|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
התהפוכות של "הסינית האדומה"
|
המסעדה האסיאתית הוותיקה של תל אביב כבר לא מה שהייתה ● ממסעדה סינית אותנטית של פעם הפכה זו יותר לתאילנדית, עם פזילה לעבר יפן ● ה-מנה - האגרול הסיני - טבלה בשמן רב מדי
|
|
מסעדה אותנטית באווירה רומנטית
|
|
|
|
|
מאו-צה-טונג, מנהיגה המיתולוגי של סין האדומה, היה בוודאי מתהפך בקברו, לו ידע שהמסעדה התל אביבית הקרויה על שם-ארצו, היא בכלל מסעדה תאילנדית לכל דבר, הרחוקה מלייצג קולינריה סינית.
כך או אחרת, בשלושים שנות קיומה ידעה "הסינית האדומה" של תל אביב (דיזנגוף 326) תהפוכות רבות. ממסעדה סינית אותנטית של פעם היא הפכה באחרונה יותר לתאילנדית, עם פזילה לעבר יפן, משהונהגו בה קומבינציות של סושי כלהיט תורן.
מסתבר שגם המאכלים שינו את פניהם, ככל הנראה בצוק העיתים: הבשר שוב אינו אותו בשר משובח, גם לא האורז והאטריות. בהתאימה עצמה למצב העכשווי, הוזילה "הסינית האדומה" את ארוחותיה העסקיות למחיר-מינימום של 60 שקל, ואלה כוללות מרק לבחירה, אגרול, מנת נודלס וכוס-שתייה.
עיצוב המסעדה מתבסס על תפאורה אותנטית, הלקוחה מהתרבות האסיאתית ויש בה אווירה ביתית ורומנטית, המתמזגת עם ריחות התבלינים מהמזרח.
|
|
פתחנו במרק תירס מתוק, שהיה טעים וריחני. גם מרק הון-טון של בת הזוג לא איכזב. היו בו כל הטעמים הטובים הנדרשים ממרק כזה. האגרול הצמחוני, לעומתו, לא ענה על הציפיות. אף שהיה פריך ועסיסי, הורגש בו, יתר על המידה, טעם השמן. גם הרטבים הפיקנטיים שהוגשו לצידו, לא הצליחו להקהות את הטעם השמנוני, שאנו רגישים לו כל-כך.
העיקריות הגיעו על מתקן החימום המסורתי, עם נרות ואש בוערת. בחרנו במה שהיו אמורים להיות נתחי בשר-ברווז, אבל שהזכירו יותר טעם של בשר-הודו. גם טעם האטריות היה תפל למדי ואילו האורז - גם הוא לא התעלה על עצמו ונותר בצלחת.
הקינוחים, לעומת זאת, הפתיעו לטובה. גלידת הסורבה, בטעם ליצ'י, הייתה ממש מעולה וכמוה גם הבננה המטוגנת, שטבלה כולה בדבש עסיסי. התה הסיני, שסייע לעיכול, יחד עם עוגיות המזל המסורתיות שהוגשו בצירוף לחשבון, היו ממש במקומם.
על הסעודה לשניים, שאת מחציתה לקחנו הביתה בשל כמות גדולה מדי, שילמנו 275 שקל - מחיר זול בהחלט לארוחה בינונית, אבל משביעה בהחלט - והוספנו תשר של 15 אחוז למלצר תאילנדי חביב, שנאבק לטובתנו, בהצלחה לא-מבוטלת, עם השפה העברית.
|
|
| תאריך:
|
25/11/2010
|
|
|
עודכן:
|
25/11/2010
|
|
ראובן לייב
|
|
התהפוכות של "הסינית האדומה"
|
|
מעשה שמעון ולוי בשכם והריגת כל אנשיה אינו חדל מלהעסיק אותנו מאז אונס דינה בת יעקב בידי שכם אז, ועד לדרך 'תג מחיר' ודומותיה היום. דרכי ההתייחסות המקובלות לפרשה הן הסתייגות מוחלטת עד לסלידה ממה שעשו שמעון ולוי, מחד-גיסא, וניסיון ללמוד ממנה פרק מעשי ב'הלכות שכם' ודומותיה היום מאידך-גיסא. גישה שלישית בונה מחיצת בטון בין המסופר במקרא לבין מציאותנו היום, וטוענת שאיננו יכולים ללמוד ממנו דבר. לדעתי יש להתנגד לכל שלוש הגישות, ולבקש דרך רביעית. לצורכה נקבל את ההנחות הבאות:
|
|
|
|
|
מאמר מערכת בעיתון אמור להיות גולת הכותרת שלו. זהו, אם תרצו, הלב הפועם, המוח הקודח, השאור שבעיסה, עיקר העיקרים. אני אוהב מאמרי מערכת ועשיתי לי מנהג לקרוא אותם בנפרד מדי בוקר ולהפליג בדמיוני מדוע ואיך נוצר התמליל הזה. יכול להיות שפעם, בימים רחוקים, היו מתכנסים בכירי הבכירים חברי מערכת העיתון בשעת לילה מאוחרת, מקיימים דיון מעמיק על אודות הנושאים השונים העומדים על סדר היום, זה תומך נלהב וזה מקטרג, זו מלגלגת וזו נעלבת, עד שעולה הצעה המקובלת על הרוב. או אז היה העורך מטיל את המשימה על מאן דהוא שיכתוב מאמר בשם כל המערכת ולאחר ההערות והתיקונים מברכים על המוגמר.
|
|
|
|
|
השיח הציבורי בנושאים החשובים ביותר נגוע במעוקמות מזיקה ומחטיאה. כל פוליטיקאי, בין שהוא ממחנה השלום - היינו, מוכן לשלם את מחיריו, ובין שהוא ממחנה סרבני התשלום המתחייב, ובין שהוא ממנהיגי העם הרואים משם מה שלא ראו קודם, טורח לזעוק: נצטרך לוותר ויתורים כואבים. ולא רק כואבים אלא כואבים מאוד-מאוד. רגע אחד, על אלו ויתורים כואבים אנחנו מדברים? - אנחנו אמורים לוותר על שתי ההתאבדויות: על מדינה דו-לאומית עם רוב פלסטיני בעוד מחצית הדור, ועל מדינת אפרטהייד מוקצה בעולם הדמוקרטי. אז מה פה הוויתור הקשה? ויתור יתבצע לבטח, לאחר ההסכמות על סידורי הביטחון ועיקרי הליבה ולוח הזמנים עם מבחני התקיימות להסכם. הרי זה לא הגיוני שהציבור הימני, המסתייג ממחיר ההסדר, לא סומך על ראש הממשלה הזה שלא יבטיח את הסכמי הביטחון, ואת נקודות הליבה האחרות. שיח עקום.
|
|
|
|
|
סטודנטים יקרים באוניברסיטת חיפה, ביום שני, בתאריך 15.11.10, ביקרה אצלכם חברת הכנסת חנין זועבי. היא זכתה לקבלת פנים תוקפנית ואלימה, עד כדי כך שנאלצה להתכנס עם אוהדיה בכיתה קטנה, מפחד מהצעקנים שביניכם שזעקו "מחבלים!", "תלכו לעזה".
|
|
|
|
|
מוזר עד כמה נבחרי הציבור או ממונים במדים במשטרה ובצה"ל, לא למדו עדיין להיזהר מנשים ששמן מתחיל ב-א'. במיוחד אם הן בעמדות כוח, אינטליגנטיות, אסרטיביות, נאות מראה ונאות הליכות, שדורשות - ובצדק - מעמד ויחס שווה לגברים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה  ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
