בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"חיסיון" או ביטחון - הדילמה של ערוץ 2
|
האם האינטרס הציבורי לחשוף את האמת נחות מהאינטרס של העיתונאים לשמור על הכלל של החיסיון העיתונאי?
|
ההליכים עשויים להימשך זמן רב
|
|
|
|
|
באחד השירים של "הגשש החיוור": "אף אחד לא קם" נשאלות השאלות "מי ש... שיקום", ובסוף השיר נאמר "אף אחד לא קם". לפי הדיווח בחדשות, בית המשפט החליט לחייב את ערוץ 2 למסור את "מסמך גלנט" המקורי הנמצא בידם שהעתק שלו כבר הופץ בציבור. אך טבעי ונכון הוא שהעיתונאים יעמדו בתוקף על קיום "החיסיון העיתונאי" המאפשר להם לדעתם לא לחשוף את מקורות המידע שלהם. העיתונאים (וגם הציבור) מתייחסים לחיסיון העיתונאי כזכות יסוד מושרשת שיש להגן עליה. ראוי לציין שזכות זאת, ככל שהיא חשובה, לא זכתה להגנת המחוקק. מקורה בפסיקה של בית משפט אשר בפס"ד הידוע כ"פסק דין ציטרין" קבע את ההלכה כי זכותו של העיתונאי להגן על מקורות המידע שלו. מאז היו עוד מקרים והאחרון המפורסם היה המקרה של עיתונאי של עיתון הארץ בפרשיית קם. בתי המשפט יכולים בנסיבות מסויימות לפרש את תוכן הזכות הזאת כפי שעשה זאת בית משפט השלום שדן בעניין ערוץ 2. כאשר המחוקק החליט לקבוע חיסיון בחוק הוא עשה זאת במפורש - כך הדבר לגבי עורכי דין, רופאים ואחרים. חוקים ספציפיים קבעו את זכות החיסיון. גם כאשר הזכות נובעת מחוק, יכולים בתי המשפט לפרש את העובדות של המקרה ולפסוק אם בנסיבות העניין יש להחיל את החיסיון. אנו יכולים לצפות שהמאבק המשפטי המוצדק של העיתונאים לשמור על מקורות המידע שלהם שהדיון בשאלה יימשך ויעלה בדרגות הערכאות המשפטיות עד בית המשפט העליון. הליכים אלה יימשכו זמן רב. עם כל החשיבות המיוחסת למאבק משפטי כזה אנו נותרים עם דילמה לא קלה - חיסיון מול ביטחון. האם האינטרס הציבורי לחשוף את האמת נחות מהאינטרס של העיתונאים לשמור על הכלל של החיסיון העיתונאי? יש להניח שנשמע את התשובה מבית המשפט אבל מוצע פתרון מהיר יותר, מקור המידע: יכול לבקש את ערוץ 2 (או עורך דין הפועל עבורו) לנהל משא-ומתן להשגת עסקת טיעון נוחה אם יסכים להיחשף מרצון. מי שהיה מעורב בהכנת המסמך (או בזיופו) שיקום! וישחרר את העיתונאים מן הדילמה, ויבטל את הצורך בקיום החקירה. האינטרס הציבורי צריך להנחות את הממונים על החקירה להבטיח לו כי אם יעשה כן, תינתן לו "עסקת טיעון נוחה". כבר ראינו בעבר מצבים בהם עד מדינה שהיה אפילו מעורב בפשע, מקבל עסקת טיעון נוחה, על-מנת להשיג תוצאה שהמדינה מעוניינת בה. כך נחסוך למדינה, לציבור, לקבוצת אנשי תקשורת ולצה"ל את המבוכה והביזיון הכרוכים בחקירה ארוכה, קשה ומסועפת. שיקום!
