הפרסום המופקר והפוגעני בערוץ 2 - שגרם לכל המהומה המיותרת וההיסטרית במערכת הפוליטית והביטחונית בכלל ובתקשורת בפרט, ושגרר את החקירה המוזרה הנערכת בימים אלה (מה נשיג ממנה???), הוכח, כפי שהתרענו עוד בערב ה"חשיפה" של אמנון אברמוביץ', כפרסום מופקר של מסמך מפוברק.

אברמוביץ' פרסם את המסמך בהנחה שמדובר במסמך אמיתי, וכך הוא גם הציגו. קודם לפרסום הוא לא עשה את המינימום המתחייב: לבדוק שאכן מדובר במסמך אמיתי. בזאת הוא גרם נזק עצום לציבור בישראל. אלא שעתה הוא ושותפיו לאותו פרסום מופקר מציגים את עצם התוצאה (חקירה... חקירה...), כחזות הכל, כאילו עצם זאת שהיועמ"ש יהודה וינשטיין (שהוא אגב ידידו האישי של אברמוביץ') נגרר לפתיחת חקירה, מלמד שפרסום המסמך - גם אם מדובר במסמך מפוברק-מזויף - היה במקומו.

יודגש: תוכנו של המסמך אינו מעלה חשד לעבירה. איש ממחברי המסמך המפוברק לא "הדביק" עבירה פלילית למי מהמועמדים לכהונת רמטכ"ל, במטרה להכשיל מי-מהם; ואיש לא הקים קונספירציה נגד מי מהמעורבים כדי להחשידו בהטרדה מינית, כביכול, רחמנא ליצלן או "לתפור תיק", בעניין אחר.

ההיסטריה התקשורתית הולכת ומתעצמת, משל נתפסו אלופי צה"ל בהעברת מידע סודי לידי החיזבאללה ו/או לידי המודיעין האירני. התחרות הטבעית המתקיימת על כהונת רמטכ"ל - שאת אופן התנהלותה בהחלט יש מקום לבקר ציבורית ותקשורתית - מעסיקה את התקשורת משל מדובר באלופים שביצעו עבירות מסוג פשע. לא פחות.

נזכור נא את הרקע לכל ההיסטריה התקשורתית: תחרות מצד כלי התקשורת, שחלק מהם פועלים לבצע דה-לגיטימציה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון אהוד ברק, במטרה למנוע מהם למשול. פשוטו כמשמעו. תופעה זו מתנהלת תקופה ארוכה, והפעם: במטרה למנוע מברק ומנתניהו למנות את יואב גלנט לכהונת רמטכ"ל.

לקמפיין החתרני הזה אחראים לא רק עיתונאים-כזבנים כמו אברמוביץ', בן כספית ונחום ברנע, אלא גם דובר צה"ל תת-אלוף אבי בניהו, שהתנהל באחרונה באופן חתרני נגד אהוד ברק, דבר המהווה עבירה של הפרת אמונים.