בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ארונות וגנרלים ● הרכבת הגיע ליעד האמיתי ● בואי כלה ● המשוב לא שב
ארונות הגנרלים צבי זמיר בן ה- 85, אולי אחרון הדינוזאורים ששרדו מימי גולדה (לא כולל את פרס, שהוא ספינוזאור עוד מימי בן-גוריון) ומי שהיה ראש המוסד בזמנה, טוען על משה דיין כי "ביום כיפור באמת קרה לו אסון גדול - אבל זה קרה לכולנו". תודה על ההשוואה, אבל האסון הזה לא היה כל כך גדול בשביל דיין. בין הונאת הקהל לגניבת עתיקות הוא קפץ מסיפון מפלגתו השוקעת, הצטרף כשכיר חרב עם חוזה אישי לממשלת בגין ופתח לו בקריירה חדשה, מה שלא יכלו לעשות אותן האימהות שעברו לשבת בחלקות הצבאיות, כשהן מלטפות מאז את האבן שמכסה על הילד שלהן שנשאר בן 18. בכלל, אין כמו מצבות בכדי להעיד על גדולת המצביאים. ולכן כל המבקר במוזיאון ישראל המחודש, ודאי שלא יכול להתעלם מהתצוגה של ארונות קבורה מצריים עתיקים, אותם ארונות חרס דמויי אדם (אנתרופואידים), הניצבים בפתח אגף התצוגה של ההיסטוריה של אזורינו. רק שהמוזיאון היפה שלנו שכח לשים שם שלט שיזכיר את מוצאם: אלה אותם ארונות קבורה שמשה דיין שדד בחפירות הבלתי חוקיות שקיים בדיר אל בלח תוך שהוא עושה שימוש ברכוש צה"ל, משאיותיו וחייליו, ואפילו בהליקופטרים צבאיים להובלת המוצגים הארכיאולוגיים שגנב היישר אל חצר ביתו. אח"כ אלמנתו מכרה אותם במיליון דולר (של אז, שזה כמו 9 מיליון דולר היום) למוזיאון ישראל, ששוכח לתעד נכון את ההיסטוריה, אולי באמצעות פתק לידיעת המבקרים: אלה ארונות הקבורה שנגנבו ונשדדו ע"י גנב עתיקות בשם משה דיין, שבתמורה תרם חלקו לבניית 2,700 ארונות קבורה ישראלים. לא, אדון זמיר. לדיין לא אירע שום אסון. האסון אירע למדינת ישראל, שבהנהגתה עמדו גנרלים שהיו בעצם שודדים וגנבים כמו משה דיין. ואם ממרום 85 שנותיך תסתכל בפספקטיבה, אתה ודאי תזהה את הקשר המשותף בין גנרלים מושחתים למספר ארונות הקבורה שהם הביאו לנו זה ביום הכיפורים וזה מלבנון.
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
מאז שנשיאת בית המשפט העליון פרסמה נוהל שמקשה על דחיית דיונים וגרירת משפטים, כועסים עליה עורכי דין רבים. לכן הם ניסו לאיים על המערכת בחידוש "המשוב", אותו סקר בו עורכי דין מפרסמים את דעתם על השופטים ואיכותם. אם יש משהו שהשופטים לא רוצים זה את שובו של המשוב, ואם יש משהו שהציבור צריך זה בדיוק את זה. כי ישנם שופטים שהם פצצת זמן מהלכת בכל הנוגע לסיכוייו של הציבור להאמין בהגינות המשפט והחוק, והמשוב לפחות סייע בחשיפתם. הבעיה היא שהוועד המרכזי של לשכת עוה"ד כבר הבטיח לנציגות השופטים, שזה ועד העובדים של השופטים, לא לפרסם עליהם שוב משוב. תשאלו איך זה לשופטים יש פתאום ועד עובדים ומה בדיוק עושה הועד הזה, שהרי השופטים אמורים להיות עצמאים ונפרדים זה מזה ולפעול רק לפי החוק ובלי קנוניות וועד עובדים? אז תשאלו. לכן, כשאתם קוראים בעיתון שהועד המרכזי של לשכת עוה"ד מודיע שהוא "דן" בחידוש המשוב, אל תתרגשו. כל מה שהוועד המרכזי הזה רוצה זה רק לבטל את ההוראות של ביניש שלא דוחים יותר דיונים. אז בינתיים הוא מאיים על השופטים, כדי ששוב יתחילו לדחות את הדיונים והכל יחזור למקומו בשלום. בעיקר שלומם של כמה שופטים.
