|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מהי הסיבה האמיתית לחששם של אי אלו אנשים באקדמיה מפני מה שהם רואים כ"גול עצמי", שיעניק לגיטימציה לחרם עולמי שזה זמן רב מונף כחרב מעל ראשיהם-הם? כי בשורה התחתונה, ההבדל בין ה"שטחים" שאת החזקתם הם מגנים, לבין "ישראל פרופר" שבקיומה הם תלויים, הוא הרבה יותר טכני וחסר משמעות מכפי שהיו רוצים שנזכור
|
|
אין הבדל בין מה שנכבש ב-48' לבין מה שנכבש ב-67'
|
|
|
|
|
|
|
|
| האמנם חרם הוא באמת מעשה פסול ואסור כעיקרון? לדוגמה, החרם הבינלאומי על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה נתפס כיום בעולם כצעד ראוי ויעיל שהקדים את יישום הדמוקרטיה בחלק זה של העולם. כפי שהסביר אריסטו, כלי אינו מוסרי או בלתי מוסרי כשלעצמו. השימוש בו והמטרה שלשמה הוא ננקט הם הראויים לציון ערכי. | |
|
|
|
|
מסתבר שחרם האמנים על התיאטרון החדש בהתנחלות אריאל, יוזמה המונעת מטעמים פוליטיים-מצפוניים, עורר תרעומת בין השאר דווקא אצל אנשי שמאל מובהקים, שבוודאי אינם נופלים מן המחרימים במידת עוינותם למפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, בלשון ההמעטה. ובאופן מעודן הרבה פחות ניסח זאת פרופסור יוסי בן-ארצי, הרקטור היוצא של אוניברסיטת חיפה, וממייסדי " שלום עכשיו": "גם אני סבור שההתנחלויות הן מקור כל הרע בישראל", הרגיע את מי שלרגע הרהר אחרת. "עם זאת ישנם אקדמאים שחיים ב'בית זכוכית', ובשנים האחרונות הם זורקים אבנים ומנפצים את הבסיס לקיומם". רוצה לומר, קיים חשש שחרם תרבותי על אריאל, שנתמך על-ידי האקדמיה, יצדיק ויכשיר חרם תרבותי-אקדמאי של מדינת ישראל, ממנו ייפגעו בראש ובראשונה המחרימים עצמם. החרם הוא צעד כוחני שסותר קיום דיאלוג ולכן הוא עקרונית פסול, ואם ינקטו בו, לא יוכלו להתלונן כשיינקט נגדם. אך האמנם חרם הוא באמת מעשה פסול ואסור כעיקרון? החרם הבינלאומי על משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, נציין דוגמה יחידה, נתפס כיום בעולם כצעד ראוי ויעיל שהקדים את יישום הדמוקרטיה בחלק זה של העולם. כפי שהסביר לנו אריסטו בחיבורו על "הרטוריקה", כלי אינו מוסרי או בלתי מוסרי כשלעצמו. השימוש שנעשה בו והמטרה שלשמה הוא ננקט הם שראויים לציון ערכי כזה או אחר. והשימוש בכלי - במקרה הזה בחרם תרבותי, אקדמי או כלכלי - למטרה מסוימת, אין בו בהכרח מתן היתר והכשר להשתמש בו לכל מטרה שהיא. מהי אם כן הסיבה האמיתית לחששם של אי אלו אנשים באקדמיה מפני מה שהם רואים כ"גול עצמי", שיעניק לגיטימציה לחרם עולמי שזה זמן רב מונף כחרב מעל ראשיהם-הם? משום שבשורה התחתונה, ההבדל בין ה"שטחים" שאת החזקתם הם מגנים, לבין "ישראל פרופר" שבקיומה הם תלויים, הוא הרבה יותר טכני וחסר משמעות מכפי שהיו רוצים שנזכור. משום שאם אריאל אינה לגיטימית, אז לכל הפחות מבחינה מוסרית-אינטואיטיבית, קשה למצוא הצדקה לכפר-סבא. משום שאם אריאל היא נטע זר בנוף של "הגדה" ("הפלשתינים מכנים אותה אצבע בעין", כאבנו להתבשר מעל דפי ידיעות אחרונות), אז ודאי שישראל כולה היא גוף זר ופולשני בלב המזרח התיכון. משום שאין באמת הבדל מוסרי בין מה שנכבש ב-48' ולבין מה שנכבש ב-67'. משום שאם אכן קיים עם פלשתיני שזוהי ארצו, אז אין לנו זכות - נהיה אומללים ונרדפים, והומאנים וידידותיים ככל שנהיה - לכפות עליהם אפילו חלוקה "נדיבה" של ארצם, ומוטב שנסתלק חזרה לגולה. ואם מי שאימצו לאחרונה את הזהות הפלשתינית אינם אלא ערבים, שאינם באמת זקוקים, ובוודאי אינם ראויים, לריבונות בארץ זו, ואנו יהודים בני יהודים שזהו כור מחצבתנו ומולדתנו הקטנה והיחידה, אז תביעתנו לכל חלקי הארץ אינה מתכופפת בפני שום שיקולים "היסטוריים", "מוסריים" או "לאומיים" שמנגד. אכן, אזהרה נבונה מפי פרופסור בן-ארצי באשר לזריקת אבנים בבית זכוכית: אל תחרימו בקולי קולות את ה מתנחלים; בעיני רבים מעמיתיכם בעולם, שלא ניחנו בכישרונכם לחוסר עקביות ולפלפולים משפטיים, גם אתם מתנחלים וכובשים. |
| תאריך:
|
10/09/2010
|
|
|
עודכן:
|
12/09/2010
|
|
דני בן-ישי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
"האדמות הכבושות"
|
10/09/10 19:43
|
|
|
|
2
|
|
בומרנג עם כתובת
|
10/09/10 23:24
|
|
|
|
3
|
|
דניאל סבלדי
|
10/09/10 23:48
|
|
|
|
4
|
|
נבו
|
11/09/10 01:44
|
|
|
|
|
|
סרגיי אברג'יל
|
11/09/10 11:23
|
|
|
|
|
|
נבו,ראה אותם ...
