משכורות העובדים בולעות את כל הרווח?

העסק גדל ומצליח והגיע הזמן להרחיב את הצוות ולגייס עובדים חדשים? נהדר! מצאת עובדים והם ממש מתאימים, עכשיו רק נשאר לסגור איתם חוזי עבודה וקדימה, אפשר להתחיל. המעביד יושב ומתכנן את פגישות השכר ומוצא את עצמו מנסה לגשר על פני שיקולים שונים, מצד אחד ישנו העובד, שמין הסתם מעוניין בשכר המקובל במשק ומעלה.

מצד שני יש את המעסיק עצמו, שצריך שהשורה התחתונה של העסק תהיה רווחית. ומצד שלישי, יש חוקי מדינה והסכמים קיבוציים שהם נתון מחייב - חלקם נחקקו לפני שנים רבות במציאות חברתית-כלכלית שונה, אך העובדה היא שהם עדיין תקפים וצריך לקחת אותם בחשבון. וכך קורה שבעל הבית אמור להחליט כמה הוא יכול להרשות לעצמו לשלם ומה משתלם. במציאות זה לא כזה פשוט.

איך מחשבים את עלות העובד? כמה באמת עולה משכורתו של העובד? יש כלל אצבע מפורסם, שאומר שעלות מעביד גבוהה ב-30% משכר העובד אבל רגע... זה נטו או ברוטו? שווה לבדוק את הנושא ולא ללמוד בדרך הקשה.

ניהול פיננסי של משכורות עובדים עלול להראות סבוך, לפחות בהתחלה. ולמרות שזה אכן תחום מורכב הוא כמובן לא בלתי אפשרי להבנה. יש שיטה יעילה לחישובי שכר, שעוזרת לחשב כמה העובד יעלה למעביד בסוף החודש. שווה להכיר את השיטה כי בשורה התחתונה, חישוב לא נכון יגרום להפסד של אלפי שקלים בכל חודש.

בעלי עסקים משתייכים לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. אלה שמנסים לתת משכורות כמה שיותר נמוכות, ולא משנה מה הרווח של העסק.

2. אלה שמרגישים לא נעים ומנסים לתת יותר מכפי שהם יודעים שיש להם לתת.

3. ואלה שלא יודעים איך לחשב משכורות. בדרך כלל הקטגוריה הזאת היא גורם עיקרי לעסקים שעובדים במלוא המרץ ועדיין לא רואים בסוף החודש רווחים, פשוט כי בעל העסק לא נערך נכון להוצאות הצפויות.

למעשה מה שמגיע לעובד נקרא "עלות מעביד". עלות מעביד כוללת את כל הזכויות הסוציאליות, שהמעביד חייב להפריש לעובד על-פי חוק. למשל, ימי הבראה - סכום כסף שעליך להפריש כדי שהעובד יוכל לצאת פעם בשנה לשבוע נופש בבית הבראה...

אמנם מאז ימי סבא וסבתא אף אחד כבר לא יוצא יותר לבית הבראה, אולם למרות ששם מצלצל קצת אנכרוניסטי, חוק הוא חוק והמעביד עדיין מחוייב להפריש לעובד את הזכויות הסוציאליות האלה.

ויש גם את הזכויות הפנסיוניות של העובדים. נכון שעל-פי חוק לא חובה להתחיל להפריש את הכספים במלואם עד 2013, אבל היום הזה יגיע. כבר עכשיו ישנם מעסיקים שמעדיפים להיות מוכנים מראש ולא לכבות שריפות בעתיד, אז שווה לשקול גם את זה.

ככל שמקדימים ללמוד את הנושא כך ניתן לתמחר את ההוצאות נכון יותר, כולל כל ההוצאות המלאות, ולהימנע מהפתעות לא נעימות.

הנה דוגמה פשוטה לחישוב שכר - בעל עסק תכנן לשלם לעובד 25 ש"ח ברוטו לשעה. הוא הניח שאם יגבה מהלקוחות בערך פי 2.5 מהסכום זה יהיה רווחי. לפיכך הוא חישב ומצא שערך שעת עבודה של העובד היא 62 ש"ח.

בפועל, בחישוב מהיר, ומבלי להיכנס לפרטים הקטנים, אפשר לומר שמשכורת של 25 ש"ח ברוטו לשעה עולה למעסיק 33 ש"ח. זה אומר שעל כל שעת עבודה של העובד הוא היה מפסיד 8 ש"ח בממוצע. בחישוב מהיר של 186 שעות בחודש = הפסד מיידי של 1,488 ש"ח. חלק הולך לביטוח לאומי, חלק לדמי הבראה, חלק לימי מחלה, חלק מופרש לפיצויים על-פי חוק והכסף... מתנדף!

אין ספק שמעבר לשיטת חישוב המבוססת על עלות מעביד תחייב את הנהלת החשבונות לעבוד קצת יותר קשה לפחות בהתחלה, אבל זה יחסוך לכם סכומים שאפילו לא ידעתם שאתם מפסידים!

מסקנה - כשמשלמים משכורת לעובד, יש לחשב כמה זה באמת עולה. אם תדעו לחשב את הסכום המלא תוכלו גם לנהל עסק רווחי וגם להעניק לעובדים יציבות וביטחון תעסוקתי.