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
כלת פרס נובל לשלום, הגב' מייגין מגוואייר, אינה חברה בתנועה הציונית. יותר סביר שיש לה בבית דרבוקה או כאפייה פלשתינית כמזכרת מהמשט הטורקי בו השתתפה מאשר נרות שבת של הרבי מלובביץ, אבל זו לא סיבה שאנו נתנהג כניארדנטאלים. כי גירושה המיותר ממדינת ישראל הוא התרומה הכי גדולה שיכולנו לתת למטרותיה. מעצרה, התמוטטותה במעצר מהתייבשות, החלטת השופט הראשון לגרשה , הליכי הערעור שלה לעליון וכל האירועים שנילוו לגירושה, רק בנו לה את הכותרות. התנהגותנו אליה היא שהביאה לה את התקשורת העולמית והכותרות: ישראל מגרשת כלת פרס נובל לשלום. ישראל עוצרת פעילת שלום. עיצרו וחישבו: ומה כבר היה קורה אילו היו נותנים לה להכנס ולהסתובב חופשי. אז היא הייתה שוב מבקרת בכפרים ערביים בגליל ? הייתה שוב משתתפת בהפגנה בשיח ג'ארח ? זה היה עושה כותרת אצל מישהו? וכך, בחמש דקות של הפעלת תקנות ביורוקרטיות על אישה אחת, תרמנו לפגיעה בדימויינו בעולם בהיקף שידורים וכתבות שהגב' מגוואייר לא חלמה עליו. בעצם היא חלמה. בשביל זה היא באה לכאן וזה מה שהיא רצתה. ואנחנו רק ביצענו עבורה את העבודה.
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
קבוצת MTS, הזכיינית שהייתה אמורה להקים את הרכבת הקלה בת"א, הגישה תביעה כספית של 2 מיליארד שקל כנגד המדינה בטענה שביטול זכיונה נעשה שלא כדין. בתביעתה היא אומרת שהייתה אמורה להרוויח מהפרויקט 1.5 מיליארד שקל. המדינה תגיש בקרוב תביעת נגד וכולם יעסקו עכשו בבוררות ומשפטים, מה שהיה ברור מלכתחילה שזה יגיע לזה. ולמה? כי הניסיון הלאומי עם הרכבת הקלה בירושלים מוכיח שהמטרה העיקרית של זכיינית רכבת קלה בישראל הוא ליצור סיכסוכים שיגיעו לבוררות, כי שם זה תמיד נגמר בכך שמעבירים לזכיינית עוד כסף מקופת המדינה. כאן 10 מיליון פיצוי, שם 50 מיליון עידוד, פה 30 מיליון פשרה ושם 7 מיליון זירוז, וככה מרוויחים. מהבוררויות, לא מהפעלת הקו. רכבת קלה בישראל בנויה לפי תחשיב של בוררות אחת בכל חודשים כפול מספר שנות הסלילה.לכן גם סוללים לאט. מהבחינה הזו הפרויקט בתל אביב השלים את יעודו והרכבת הקלה שלו יצאה הכי מהירה בארץ: היא לא סללה כלום, עוד לא הונח שום פס, וכבר יש לה בוררות מראש על כל הרווח.
