אמש הלכה לעולמה, ממחלת הסרטן, אחת מהמנהיגות החברתיות המבריקות, הגאות, המקוריות והבולטות ביותר שידענו בעשורים האחרונים: ויקי שירן, ילידת 1947, אמא לשתי בנות - עלמה ועופרית, סבתא לנכד, אחות לשלוש/ה, בת לאם קשישה, זוגתו של חיים שירן (במאי בטלוויזיה החינוכית ומנהל תיאטרון ענבל), חברה של המוני חברות, מורה מקצועית ומורת דרך למאות רבות של תלמידות ותלמידים, פרצת דרך, מקורית, עוצמתית, רהוטה, נאמנה לעקרונותיה ולמקורותיה.
אני זוכרת את ויקי שירן, שהכרתי מרחוק ומקרוב: מרחוק כאשה לאשה, מקרוב מתוך מעקב אחר כל דבריה ופעילויותיה בשנים האחרונות, שבאו להעשיר את חיי כולנו במושגים של הוגנות חברתית, הגינות בינאישית ושוויון. אשה יפה - יופי פנימי וחיצוני, דמות שקשה לשכוח של אשה זקופה עם צעיף תמידי ומטפחת מלופפת סביב שיער שחור, עיניים בורקות, ענן של עוצמה נשית שחלף במעברים של כנסים שנכחה בהם, בפאנלים שנמנתה על הדוברות בהם, הילה של אמת שקרנה ממנה. מתגובות שנרשמו ברשת האינטרנט אמש - אני לא לבד: ויקי שירן יצרה הבדל בחיים כאן, יצרה שינוי, הרגשנו אותה.
ויקי שירן נשאה עימה מחלה קשה במשך 6 שנים - שבמהלכן לא נחה לרגע מהשליחות החברתית, הקבוצתית והאישית שלה.
ד"ר ויקי שירן נולדה במצרים, למשפחת בן נתן. היא עלתה עם משפחתה ארצה בגיל 4, גדלה בתל אביב, למדה ספרות, הסטוריה וקרימינולוגיה ועשתה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת ג'ון ג'יי בניו יורק, בנושא שחיתות פוליטית, או: האפלייה המובנית בהבאתם לדין של פוליטיקאים מושחתים - כיצד קידום תהליכים משפטיים של פוליטיקאים אשכנזיים וממעמד ההגמוניה נעצר במערכת החוקרת וזה של מזרחיים עובר מהמערכת החוקרת הלאה לשפיטה וענישה.
שנים רבות היא נמנעה מלהתראיין מפורטות בנושא מחקרה כדי לא להציב את המאבק לשוויון בחברה הישראלית בפינה הסטריאוטיפית של "קובלנת המדוכאים" אלא השתמשה בידע העצום שרכשה כמנוע למאבק האמיתי - על הזכויות האמיתיות, על החיים השוויוניים עצמם. כמנהיגה אמיתית - היא לא נסוגה לאורך הדרך בפני ביקורת ועימות דיעות ולא נכנעה ללחצים שפועלים על מי שעומדת בחזית.
שירן היתה דמות מובילה במאבקים החברתיים הגדולים של שנות השבעים של המאה הקודמת: "הפנתרים השחורים", "אלה - אזרחים למען השכונות", "החזית המזרחית" ועוד.
בשנות השמונים היתה מעורבת בפעילות תמ"י ו"המזרחי לשלום" ובאמצע שנות התשעים נמנתה על מייסדי "הקשת המזרחית" - ארגון שהיא שימשה לו דוברת נאמנה אל הציבור הישראלי לאורך כל שנותיו עד כה. במקביל פעלה שירן בארגונים פמיניסטיים רדיקליים ובראשם הארגון הפמיניסטי של נשים מזרחיות - "אחותי". מאבקה האחרון היה במסגרת קואליציית הנשים נגד פורנוגרפיה, שנאבקה נגד שידורי ערוץ פלייבוי בישראל.
