רבות כבר נכתב ונאמר על זיוף מסמך גלנט והניסיון הפאתטי מצד תומכיו בכל הנוגע ליצירת המסמך אשר כל ייעודו היה ונשאר קידום
יואב גלנט לעבר התפקיד הנחשק - רמטכ"ל מדינת האפרטהייד, הכיבוש, האפליה והגזענות. רמטכ"ל מדינת ישראל.
נהוג לחשוב שמא באמת נפלה כאן טעות וכאילו מישהו מסוים שכרגע "במקרה" גם לא נוכח בשטחי מדינת ישראל, הוא שזייף את המסמך. זורקים שמות לאוויר, ההוא זייף ואז מסתבר שזה מישהו אחר. אבל הכלל העיקרי ממשיך להנחות את כולם: העיסוק האובססיבי במסמך גלנט.
וכולם ככולם שותפים להתעסקות ההיפותטית במסמך גלנט, כאילו שבאמת יש מישהו במדינה שבאמת קורא כל שטות הנכתבת בנושא העגום והמתיש. כזה הוא האמנם?
אי-אפשר לפספס את הרצון האדיר מצד הישראלים הציונים, בדבר תמיכה בהמשך כהונתו של
גבי אשכנזי בתפקיד הרמטכ"ל. הנה להם, גבר מחוספס וקשוח, כזה הממעיט בראיונות טיפשיים הכוללים ירידה אל העם, שיחות סרק עם הציבור כבמדינות דמוקרטיות. הנה להם, מנהיג אשר מרים את האף מעל סגניו, נוזף בחיילים, ואפילו העניש כמה באופן אישי. ממש הדמות הקלאסית בה חושקים הישראלים. ממש עגל הזהב.
בחירת יואב גלנט לתפקיד, גם היא חלילה לא מעוררת בי התפלאות כלשהי, הרי גם הוא כקודמו, היה אחראי ישיר למהלכי צה"ל ברצועת עזה במהלך מבצע
עופרת יצוקה 2009. גלנט נתן את ההוראה, וגלנט גם נתן את הפקודות. קדימה גלנט, אתה הרמטכ"ל.
ואם לא הבנת את זה גלנט, החברים הקרובים בערוץ 2 כבר הבינו את זה לפניך. פרסום מסמך גלנט ע"י ערוץ 2, היה לא אחר מאשר תמיכה בעקיפין מצד הערוץ, במתמודד הביטחוניסט. הרי ממתי גוף כלשהו, ועוד אחת על כמה וכמה, ערוץ חדשות מוביל במדינת ישראל, מפרסם מסמך אשר מקורו בלתי ידוע או בלתי רשמי?
הזלזול באינטליגנציה הציבורית, מצד עורכי חדשות ערוץ 2 ואמנון אברמוביץ בפרט, יכולה להיכנס לספר השיאים של גינס, אם נמדוד אותה בעוצמת הפתאטיות בה היא מצטיירת. הרי ההיסטוריה כבר רשמה את "הצלחתם" של גופים הגדולים מהם, שידעו גם הם להשתמש במתק שפתיים איכותי בהרבה מהם, לצד היותם תקשורת מגויסת לרעיון הלאומני מצד הדיוויזיות השולטות בעם.
ההתעסקות התקשורתית הממושכת אינה אלא ספין מכוון שכל תפקידו היה ונישאר טיפוח גלנט בעיני ההמון הנבער, אשר זכה בסיקור ממוקד ומושקע בגלנט, סיקור עליו גופים מהמיזם העסקי היו מוכנים לשלם כסף רב, בהתאם לעסקיהם.
כמובן שלחשוב שמא מדובר רק במסמך גלנט יהיה זה נאיבי. מדובר כאן כאמור על עבודה סיזיפית מצד התקשורת הישראלית, התומכת ומקדמת אג'נדות אישיות, במסגרת מה שאמור להיות ניטרלי ואובייקטיבי.
בסופו של יום, הנפגעים הם לא אחר מאשר קורבנות שטיפת המוח הממושכת, אשר ביניהם טמונים גם אותם מפרסמים זדוניים. הם אלו אשר יאלצו להתמודד עם מכות כואבות כמו דוח גולדסטון, הם אלו אשר יאלצו להתמודד עם חקירות בדבר עצירת משטים הומניטרים, והם אלו גם אשר יעמדו לדין במרוצת הזמן, בגין
פשעי מלחמה, לא רק נגד הפלשתינים והאנושות כולה, אלא גם נגד בני עמם במזרח התיכון.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
