יהודים מתפללים מדי יום, בדרך כלל שלוש פעמים ביום, ובמהלך התפילה מבקשים סליחה על חטאים שונים. יש בקשת סליחה כללית, בתפילת שמונה-עשרה: סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו, כי א-ל טוב וסַלָּח אתה, ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח. ויש בקשת סליחה מפורטת לאחר תפילת שמונה עשרה: אשמנו, בגדנו, גזלנו וכולי. תפילת העמידה המכונה 'שמונה-עשרה' היא השיא של כל התפילה, היא היא התפילה, כי סתם 'תפילה' בלשון המקורות זה תפילת העמידה, כל היתר זה הכנות לקראתה, שהיא העיקר. והנה במהלך כל ההכנות שהן ארוכות הרבה יותר מהתפילה עצמה, אנחנו לא מבקשים סליחה בכלל, רק מספרים בנפלאות הבריאה והבורא ובפלאי יחסו אלינו. רק אחרי כל זה, בתפילת שמונה-עשרה, מבקשים סליחה לראשונה. קצת מוזר, לא?!
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