מאות מאמרים פובלציסטיים פורסמו ע"י ד"ר ויקי שירן בעיתון ידיעות אחרונות ובערוצי תקשורת וירטואלית ומודפסת אחרים. מצורפים בהמשך קישורים לכמה ממאמריה ברשת. בהיותה דמות כריזמטית של מנהיגה רהוטה וברורה, נאמנה ללא סייג למושאי מאבקיה, הוזמנה ד"ר שירן תכופות להתראיין ברדיו ובטלוויזיה.
היתה חברה במועצת הרשות השניה לרדיו וטלויזיה וכיהנה בועד המנהל של הוצאת עם עובד.
באוניברסיטה העברית, שם שמשה כמרצה בחוג למשפטים וקרימינולוגיה, ובחוגים לקרימינולוגיה וקידום נוער בבית ברל, העמידה דורות של תלמידים ותלמידות ממשיכי דרך. בשנה וחצי האחרונות ייסדה בביה"ס ללימודים רב תחומיים בבית ברל את התכנית ללימודי נשים ומגדר.
בנוסף לעבודתה האקדמית, התקשורתית, החברתית והחינוכית, עסקה ד"ר ויקי שירן גם ביצירה אישית: בעבר פרסמה שירן גם סיפורים ושירים פרי עטה, בשנים האחרונות - כבמאית ותסריטאית - עשתה סרט אודות ילדים בשואה מהיבט ייחודי של עולמם לפני המלחמה ובתחילתה.
מהאישי לפוליטי:
אשה, אם, בת, סבתא, חברה, מזרחית, יוצרת, מורה, חוקרת, דוברת, כותבת, דמות מופת - אנחנו, הקהילה הפמיניסטית, נשים בישראל, מזרחיים ומזרחיות, פעילים ופעילות חברתיים - היינו גם עמיתיה ועמיתותיה למאבק, גם הקהל שלה, גם מושאי המאבק, גם הקוראות, גם המגיבות, לעיתים שמחנו בדבריה, לעיתים התקוממנו מתוך הקושי להתמודד עם אמיתות שהיא ראתה לפני כולנו ותיארה בלשון חדה. למשל:
אני יודעת ש"פרחה" היא מלת גנאי ובכל פעם שאני
שומעת אותה או נתקלת בה אני מרגישה צביטת כאב. אז
אני תמיד רואה אותך פרחה, אשה מרוקאית, עומדת
נבוכה מולי ומאחורי גבך מנצנץ פרצופו המכוער של
האספסוף הישראלי שלקח את שמך היפה והפך אותו לשם
נרדף לבחורה המונית, שלבה גס, שמתלבשת באופן לא
מנומס, בחורה מזרחית. אספסוף ריק ויהיר שלקח את
שמך כדי להלעיג בו על בנותיי ונכדותייך.
(מתוך "עיתון תל אביב", מדור מלחמת האליטות)
היא נתנה לנו לעשות שימוש בקול הקורא שלה למען עתיד טוב יותר, שהיא משאירה אחריה כצוואה. רק שנעשה במפעל חייה שימוש הוגן ומסור, שנשמור את הדרך.
תנחומים, מקרב לב, למקורביה וחברותיה. ציינה בפני אחת מהן, העיתונאית יעל פישביין: היא השאירה המון חברות, מכל העדות - המאבק שלה היה לשוויון לכולנו, מאבק אידיאולוגי, לא פרטי, היא חיה בהתאם.
נשארנו מיותמים, אבל עם משימה גדולה להמשך הדרך. זכרה מבורך.
תודה שהיא, תודה שהיתה.
_______________
הכותבת היא עורכת משנה של
www.haderech.co.il
קישורים למאמרים של ויקי שירן ז"ל:
www.tam.co.il/25_9_98/el18.html www.hakeshet.org/articles/masuda1.htm www.ynet.co.il/home/0,7340,L-1066-1405469,FF.html במות קבועות: אחותי:
www.achoti.org.il/index.html קדמה:
www.kedma.co.il/
הקשת הדמוקרטית המזרחית:
www.hakeshet.org/
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
