יום כיפור - חשבון נפש לצדק חברתי

יום כיפור בפתח, כולם מתמרקים, חיצונית ופנימית, מזככים את נפשותיהם בתפילות, בבקשת סליחות; ובצום יום הכיפורים, כולם מבקשים סליחה על חטאינו, חטאים גשמיים, נפשיים ולעיתים אף חומריים, חטאים קטנים כגדולים; ומבטיחים שבשנה הבאה, הבאה עלינו לטובה, נשפר היטב את מעשינו. ונשאלת השאלה החשובה, מעבר לחשיבות הרבה בהכרת החטא וקבלת אחריות על מעשינו, בעיקר בעבירות מול בורא עולם - מה בעצם אנו עושים כדי לכפר על עבירות בין אדם למקום?

"עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין
אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". פירוש הדבר הוא, שבניגוד לעבירות שבין אדם למקום בהן די בצום, בתפילה ובצדקה כדי לכפר עליהן, אין די בכך כדי לכפר על עבירות שבין אדם לחברו. חז"ל רצו למנוע מצב שבו אדם פגע בחברו, גרם לו עוול ולא יעשה את הדרוש כדי להתנצל בפניו ולרצותו, אלא יעדיף להמתין ליום הכיפורים, שבו תהיה שמיטה כללית של כל העבירות. לכן הם אמרו, שאפילו יום הכיפורים - אין די בו כדי לכפר על אותן עבירות, ואין יום הכיפורים משחרר אותי מלרצות את חברי שפגעתי בו. אולם יום הכיפורים הוא יום לבקשת סליחה איש מרעהו.

האם די בבקשת הסליחה שנאמרת לעיתים בשפה רפה, מחברינו ועמיתינו, האם אנו באמת מתכוונים לסליחה היוצאת מפינו? האם באמת אנו מצטערים כאשר עלבנו בשכננו, צעקנו על הנהג בכביש, קיללנו את האיש שעיצבן אותנו, העווינו את פרצופנו למול אנשים חדשים בקהילה? שכחנו את החלש?

בהפטרת יום כיפור נקרא את דברי ישעיהו, הקורא לאנשים המקפידים על צומות ותעניות, להקפיד קודם כל על צדק חברתי. לשאלת העם: "לָמָּה צַּמְנוּ וְלֹא רָאִיתָ, עִנִּינוּ נַפְשֵׁנוּ וְלֹא תֵדָע"? עונה הנביא: "הֵן בְּיוֹם צֹמְכֶם תִּמְצְאוּ-חֵפֶץ, וְכָל-עַצְּבֵיכֶם תִּנְגֹּשׂוּ".

חמש פעמים במהלך יום הכיפורים מתפללים את תפילת הווידוי, אחת התפילות החשובות ביותר של היום הגדול. עומדים המתפללים, מכים על חזם ומתוודים בפני האלוהים על חטאים שחטאו "לפניך". והנה, בשום מקום לא נאמר "על חטא שחטאנו לפניך באי הנחת תפילין", כל אותם חטאים עליהם מתוודה אדם בפני המקום ומבקש את סליחתו, מחילתו וכפרתו, הם עבירות שבין אדם לחברו. בפני חברו עליו להתנצל ולרצות אותו, אך גם בכך אין די. בכך שפגע בחברו, או בכך שפגע בחברה, בקהילה - הוא חטא למקום. על כך עליו לצום ולהתפלל.

ולכן, לקראת השנה הבאה עלינו לטובה, עלינו באמת להשתדל לתקן את מעשינו כלפי חברינו בקהילה ובפני כל אדם, לתקן את דרכינו, להקפיד על התנהגותנו, ולנסות להגיע ליום כיפור הבא מלאים מצוות כרימון ומעוטי עבירות.

שבת שלום וחתימה טובה!