בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מע"מ במכירת קרקע חקלאית לקבוצות
|
ההוראות המחמירות החדשות ביחס לקבוצות רכישה אינן חלות בהכרח ביחס לקבוצות לרכישת קרקעות חקלאיות
|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
שיווק מאורגן של קרקעות לקבוצות רוכשים עשוי להיות אינטרס משותף הן של בעלי הקרקע, הן של היזמים המארגנים והן של הרוכשים. זאת, מאחר שמכירה של שטח גדול מהווה דרך מימוש נוחה לבעל הקרקע (ולהקטין את הסיכון עבורו הכרוך בחוסר הוודאות ביחס להליכי ההפשרה) ובמקביל עשויה להוזיל את הרכישה הפרטנית לרוכש הפרטי ולאפשר לצד הסיכון סיכוי רווח גדול יותר אם וככל שההפשרה תהיה קרובה. מבחינת היבטי מע"מ, בעקבות המלצת הוועדה בעניין קבוצות רכישה וכפי שעולה מהצעת חוק ההסדרים שפורסמה לאחרונה, הכוונה היא להחיל חיוב במע"מ בכל מקרה בעסקות של קבוצות רכישה, דהיינו גם כאשר המוכר איננו בגדר "עוסק". ההגדרה, כפי שהיא מופיעה כיום, מתייחסת לקבוצת רוכשים המתארגנת לרכישת זכות במקרקעין ולבנייה על הקרקע באמצעות גורם מארגן שפועל בתמורה לארגון הקבוצה, כאשר יראו קבוצה של עשרה רוכשים או יותר כקבוצת רכישה אלא אם הוכח אחרת. מן ההגדרה (אם וככל שתהפוך לחוק) עולה, שכאשר נרכשת קרקע לשם בנייה משותפת יראו את העסקה כעסקת אקראי שבה המוכר יהיה חייב במע"מ. עם זאת, המסקנה עשויה להיות שונה בעת רכישת קרקע חקלאית. ככל שמדובר בהתארגנות לרכישה בלבד, והסכם השיתוף מטפל בנושא של היבטי הפשרת הקרקע ולא בבנייה, הרי שניתן לומר שאין מדובר ב"קבוצת רכישה" כפי שהוגדרה לעיל, ולכן אין תחולה להוראה המחמירה החדשה המוצעת. חשוב לשים לב, על-פי הפשיטא של הצעת החוק אין רלוונטיות למצב התכנוני של הקרקע אלא להסכם בין הרוכשים - כלומר אם הקבוצה מתארגנת גם על-מנת לבנות, תחול לכאורה ההוראה המחמירה גם אם כרגע השימוש היחידי המותר הוא חקלאי. בהנחה שההוראה המחמירה אינה חלה, אנו חוזרים לכללי החיוב הרגילים במע"מ ועל פיהם אם בעל הקרקע הוא משקיע ואיננו עוסק, אזי במכירת הקרקע למשקיעים פרטיים, גם אם בנתחים קטנים, לא יחול מע"מ כל עוד מדובר במספר קטן של מכירות. ככל שיגדל מספר המכירות, גם אם למספר קבוצות, או אם וככל שבעל הקרקע היה פעיל בהשבחתה ואף בנה תוכנית עסקית לכך, עליו להיזהר יותר מפני חיוב במע"מ במכירת הקרקע, בין אם הוא רשום כעוסק ובין אם לאו. וזאת ללא קשר להחמרות החדשות. אם היה בעבר רשום במע"מ וסגר את תיקו, יהיה המוכר חייב שוב לבדוק בציציות הרוכשים שמא מתכננים כבר את הבנייה, שאז לפי ההצ"ח יהיה חייב במע"מ על מלוא שווי המכירה על-אף שהתחייב כבר במע"מ כשסגר את תיקו, וכאן המשמעות היא בוודאות כפל מע"מ. כאמור, ההחמרות אינן רלוונטיות למי שממילא עוסק במקרקעין החקלאיים במסגרת עסקו, כיוון שבנסיבות אלה ממילא תהיה חייבת המכירה במע"מ, והשאלה תהיה אך ורק היקפו; אך על כך ברשימה נפרדת.
|
|
הכותבים הם ממשרד זיו שרון ושות' עורכי דין ואלתר עורכי דין.