|
11/09/10 16:23
|
|
|
|
|
|
אירנ שאיננו יהודי
|
12/09/10 16:25
|
|
|
|
5
|
|
ישע זה לא כאן!
|
11/09/10 07:17
|
|
|
|
|
|
דנור
|
11/09/10 11:12
|
|
|
|
|
|
אחד העמך
|
11/09/10 15:57
|
|
|
|
|
|
לא מכירה בירושלים
|
25/09/10 21:23
|
|
|
|
6
|
|
מקס פאואר
|
11/09/10 08:47
|
|
|
|
7
|
|
עין צופיה
|
11/09/10 11:18
|
|
|
|
8
|
|
dodel
|
11/09/10 14:44
|
|
|
|
9
|
|
דודי1981
|
11/09/10 15:35
|
|
|
|
|
|
צדדית
|
11/09/10 16:35
|
|
|
|
10
|
|
זקן
|
12/09/10 15:26
|
|
|
|
11
|
|
אורה הכפולה
|
12/09/10 16:31
|
|
בשבוע הבא תתכנס בשרם א-שיח' שבמצרים ועידת פסגה נוספת שהיא המשכה של פסגת וושינגטון שבה הושק המשא-ומתן הישיר בין ממשלת נתניהו לרשות הפלשתינית.
|
|
|
|
|
שנים ארוכות פעלו נשים, בעיקר בעולם המערבי, לקידום זכויותיהן. זכויות בסיסיות לנשים - דוגמת הזכות לבחור ולהיבחר, שוויון בתעסוקה, אי-הדרה ממקצועות רבים, שוויון הזדמנויות באקדמיה ועוד - לא היו מובנות מאליהן. מאבק אלמנטרי זה על זכויות בסיס לנשים קונקרטיות, שקיפוח והדרה הם מנת חלקן, היה והינו מאבק צודק וראוי. הוגות והוגים שונים התייחסו לבעיה על מכלול מאפייניה והעלו הצעות רבות לשיפור: מכסת נשים, חקיקה ותיקון של חוקים, אפליה מתקנת ועוד. ישראל, כמדינה צעירה, הייתה דווקא יוצאת דופן ביחסה החיובי לנשים בהשוואה לנוהג במדינות מערביות שונות. בזמן שאצלנו הייתה ראש ממשלה ושרת חוץ אישה, יכלו נשים במדינות רבות, כולל ארה"ב, רק לחלום להגיע למעמד נשגב זה, השמור באופן מסורתי לגברים, ובחלק ממדינות העולם המערבי, עדיין שקלו אם להעניק זכות הצבעה לנשים.
|
|
|
|
|
לא רק ביבי נתניהו אלא גם כל ראשי ממשלות ישראל בעבר ידעו שבעצם לא קיימים שום תנאים בסיסיים לשלום עם הפלשתינים, אבל תמיד באו ל"פגישות", ל"שיחות" או "לכינוסי פסגה" כדי להיענות לצרכי הדיפלומטיה האמריקנית או האירופית, להראות "רצון טוב", לדחוף קצת תעמולה פרו-ישראלית, ובעיקר להראות לעולם שלא אנחנו הם "סרבני השלום" ואולי גם לבלף ש"מביטים לעתיד בתקווה" - אין זה שונה גם הפעם.
|
|
|
|
|
כדי להבין את המקור למיאוס שמרבית הציבור חש כלפי השמאל הפנאטי, צריך לקרוא את ה"סאטירה" הגבלסית שפרסם אחד, אריאל קיריל, ב"וואלה תרבות".
|
|
|
|
|
ל ידיעות אחרונות מגיע פרס על ניסיון החייאה בתנאים חמורים של מוות פוליטי. אהוד אולמרט, האיש שסוחב אחריו משא כבד של חקירות, כתב אישום פלילי, לוקח את החוצפה, יחד עם העיתון שאני מנוי עליו לצערי (העיתון פשוט מגיע מאוד מוקדם בבוקר), ומקדיש את עמוד השער ועוד ארבעה עמודים פנימיים לאיש שכ"כ שנוי במחלוקת והכל במטרה אחת ברורה: לטשטש את החשדות נגד אולמרט ואולי אפילו, חו"ח ולכאורה, להשפיע על בית המשפט.
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
