חגיגת השכר הצפויה בלשכת עורכי-הדין

לשכת עורכי הדין צומחת כידוע בקצב מסחרר, כל עורך דין חייב על-פי חוק להיות חבר בה ומספרם של עורכי הדין עולה ועולה וכיום כבר אנו מדברים בערך על 50,000 עורכי דין.אין טעם לבדוק מהו המספר המדויק היום כי מהר מאד נגיע ל-100,000 עורכי דין.

הגידול בהיקפה של הלשכה הוליד את המחשבה שנדרשות רפורמות משמעותיות בהנהגתה. אשר על כן הוקמה ועדה שניסחה הצעות קונקרטיות ובכללן ההצעה להעניק לראש הלשכה הנבחר סמכויות כמעט מוחלטות באופן שהוא יוסמך למנות אישית את רוב חברי הוועד המרכזי, ששוב לא יפעל כגוף ביצועי. כן הוצע שראש הלשכה לא יכהן יותר בהתנדבות אלא יקבל שכר ראוי, אף שהיה מי שהציע להגבילו לסכום של 50,000 ש"ח לחודש. ההצעה הקונקרטית לא הועמדה עדיין לעיונם של עורכי הדין אך הם יכלו ללמוד עליה מכתבות בתקשורת. כך גם למדנו שבקרוב מאד יתבקש הוועד המרכזי לאשר את הרפורמה מבלי שלציבור החברים בלשכה ניתנה ההזדמנות להביע את דעתו על מהלך כה משמעותי.

לרגע קט חשבתי גם אני שיש הגיון בכך שראש לשכת עורכי הדין יקבל שכר. לנוכח היקף העבודה מדובר ללא ספק במשרה מלאה ורק עורכי דין מבוססים מאד שיש להם גב כלכלי נרחב וגיבוי מלא במשרדם יכולים להתמודד על משרה זו. אולי תשלום שכר ירחיב את מעגל המתמודדים ויאפשר גם למי שאינם נמנים על השכבה המבוססת ביותר להתמודד על התפקידים הבכירים?

לאחר מחשבה הבנתי שמדובר ברעיון מסוכן מאין כמוהו. זה מכבר ההתמודדות לתפקיד ראש לשכת עורכי הדין הפכה להתמודדות יקרה מאד מחינה כספית ומדובר בהוצאה של כמה מיליוני שקלים, ממילא משמעות הדבר שרק עורכי דין מבוססים ירוצו גם בעתיד לתפקיד. במערכת הבחירות בלשכה כיום אין כל הגבלה על היקף ההוצאות וכן על כמות התרומות שמותר לתרום למתמודדים ולסיעות השונות וכשהכול פרוץ היכולת הכספית ההתחלתית של מועמד חייבת להיות גבוהה אחרת אין טעם שינסה לשחק במגרש הבחירות..

מספרים לנו שתפקיד ראש הלשכה דורש מעורך הדין הממלא אותו התמסרות מלאה וכבר התמלאתי חמלה אבל כתבה בכלכליסט החזירה אותי לקרקע המציאות. על-פי אותה כתבה יו"ר הלשכה צפוי למלא ,ללא שכר כמובן, גם תפקיד יו"ר חברת נמלי ישראל. מתברר כי עומס התפקיד אינו נורא כל כך ואפשר לקחת ללא שכר תפקידים אחראיים נוספים.

לא הבחנתי במחסור במועמדים לתפקיד ראש הלשכה בכל השנים שנושא התפקיד עבד בהתנדבות.לא זו בלבד שאין מחסור במועמדים המוכנים להשקיע בהתמודדות זמן רב והון עתק, אלא שמפרסומים שלא הוכחשו, הוברר שראש הלשכה הקודם תרם כ800,000 ש"ח למסע הבחירות של ראש הלשכה הנוכחי. אפשר בהחלט להניח שתפקיד ראש הלשכה נושא השפעה רבה ומהווה מקור לטובות הנאה משמעותיות, שאם לא כן מדוע מוכנים המועמדים להשקיע סכומי עתק בהתמודדות ומדוע יש באפשרותם לגייס תרומות בסכומים גובהים מאד?

משעה שייקבע שראש הלשכה צריך לקבל שכר מהלשכה יוסבר לנו שהוא גם זקוק למטה פעולה שאף הוא יהיה מורכב ממקבלי שכר ראוי. עוזרת ראש הלשכה נהנית כבר כיום משכר בהחלט מרשים ואני מסכים לכך שראש לשכה כיום נזקק לעוזר. איני מאמין שראש הלשכה, החייב להיות כאמור עו"ד מבוסס, יסתפק בשכר רעב של 50,000 ש"ח לחודש. אם נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יכול להרוויח 150,000 ש"ח לחודש ולהסביר כי זה מה שמקבלים מנהלים בכירים במגזר העסקי, הרי ששכרו של ראש הלשכה, על-פי אמות המידה של שכר הבכירים, יהיה בוודאי גבוה יותר. וכך גם שכר ראשי המחוזות והצוות הקבוע המנהל.

מהרגע שיוחלט על תשלום שכר ליו"ר הלשכה ולחבר עוזריו ואף על החזר "הוצאותיהם" כבר נימצא במדרון חלקלק מאד שיבטיח כי עורכי הדין במיסי החבר שלהם יממנו חגיגת שכר מפוארת. עורכי הדין אף לא יוכלו להשפיע רבות בנידון כי על-פי הרפורמה המוצעת לראש הלשכה יהיה מעמד של פוסק יחיד.

לשכת עורכי הדין היא גוף הפועל בעקר על-ידי מתנדבים בסיוע צוות מנהלי מצומצם יחסית. יש לכך חסרונות, אך יש לזכור כי אלפי עורכי דין משקיעים זמן רב ואנרגיה רבה בקיום מוסדותיה בוועדותיה ובתי הדין המשמעתיים שלה ואינם זוכים אפילו להחזר הוצאות הנסיעה. כאשר יראו עורכי הדין שמעליהם נחגגת חגיגת שכר שכזו המוטיבציה שלהם להתנדב לפעילות ציבורית חשובה תפחת מאד.

בקיצור - את הרעיונות הנואלים הללו צריך להרוג כשהם קטנים. אם אכן היקף תפקידי הלשכה גדול מדי (ואני כידוע סבור שאין כיום בכוחה למלא אחר ייעודה החוקי) מן הראוי שחלק מתפקידיה יועבר למשרד המשפטים ובין היתר כל נושאי ההתמחות הפיקוח עליה והסמכת עורכי הדין.גם את הדין המשמעתי ניתן וראוי להעביר לסמכות משרד המשפטים.