הקרובים יגיע לאזור שליח אמריקני לפגישות עם ההנהגה הפלשתינית וכי על-פי הפגישות האלה תקבע המדיניות הפלשתינית. הפלשתינים מכחישים כי מייד לאחר חודש הרמאדאן הם יחדשו את המשא-ומתן הישיר עם ישראל.
מחמוד עבאס ממשיך במדיניות של "הליכה על הסף" כדי לנסות ולמקסם כל הישג, הבטחה או ערבויות, שיוכל לסחוט מממשל אובמה או מישראל לפני שיסכים לחידוש המשא-ומתן הישיר.
הוא כבר הבין שאין לו ברירה אבל הוא מעוניין להציג בפני בני עמו ובפני האופוזיציה הפלשתינית בראשות החמאס "תרחיש של אונס". להראות כי לא הייתה לו שום ברירה וכי המו"מ הישיר נכפה עליו על-ידי הקהילה הבינלאומית ומדינות ערב.
לפני כינוסה של ועדת המעקב של הליגה הערבית התרברב מזכ"ל הליגה הערבית עמרו מוסא בראיונות עיתונאיים ונתן לפלשתינים להבין כי יתמוך בעמדתם. הוא גם איים בפניה למועצת הביטחון של האו"ם כדי שתאשר את גבולות המדינה הפלשתינית בקווי 67. אולם עד מהרה התברר כי הנשיא האמריקני הצליח "לקפל" את מנהיגי ערב והם מיהרו לישר עימו קו ולתת "אור ירוק" לפלשתינים לחדש את המו"מ הישיר עם ישראל.
"ההתקפלות" של מנהיגי ערב בפני הנשיא אובמה מזכירה לכמה דמויות במחנה הפלשתיני את מה שאירע ב-1936 כשמנהיגי ערב נכנעו ללחצים של בריטניה והמדינות האימפריאליסטיות להפעיל לחץ על ההנהגה הפלשתינית בארץ ישראל להפסיק את שביתת המסחר הארוכה ואת הפעולות המזוינות. התוצאה הייתה "הנכבה" המפורסמת שהביאה, לטענתם, לאובדן 78 אחוזים משטח פלשתין ההיסטורית.
אין ספק שהנשיא אובמה הוכיח מחדש את ההגמוניה האמריקנית על המשטרים הערבים המתונים שאינם מעיזים להמרות את פיה של וושינגטון.
לכן ניסה מחמוד עבאס "להפיל את התיק" על מדינות ערב כשביקש את כינוס ועדת המעקב של הליגה הערבית. הוא ציפה כי הן "יוציאו לו את הערמונים מן האש" ויתמכו בעמדתו כי מוקדם מידי לעבור למו"מ ישיר. אולם מדינות ערב לא נפלו בפח, הן יישרו קו עם וושינגטון והחזירו את הכדור למחנה ההחלטה הפלשתיני.
זהו הישג של הנשיא אובמה...
ייתכן שיהיה לו הישג נוסף בכך שיצליח "לקפל" גם את מחמוד עבאס ולהביא אותו לשולחן המו"מ הישיר עם ישראל. אולם, הוא לא יצליח "לקפל" אותו בנושאי הליבה של הסדר הקבע: ירושלים, הפליטים, ההתנחלויות והגבולות. מחמוד עבאס הוא יותר קיצוני מ
יאסר ערפאת בנושאים אלה, הוא היה זה ששכנע את ערפאת בפסגת קמפ דיויד ביחד עם אחמד קריע (אבו עלאא') לדחות את כל הרעיונות האמריקניים לפשרה שהציע הנשיא קלינטון.
לכן אם המו"מ הישיר בין ישראל לפלשתינים יתחדש סביר להניח כי הוא יגיע במהרה למבוי סתום.כפי שהגיע בתקופת ממשלת אולמרט.
הנשיא אובמה יגלה, כפי שגילה הנשיא קלינטון, כי "אפשר לאלץ את הסוס לבוא אל השוקת אך אי-אפשר לאלצו לשתות את המים".
מעין שקיעה לתוך אפתיה