|
|
תאריך:
|
08/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/10/2010
|
|
אברהם (פריצי) פריד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
משה, עורך-דין
|
8/10/10 16:52
|
|
|
|
הרבה חללים
|
8/10/10 17:24
|
|
2
|
|
בצק אלים
|
8/10/10 20:58
|
|
3
|
|
קורןנאוה טבריה
|
9/10/10 05:26
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
9/10/10 05:40
|
|
5
|
|
קורן נאוה טבריה
|
9/10/10 06:04
|
|
6
|
|
חבר בעבודה
|
9/10/10 19:16
|
|
|
|
|
אין אנו מתיימרים להציע כאן ניתוח או הסבר, לשוני או אחר, לשני ערכים לועזיים אלו. אנחנו מנסים רק לברר אם ניסיון החיים של האדם, נטיותיו הטבעיות, דעותיו וכולי עשויים להשפיע על שיפוטו או על הבנתו את המציאות שהוא חווה. ברור לי שאיני הראשון להעלות שאלה זו בעברית מדוברת ומן הסתם גם לא האחרון, אבל לעת עתה לא ראיתי שבחינה זו תיעשה בהקשר של שיפוט תורני בכלל ושל פרשת השבוע בפרט. כלומר, בלשון הקודש, בספרות התורנית בכלל והחסידית בפרט, מתייחסים לעניין זה וביסודיות אופיינית. בעברית החדשה מדברים על זה כמו שמדברים על הרבה דברים, בלי תכלית. התוצאה של דיבורים כאלה, לענ"ד, היא הגברת הבלבול, באשר הדנים בכך אינם מגיעים להכרעה והנושא נשאר קבוע בצריך עיון.
|
|
|
חוגי בית המשפט העליון, אשר טבעו את המטבע המסולף מעיקרו שהטביע את מדינת ישראל: "מדינה יהודית ודמוקרטית" - סילפו את מהות מדינת ישראל מעיקרה וזאת כאשר השתילו את המילה 'דמוקרטית' כבת זוגה ההומו-לסבית של ה'יהודית' וגרמו לגילוי עריות קולקטיבי. בכך העידו על עצמם בעצם התנהלותם ופסקיהם המתמשכים כי אין כוונתם לא ליהודית ולא לדמוקרטית.
|
|
|
פרסום הפרוטוקולים מדיוני גולדה-דיין-דדו ועוזריהם, ערב פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הוליד גל של פרשנויות עיתונאיות, על התמוטטות הביטחון של שר הביטחון דיין, וכולי. היו גם לקחים מהימים ההם - לזמן הזה: לפקפק בביטחונם של בכירים, וכולי. אך הלקח העיקרי לא נשמע השבוע - לקח הסיבות לפרוץ המלחמה. מדהים. ומדהים עד כמה הלקח רלוונטי לימינו.
|
|
|
הפשרת הבנייה בהתנחלויות מעמידה את היהדות החרדית שוב בדילמה החוזרת ונשנית מזה יותר מעשרים שנה: האם להמשיך לשמש מתנחלים לשעת הדחק, ולהיות חוד החנית האנטי-ערבית מאונס, או להשתחרר מכבלי האילוצים הציונים. האמת ידועה וכואבת - רוב החרדים החיים בשטחים הכבושים עושים זאת מאונס. מאונס מחירי הדירות הגבוהים, ובגלל שהציונות החילונית (על אנשי ה"שמאל" שלה...) דוחקת את היהדות החרדית ממרכז הארץ (בעזרת שרי שיכון "חרדים"...), לתוך ערי הגטו בשטחים הכבושים, לקו העימות עם האוכלוסייה הערבית. בטוחני שאם תוכרז מחר מדינה פלסטינית, המפלגות החילוניות תשמחנה להותיר שם את החרדים, בזמן שיפנו בכוח משם את המתנחלים "הסרוגים".
|
|
|
|