דיר מיסטר פרזידנט

לנשיא ארצות הברית, ברק אובמה הנכבד,

אני משער שתפסתי אותך ברגע של 'חשבון נפש' בעקבות הפסד משמעותי למפלגתך הדמוקרטית בבית הנבחרים בארצך, לטובת המפלגה הרפובליקנית היריבה. אני משער שיועצים אסטרטגיים מקיפים אותך עכשיו מכל הצדדים, ואולי מושכים אותך לכיוונים שונים של 'מה ואיך?' כדי לשפר את מצבך, מעמדך ואולי גם את תדמיתך.

אנכי הננס, יהודי יליד ישראל המתגורר סמוך לירושלים, מרשה לעצמי בחוצפה אופיינית, ובתמימות, לייעץ לך משהו קטנטן, אשר אולי לא יסייע למצבך, למעמדך ולתדמיתך, אבל נובע מנקודת האמת, האנושית והמוסרית, ולדעתי גם הדמוקרטית אשר רוממותה בפיך.

פעל לחון את יונתן פולארד ולשלחו לחופשי! בימים אלו ממש מלאו 25 שנה לישיבתו בכלא (מאז נובמבר 85')!

אני יודע! צעד כזה לא יוסיף לך קרדיט בפוליטיקה הכלל-עולמית, ובפרט המזרח-תיכונית. חנינה זו אולי אפילו תשמיט מאמתחתך קלף מיקוח כלפי מדינת ישראל שאתה נמצא בעמדת לחץ מדיני כלפיה. אני גם יודע שכך יעץ לקודמך בנשיאות ביל קלינטון יועצו היהודי דניס רוס, לנצור היטב את ה'קלף' פולארד ולנצל אותו בתחכום. מי שמכיר את ההיסטוריה של העם היהודי יודע שהוא נהג כיהודי הפועל נגד עמו בחצרות מלכים ונשיאים, כנראה כדי לא להיחשד כ'משתף פעולה' עם בני עמו. אנשים אלו נרשמו לדראון בתודעת העם היהודי המיטיב לזכור, לרעה ולטובה. אגב, גם חלק מן הממסד היהודי בארצך 'משחק' פוזה דומה.

מכל מקום, כמי שעלה לשלטון על ברכי הנפת דגלים לקידום החלשים, לזכויות-אדם, וגם לפוליטיקה הוגנת, והכל גם מתוך אמונה דתית (אגב, אולי תיוָעץ גם בכומר שלך המטיף לחמלה ב-Church - Trinity United) - לדעתי הגיע הזמן לעשות את הצעד הקטנטן מצידך, אך המאוד משמעותי מן הבחינה האנושית. קראתי את ספרך האוטוביוגרפי 'חלומות מאבי' והתרשמתי מאוד מהצד האנושי שהפגנת בו. הצלחת לנסוך בקוראים תחושה על היותך, בין השאר, אדם בעל ערכים אנושיים. התרשמות זו נותנת לי תקווה שאולי לא תשליך את פנייתי לפח...

והנה קצת פרטים רלוונטיים, שכולם בוודאי ידועים לך; לפני 25 שנה נכלא פולארד בריגול עבור מדינה ידידותית ששמה ישראל, מבלי כל כוונה לגרום נזק לארצות הברית. במשפטו (לפני 23 שנה) לא נטען כלל שהוא סייע בעקיפין לסובייטים, דרך ישראל, למרות שעיתונאים הפריחו במרוצת השנים חשדות כאלו. מסמך חסוי מטעם שר ההגנה דאז, קספר ויינברגר, שנחשף רק לעיני השופטים ולא ההגנה, שימש כנראה עילה מרכזית לחומרת העונש (מאסר עולם ללא זכות חנינה או קיצור) שמעולם לא הוטל בארצך על מרגל לטובת מדינה ידידותית. רק בחודש האחרון הצטרף לבקשת החנינה לורנס ג'יי קורב, שהיה עוזר שר ההגנה ויינברגר שהגיש לבית המשפט את המסמך הקריטי הנ"ל, והוסיף שגם השר עצמו סבור שהייתה הגזמה בגזר הדין ובניפוח כל הפרשה.

גם אם מניעיו של פולארד היו שפלים ביותר (לכל הנמוך: אינטרס כספי והרפתקני), ופגעו בביטחונה של ארצות הברית, הרי השנה נערכו חילופי סוכנים-מרגלים ביניכם לרוסיה. אולי תזכור שגם מדינת ישראל שיחררה, גם בלחץ ארצות הברית, טרוריסטים רצחניים בתמורה לגופות... אז איפה הפרופורציה?

כבוד הנשיא, אסיים במה שפתחתי; בשעת חשבון הנפש כדאי לקבל גם כמה נקודות זכות בעיני אלוקים ואדם.

הרב ישראל רוזן, אלון שבות, ישראל 90433