חיים ומוות ביד הנייד

אז מה באמת עושה מדינת ישראל על-מנת להקטין את כמות תאונות הדרכים? מציגים לנו מספר מקסימום של הרוגים בשנה? חושבים על הפרדה מפלסית לרכבות? יוצאים לצוד נהגים שנוהגים בכביש 6 מעל 110 קמ"ש? בקיצור, מתעסקים בתוצאה ולא עושים דבר וחצי דבר בטיפול בשורש הבעיה.

הגיע הזמן לטפל בעיקר, בהתייחסות של הנהגים לחוקי נהיגה בסיסיים, כמו לדוגמה: שיחה בנייד תוך אחיזה ביד ולא באמצעות דיבורית.

אני מניח שלחלקכם ההתמקדות באכיפה של דיבור בטלפון נייד, שלא באמצעות דיבורית, נשמעת פשטנית מדי, ולמה לנו להתעסק בעבירות פשוטות, יש לנו הרי בעיות חמורות יותר ואין מספיק כוח-אדם...

אז זהו, שעבירה זו, פשוטה ככל שנראית, מסמלת יותר מכל את תרבות הזלזול של נהגים בחוקי התנועה, בנהגים אחרים ובחיי הנוסעים שלהם. יתר על כן, הוכח במחקרים רבים ברחבי העולם שדיבור בנייד (גם אם הוא בדיבורית), בעיקר אם אוחזים בו ביד, מסוכן לפחות כמו נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים!!!

• דיבור בנייד גורם ל"עיוורון" וניתוק קשר עין עם הכביש;

• דיבור בנייד מנטרל את חלוקת הקשב של הנהג, במיוחד כאשר השיחה מתארכת (או הופכת לרגשית);

• דיבור עם נייד, שמוחזק ביד, עלול להפריע לתפקוד בשעת חירום (בלימת חירום, סטייה מנתיב, התחמקות ממכשול, מעבר של מחסום רכבת ועוד).

בעבירות כמו נהיגה בשכרות / השפעת סמים, הנהג אינו יכול להפעיל שיקול-דעת כבר בשלב ההשתכרות או צריכת הסמים, הרבה לפני שהוא מניע את הרכב. לעומת זאת, ולא שאני בא להפחית מחומרת העבירות הנ"ל, נהג שאוחז בנייד בזמן נהיגה עושה זאת, רוב הזמן, בשיקול-דעת (גם אם מוטעה), בערנות ובפיכחות, בצורה מודעת ולעיתים אף אוטומטית, לאורך כל היום ולא רק בזמן בילוי.

נוסף על כך, על-מנת לאתר נהג שנוהג בשכרות / השפעת סמים יש צורך בציוד מיוחד ובבדיקות דם שלוקחות זמן וניתנות להשפעה (כבר ראינו מקרים כאלו בעבר). נוסף על כך, נהג שיכור או מסומם נמצא בתת-תפקוד לאורך כל זמן הנהיגה, ותגובותיו תהיינה מושפעות מהאלכוהול או מהסמים שהוא צרך.

לעומת זאת, על-מנת לאכוף דיבור בנייד בזמן נהיגה, ללא דיבורית, אין צורך להשתמש בציוד מיוחד, רק בחוש הראייה. אכיפה של עבירה כזאת יכולה להתבצע בקלות ברחבי העיר ואינה מחייבת כוח-אדם מיומן; למעשה, כל שוטר/פקח יכול לבצע זאת בכל זמן נתון ולא רק ב"במבצעי אכיפה מיוחדים".

התוצאות תהיינה:

• אכיפה משמעותית על עבירה שלכאורה נחשבת חסרת משמעות מצידם של נהגים רבים;

• הרתעה משמעותית כבר בשלב הפיכחות, לאורך כל היום ולא רק בזמן הבילוי;

• נהגים שיתחילו עם עבירות "קלות" ויזכו בנקודות שליליות, יחשבו פעמיים לגבי ביצוע עבירות "קשות יותר";

• קל יותר להסביר לנהגים את חשיבות הדיבור באמצעות הדיבורית מאשר את הסכנה שבהשתכרות.

ההתמקדות המאסיבית בתקשורת, בגופים השונים, בממשלה ומחוצה לה, באכיפה רק של עבירות מסוימות מחטיאה את המטרה ומסרסת את הרצון שלנו לטפל בשורש הבעיה, כאן ועכשיו, ולא רק בתוצאותיה.

ולסיכום: צעד מעשי נוסף, בהתאמה לתרבות השיחה מהרכב, יש לחייב בחוק את כל יבואני הרכב להתקין דיבורית בכל רכב תחת ההגדרה: אביזר בטיחות, הרי חיינו בידי הנייד.