העורבני הלבקן מעין החורש

באביב 2004, בעת הרכבת עצי פרי בגן של אתר השמחות "שביל בגן", בחצר קיבוץ עין החורש, הבחנתי בעוף מוזר החולף במהירות מעל בתי המלאכה של הקיבוץ. מעופו היה מסורבל אך תוקפני, הוא היה לבן בוהק והזכיר בצורתו עורבני. החברים שישבו בשולחן הצל צחקו כשאמרתי להם שלא אתפלא אם זה היה עורבני-אלבינו, כלומר עורבני לבקן, ללא ארבעת צבעיו הרגילים. זה לא ייתכן, ראית יונה או אנפה או אפילו שחף מתאחר - כולם לבנים - אך אין דבר כזה "עורבני לבקן"!

לאחר כמה חודשים, התקשר אתי רכז האבוקדו שלנו בהתרגשות, וסיפר לי שראה עורבני לבן ליד מחסן האבוקדו. באותו הרגע ידעתי בוודאות שזהו אכן אותו עורבני לבקן חמקן שזיהיתי תוך תעופתו. פניתי לידידי, הצפר הוותיק והמנוסה יואש הרכבי, וביקשתיו שיתצפת את העורבני באזור המוסכים ובתי המלאכה שבצד המזרחי של הקיבוץ. ואכן, יואש זיהה אותו ועקב אחריו, ומצא את הרגלי התעופה היומיים שלו.

כשהיינו בטוחים במציאה, הזעקנו את צלמת הציפורים הידועה רותי רם, מקיבוץ מעברות הסמוך. רותי היא מקצוענית ממש והתייחסה ברצינות לידיעה ולמשימה. לאחר כמה שבתות של פספוסים, היא הצליחה לצלם את הבחור הלבקן השובב, החמקן והחששן, שאינו ניצב במקום אחד יותר מכמה שניות. ואין שום פלא בכך, כי העופות אינם סובלניים לפרטים לבקניים. קרוביו ובני מינו הם הראשונים שיעוטו עליו לחסלו! עם התמונות פנינו לכמה במות טבע, באינטרנט בעיקר, ומשהו גם נדפס על כך, אך במחזור צילומים מאוחר יותר, בשנת 2007. וכך נוצר צוות מעקב אחרי תופעת הלבקן הנדיר. אני - יחסי ציבור, עיתונות ופרסום, יואש הרכבי ידידי - תצפית, איתור ואיכון, ורותי רם - צילומים.

כשנתיים לא ראינוהו, וכבר סברנו שנעלם ולא ישוב. אבל באביב השנה, 2010, הוא הופיע שוב, ולמרבה הפלא - עם בן זוג! עורבני רגיל! זה כבר ממש הפך לתופעה: הוא מאריך ימים והוא מזדווג והוא מעמיד צאצאים, שהם כולם עורבנים רגילים, בעלי ארבעת הצבעים: שחור ולבן, חום ותכלת. רותי רם שוב הוזעקה וצילמה שני מחזורי צילומים השנה, אחד מראשית הקיץ והשני ממש לאחרונה. וכך התגלה שהעורבני השובב - או השובבה - לא רק שהוא לבקן אלבינו, אלא גם שורד נפלא! ובעזרת בן זוגו זוכה לחיים נורמליים של עורבני, שעשוי להגיע לגיל מופלג של למעלה מעשר שנים! הבחור להוט אחרי אגוזי הפקאן, ובעת הבשלתם הוא מתמלא אומץ, חודר אל תוך השיכונים, ונותן הצגות חינם ראוותניות...