סילבן ג'ודי ורוזנשטיין <span style='font-weight:normal;'>[2]</span>

לפני שבוע, הבעתי כאן את תמיהתי על כך כי למרות הפרסומים על-פיהן שר החוץ של מדינת ישראל כבר לא יישב באותה המסעדה ובאותן שעות בהן יושב במקום זאב רוזנשטיין, ממשיך סילבן שלום לשבת באותה המסעדה בה יושב מי שמכונה: "יעד המשטרה מספר 1" [ראו קישור].

לא רק ששר החוץ אינו מתרחק מרוזנשטיין. לפני שבועיים אף נפגשה ג'ודי שלום-ניר-מוזס, אשתו של שר החוץ ואחת הנשים העשירות ורבות ההשפעה ביותר בישראל, עם רוזנשטיין ועורכת דינו, במסעדה ברחוב אבן-גבירול בתל אביב. היעד המשטרתי אף שילם בעבור כוס הסודה של גברת שלום-מוזס.

בעקבות המאמר, התקשר אלי משה דבי, יועץ התקשורת ודוברו של שר החוץ, וטען כי מדובר "בבליל של דברים. שר החוץ וזאב רוזנשטיין, אינם יושבים לאותו השולחן", אמר.

כבר ב-21 לאוגוסט, 2003, פרסם המקומון זמן תל אביב את הדברים הבאים: "סילבן שלום וזאביק רוזנשטיין, שוב גרמו לפקק של אבטחה במסעדת 'בויה', כשבמקרה קפצו בשישי האחרון לנשנש באותה השעה בשולחנות נפרדים כמובן".

השבוע מספר לנו העיתונאי בוקי נאה מידיעות אחרונות, כי שר החוץ לא רק יודע שבמקום יושב רוזנשטיין, אלא שבימי שישי בצהרים נוצר הנוהל הבא: "מעל כל אחד מהשניים (סילבן שלום וזאב רוזנשטיין, ע.כ) עומדים ארבעה מאבטחים. המאבטחים של רוזנשטיין גדולים יותר. הפואנטה היא, שהמאבטחים של שר החוץ מביאים איתם גם את השולחן, כדי שהשר לא יתיישב בטעות ליד שולחן שמולכד על-ידי מבקשי נפשו של רוזנשטיין".

צריך לקרוא שוב ושוב, כדי להאמין עד היכן הגיעו חוסר הבושה והחוצפה של כבוד השר: בתקופה ביטחונית כה קשה, בה עסוקים מאבטחי שר החוץ בעבודה הקשה של הגנה מפני טרוריסטים, צריכים לעסוק המאבטחים בסוגיית שמירת חייו של שר החוץ מפגיעה בידי עבריינים. כל זאת רק משום שכבוד השר אינו יכול לוותר על התענוג וחייב לאכול בימי שישי בצהריים במסעדה בה יושב באותן השעות גם רוזנשטיין.

שר החוץ מאלץ את מאבטחיו, נציגים רשמיים של מדינת ישראל, להפוך למאבטחיו של מי שמוגדר בידי המשטרה כ'ראש העולם התחתון בישראל', אשר משטרת ישראל חשפה מספר חוליות אשר ניסו לחסלו ואשר שלושה אזרחים חפים מפשע שילמו בחייהם באחד מאותם הנסיונות.

כיצד אמורים מאבטחי השר לנהוג בעת קרב יריות של העולם התחתון, אשר עלול להתפתח במסעדה? כיצד מחלקים מאבטחי שר החוץ את מטלות האבטחה בינם לבין מאבטחיו של רוזנשטיין? מי בדק את מאבטחיו החמושים של רוזנשטיין כדי שלא יסכנו חס וחלילה את שר החוץ של מדינת ישראל? מדוע נאלצים מאבטחי השר לסכן את חייהם בשל חיסולי חשבונות בעולם התחתון?

ב-23 לינואר השנה, רמז מדור הרכילות של העיתון מעריב לחיכוכים הנוצרים בין מאבטחי שר החוץ למאבטחיו של רוזנשטיין: "אחרי שליאורה בישרה ליעד מספר 1 של מסעדת 'בויה', זאב רוזנשטיין, שהוא רצוי מאוד (אבל במסעדות אחרות בהן למשל בעלה של אשת שר החוץ ג'ודי ניר-מוזס-שלום לא מתארח), החליט רוזנשטיין ש'למה מי מת', והגיע עם מטען חורג של חמישה מאבטחים למסעדה. הבעל של אשת שר החוץ שבדיוק נתן בלוקוס המשיך לתת. גם בעל המסעדה, מיכה סול, היה זהיר מתמיד. למה? סול: 'הפעם אני מעדיף לשמור על זכות השתיקה'".

"גם בעלי חברת האבטחה 'סטיב אבטחה', מעדיפים לשמור על זכות השתיקה בכל מה שנוגע לסיבה שבגללה הסתיימה קדנציית השמירה על היעד", כתב מעריב ולא יסף.

ניתן רק לשער, כיצד הייתה רועשת הארץ, אם למשל היה מתעקש שר התחבורה, אביגדור ליברמן, לשבת שוב ושוב באותה מסעדה ובאותן השעות בהן יושב במקום ה"יעד המרכזי של משטרת ישראל"?

תארו לעצמכם את התמונות הגדולות, אשר היו ממלאות בוודאי את עמודיהם הראשונים של עיתוני ישראל, בהן נראים מאבטחיו של השר נאלצים לסחוב למסעדה שולחן מיוחד ולהסתופף עם מאבטחיו של 'עבריין'?

אולם כשמדובר בסילבן שלום, חוץ מכמה איזכורים במדורי רכילות - שום דבר, שקט ודממה...