|
|
תאריך:
|
03/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
03/11/2010
|
|
עו"ד זיו שרון, עו"ד ניר הורנשטיין
|
מע"מ במכירת קרקע חקלאית לקבוצות
|
|
מר כהן בנה תוספת בנייה בדירתו הממוקמת בקומת הקרקע, אלא שבעוד שהתקרה הקיימת של החלק הקיים של דירתו הוא בעובי של 12 ס"מ - החלק החדש נבנה בעובי של 25 ס"מ. מר כהן לא רצה כי תיווצר בדירתו בליטה במחבר שבין החלק הישן לבין החלק החדש, ולפיכך הבליטה בעובי של 13 ס"מ - נוצרה כלפי מעלה, כלפי הרצפה העתידית של השכן מר לוי, שבבוא היום, אם וכאשר ירצה לבנות מעל התוספת של כהן - ייאלץ להתרומם ברצפתו החדשה בשיעור של 13 ס"מ (מדרגה של מה בכך...).
|
|
|
|
|
|
המירוץ הגדול להצלחה ולעושר, המירוץ למושלמות ולחיים נפלאים – יוצר מתחים-נפשיים וחרדות-כישלון המייצרים את מגיפת הדור – הדיכאון! הסטטיסטיקות מלמדות על אחוזים גבוהים של אנשים, ובעיקר נשים, הסובלים מדיכאון, ועל כאלה הנוטלים תרופה כלשהי נגד דיכאון. זוהי כבר מגיפה. אומנם אלגנטית ומוסתרת מאחורי מייק-אפ התרופות. אבל היא קיימת. לצד כוס הקפה. כי כוס קפה כבר לא מספיק כדי להתעורר ולאסוף כוחות ליום חדש, לעוד הרבה ימים. צריך גם תרופת הרגעה. זה המחיר לקסם שבהצלחה. זו תוצאת הייאוש שבכישלון כשהעולם משדר מצליחנות, יופי וקסם תחת כל אתר ואתר ורשת חברתית.
|
|
|
במלאת עשור לפרוץ האינתיפאדה השנייה נקראו שוב ישראל והרשות הפלשתינית על-ידי הממשל האמריקני, בגיבוי הקוורטט, לחדש את הדיאלוג הישיר ביניהם. השיחות, כמו שהגדירן הממשל, נועדו לקדם עקרונות להסדר קבע בתוך שנה. היענות לאתגר תדרוש מהצדדים מאמץ יתר להתגבר על פערים עמוקים בעמדות יסוד. זאת ועוד, ניסיון עתידי ליישם הבנות עקרוניות - אם אומנם יגובשו - ייתקל במכשולים שמקורם בשבר מוסדי, אשר העמיק בזירה הפלשתינית בשנות הקיפאון ובעטיו. במרוצת שנות האינתיפאדה התפצל הסכסוך הישראלי-פלשתיני לשלוש מערכות: פתח-חמאס, ישראל-הרשות שבהובלת פתח, וישראל-הרשות שבהובלת חמאס. חיכוכים בשלוש הזירות הזינו זה את זה, ניסיונות לשכך מתיחות באחת מהן ליבו מתח באחרות, ודינמיקה מורכבת זו הוסיפה אבן נגף בדרך לפשרה ישראלית-פלשתינית. במאמר זה ייבחנו מהלכים צבאיים ומדיניים שהאיצו את התפתחותו של השבר בזירה הפלשתינית. בהמשך יידונו לקחי הדיאלוג שהושק באנאפוליס, והתברר כניסיון כושל לנצל את השסע בזירה הפלשתינית כדי לחולל פריצת דרך מדינית. לסיום יסוכמו אפיוניו של הקשר המעגלי בין הקיפאון המדיני לפיצול בזירה הפלשתינית.
|
|
|
כמעט חמישים שנים חלפו מאז נפגש ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון, עם הנשיא הנבחר החדש של ארה"ב, ג'ון פיג'ראלד קנדי. תשובתו של בן-גוריון על שאלת קנדי איך יוכל להיות נשיא טוב לישראל עומדת במשך כל אותם השנים כלוז יחסי ישראל ארה"ב: "הייה נשיא טוב לאמריקה וכך תהיה נשיא טוב לישראל". אמירה חכמה מבחינה מדינית אך לא פחות נכונה מבחינה עובדתית.
|
|
|
|