בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ההתקפות של הפוליטיקאים הישראלים על חוק מלגת האברכים הן צביעות. הבעיה תפטר רק בדיאלוג אמיתי וכן עם החברה החרדית
הוויכוח המסורתי סביב תשלום המלגות לאברכים תפס השבוע ליום אחד את מרכז השיח הציבורי בישראל. אולם כרגיל במקומותינו, במקום לנהל דיון ענייני בשאלה האם צודקים החרדים בדרישתם או לא, עסקו כולם בהתלהמות תקשורתית ובניסיונות לעשות הון פוליטי מזדמן. בנוסף לכך רכבו חלק מהפוליטיקאים בארץ על תחושת הזרות שחשים רבים בישראל כלפי החברה החרדית, כשהם מלבים לשם כך את הפחדים הכמוסים של הרוב החילוני ומייצרים שנאת חרדים. פתאום אבירי הליברליזם והפלורליזם מהשמאל שכחו את כל משנתם הסובלנית שדוגלת בקבלת האחר והתחרו זה בזה בסדרת הגידופים ששילחו בראש הממשלה נתניהו, שרחמא ליצלן מוכן, לא עלינו, להיענות ולו חלקית לדרישות הקואליציוניות הלגיטימיות של קבוצת אוכלוסיה המהווה למעלה מ-10 אחוזים בחברה הישראלית. אולם מעבר לטענות המתלהמות, וללא קשר לדרישה הלגיטימית של החברה החרדית להשוואת תנאי האברכים בישיבות לאלו של הסטודנטים באוניברסיטאות, נראה שהיכולת הממשית של החברה הישראלית לשאת על שכמה קבוצת לומדים גדולה כל כך הולכת ומצטמצמת. הסיבה לכך היא העובדה הפשוטה שקצב הגידול של החברה החרדית גדול בצורה משמעותית ביחס לקצב הגידול בחברה הכללית בישראל. מבחינה זו, דרישה שהמשק הישראלי יממן קבוצת לומדים הולכת וגדלה תוביל בעתיד למציאות בה ייפגעו בגלל מימון זה תחומי חיים אחרים, כמו תקציבים לבתי חולים, מרפאות, בתי ספר ועוד, בצורה שלא מתקבלת על הדעת. לאור זאת, נראה שעל החברה החרדית להשלים עם העובדה שאחוז גדול יותר מתוכה יצא לעבוד באופן מסודר ואחרי קבלת הכשרה ייעודית לכך. נראה שעל מנהיגי הציבור החרדי להפנות לפחות חלק מדרישותיהם התקציביות כלפי מוסדות השמה והכשרה שיסייעו לחרדים להשתלב בשוק העבודה הישראלי בצורה הטובה ביותר. מעבר לכך, אם השמאל הישראלי (וגם חלקים בימין, כמו ישראל ביתנו) רוצה באמת לשלב את הציבור החרדי בחברה הכללית בארץ, עליו להפסיק את מסע השיסוי הבלתי נגמר נגד מגזר שלם באוכלוסיה. קבלת האחר אינה מסתכמת בקבלת הציבור הערבי בישראל (ציבור שלדעת הכול יש לשלבו בתוך החברה האזרחית בארץ), אלא בקבלת האחרים שהם בשר מבשרנו, אלו שחולקים איתנו את אותה מורשת לאומית, למרות שבפועל אינם מסכימים עם משמעויותיה ודרכה הנכונה של מורשת זו.
|
תאריך:
|
28/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
28/10/2010
|
|
אסף גולן
|
|
העיסוק הנרחב בנעשה בעירק על-ידי הצבא האמריקני, מאז הדלפת הזוועות באתר האינטרנט ויקיליקס, אמור להוות קריאת השכמה לרוב היהודי בארץ. גם בישראל, הציבור אינו זוכה לשקיפות מצד הרשות המבצעת ופעולותיה השונות, ומופתע נוכח גילויי התבהמותם המוסרית של חיילי צה"ל - "הצבא המוסרי בעולם" - בכל פעם מחדש. תפישת העמימות חייבת להשתנות. החיילים הם שליחי המדיניות הבריונית המוכתבת מלמעלה, מושתקת ומוסתרת מעיני הציבור שיגלה את מעלליה רק בדוח גולדסטון הבא. בדומה לממשל האמריקני, הוכח פעמים רבות מדי שהשדרה השלטונית בירושלים עשתה הכל על-מנת שהציבור יבחין רק בדיווחים מן השטח אשר יתרמו להישרדותה וליציבותה, מבלי להתייחס להשפעותיו ההרסניות של קשר השתקה משחית שכזה על החברה והעם. פעולות ישראל בשטחים חייבות לעורר את דעת הקהל לביקורתיות שהציבור בארץ אינו מורגל בה. העובדה שבארץ הדלפות מסוג זה הן בגדר הנדיר, תחזור לרדוף אותנו, כי אין שום חומת מגן שבכוחה לכסות על אותה קופת שרצים המאיימת להתפקע.
|
|
|
במהלך הטקס לזכרו של יצחק רבין עלתה לבמה חיילת והחלה לשיר.
|
|
|
בעיה. מצד אחד - בכורי משרת בקרבי. התעקש בחמת זעם לנטוש תפקיד נוח בחיל הים, עם הזדמנויות למדוד את העוברות ושבות בטיילת הכי דרומית, לטובת אבק המדבר כמנה עיקרית בתפריט. אחיו, מספר 2 אולי בסדר הלידות, מסרב לפגר אחריו כשמדובר בגיוס של מרס הקרוב. אין מצב למשהו אחר מלבד קרבי. אחותם, עוד מעט 16, שומרת שבתות מתוך בחירה, מודיעה לנו כי אין מצב לשירות לאומי או דומיו - היא תתרום הכי קרבי שתוכל. אני יכולה לחוות דעה - אבל אצלנו הבית דמוקרטי ובחירתו של הפרט היא ערך עליון. למותר לציין כי חוג החברים הסובב מורכב ממורעלי צבא אמיתיים, שיקיזו את הדם למען ארצם. מה שפעם קראו "מלח הארץ".
|
|
|
אחד הכללים הנהוגים בידי תועמלנים קובע כי שקר שחוזרים עליו שוב ושוב נכנס לתודעת הבריות ונהפך לבסוף לאמת כביכול. יתרה מזו, ככל שהשקר גדול יותר, הוא מתקבל בקלות רבה יותר, כי בני-האדם אומרים בליבם שלא ייתכן לומר דבר-שקר פרוע כל-כך, ואם בני-אדם מכובדים אומרים דבר כזה, בהכרח שיש בו מן האמת.
|
|
|
ב-29.10.1956, במבואות כפר קאסם, נרצחו 47 אזרחי מדינת ישראל, שחזרו מיום עבודה בחקלאות. רק אחרי ארבעה-עשר חודשים, ב-5.1.1957, החל משפטם של קצינים וחיילים שביצעו את הרצח. משפטם נמשך למעלה משנתיים. ב-26.2.1959 נמצא שמפקד החטיבה אשם...רק בחריגה מסמכות בהטילו עוצר, עליו לא קיבל אישור מהסמכות בממשל הצבאי, שרק היא מחליטה על הטלת עוצר. לכן עונשו "הֶחָמוּר" של המח"ט, אלוף משנה יששכר שדמי, היה קנס של גרוש אחד.
|
|
|
|