|
תאריך:
|
11/08/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/08/2010
|
|
אלון קפלן
|
"חיסיון" או ביטחון - הדילמה של ערוץ 2
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אורי כהן , משפטן
|
11/08/10 16:28
|
|
2
|
|
ניקסון
|
11/08/10 21:20
|
|
בעקבות מעצרו של חיים פרלמן והעדויות על ניסיון הדחתו בידי אותו שב"כניק המכונה 'דדה' [ראה כל ההתפתחויות בפרשה מטה], עלו וצפו בתודעתי זכרונות מלפני כעשרים שנה, ליתר דיוק סוף 1988 עד שלהי קיץ 1993, כמעט חמש שנים בהן השב"כ "התעלק" עלי, על לא עוול בכפי, וניסה להדיחני בכל דרך אפשרית לבצע עבירות באמצעות סוכנו המדופלם, הלא הוא שמפניה, שישב לי על הצוואר ולא הרפה לאורך כל אותן השנים. למותר לציין, כי בעזרת השם, ביחס אלי, שמפניה כשל ובסופו של דבר גם התנערתי מהתעלקות השב"כ ויצאתי ממנה חף ונקי מכל עבירה ועוון. כדברי רבי נחמן: 'כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל', להלן אפרט את מערכת יחסיי עם שמפניה, משמע עם השב"כ, בהנחה ובתקווה שתמורות הזמן הרב שחלף יבטיחו כי שוב לא אהפוך ל'יעד' ולא יבולע לי מאותו ארגון על מחלקתו האנטי-יהודית הצינית, הנקמנית והצבועה. אם כי, ברור לי בהחלט שאותה מחלקה מרושעת לא פועלת לפי כללי ההיגיון והשכל הישר, אלא ממניעים פוליטיים מובהקים של שירות המאפיה השמאלנית השלטת, ולכן פרסום הדברים שלהלן חושף אותי לפגיעתם הזדונית.
|
|
|
שלום לך מר עידו באום, ביום 8.8.10, פרסמת בעיתון The Marker רשימה תחת הכותרת: "נשיא לשכת המבקרים נגד רואי החשבון: 'מבקר פנים זה לא מקצוע נחשק, אלא מקצוע שמעצבן אנשים'". אני מניח כי אתה בוודאי מגדיר את הפרסום הזה כ"כתבה עיתונאית", אולם האמת היא, מר עידו באום, שאין זו אלא פארסה עיתונאית. פארסה היא עניין מצחיק ונלעג. פארסה עיתונאית היא פרסום המהווה ראי מעוות של המציאות, גיבוב של חצאי אמיתות יחד עם עובדות המשרתות אינטרס של בעל עניין. במקום לשקף את המציאות, מר באום היקר - כפי שעיתונאי מקצועי אמור לעשות - הפכת לשופר של האיש שהינו אומנם נשיא לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, אך למעשה אינו אלא המכשול מספר אחד של הביקורת הפנימית כמקצוע, ושל המבקרים הפנימיים עצמם כנושאי משרה. עידו היקר, קלדרון היתל בך, הוליך אותך בכחש ואתה לא טרחת לבדוק אפילו אף לא עניין אחד מסדרת העניינים שקלדרון מכר לך והעברת לקוראים שלך. נכון, לא רק שזה לא נעים - זה גם מביש.
|
|
|
לאור התגובות שקיבלתי על המאמר על הרב ברג והסלבריטי [מאמר משמאל], החלטתי לענות במאמר תשובה.
|
|
|
ההתנגדות של העיתונאי אמנון אברמוביץ' למסור את מסמך גלנט לחוקרי המשטרה מעוררת שאלות כבדות-משקל.
|
|
|
אילו עמדו לרשותי האמצעים שבידי הקרן לישראל חדשה, המממנת מאחורי הקלעים את המאבק הציבורי נגד החזרת ילדי העובדים הזרים עם הוריהם לארצותיהם, הייתי מעניק מלגת מחקר מיוחדת למי שינסה לפצח את ה'באג' שבדיסקט של בכירי הימין הלאומי: כיצד קורה שדווקא אנשי המחנה הלאומי הגאה, משתופפים ומתבטלים מול יריביהם הפוליטיים משמאל.
|
|
|
|