|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טעות, אתם סבורים שהילדים שלכם מבלים "הרבה יותר מדי שעות" בגלישה באינטרנט, במה שמקובל להגדירו ולכנותו כעולם הווירטואלי ● כאן, בהגדרה, מתחיל להיפער הפער המהותי, הבלתי ניתן לגישור, בין העולמות שלכם ושל ילדיכם ● מה שמוחזק בעיניכם כעולם וירטואלי הוא עבורם העולם האמיתי, הממשי, ה-עולם
|
הילדים שלכם סגורים ומסוגרים - בביתכם - בחדרים הפרטיים שלהם. יש כניסה אבל היא אסורה. זו היא ממלכת הסוד שלהם. הם לא יגלו לכם מה הם עושים שם. עם מי. וכמה. הם יודעים דברים שאילו אתם ידעתם שהם יודעים אותם, הייתם מתפלצים. אין מלה אחרת, ודאי לא בעברית, לתיאור האופן שבו הייתם מגיבים, אילו ידעתם.
בילדותי היה ספר שנקרא "לא החסידה". בספר תואר האופן שבו באים ילדים לעולם. זה היה עולם שבו כל דיבור על מין ורבייה העטה סומק עז על לחיי המורים, שהיו על תקן "מסבירים", לא פחות מאשר על לחיינו, התלמידים.
הילדים שלכם יודעים על מין יותר מכם. הרבה יותר. הם יודעים את מעשיו של החסיד בחסידה. ו- כן - גם על אלימות. ברור.
אבל הם גם נפתחים לא רק על עולם מלא באפשרויות ובגירויים מעשירים ומעצימים את אישיותם אלא גם בתופעות העלולות להעכיר ולכער אותה. דברים מלוכלכים שהעולם הרקוב מלא בהם. אבל אין דרך למנוע את חשיפתם - לא אל יופיו של העולם ולא אל כיעורו; לא אל יופי (אין סיבה למנוע זאת מהם, ההיפך - יש לעודדם לגלותו) ולא את זוהמתו.
טעות. אתם סבורים שהילדים שלכם מבלים "הרבה יותר מדי שעות" בגלישה באינטרנט, במה שמקובל להגדירו ולכנותו כעולם הווירטואלי. כאן, בהגדרה, מתחיל להיפער הפער המהותי, הבלתי ניתן לגישור, בין העולמות שלכם ושל ילדיכם. מה שמוחזק בעיניכם כעולם וירטואלי הוא עבורם העולם האמיתי, הממשי. ה- עולם. העולם הראשון. והוא לא אחת כל עולמם. וכל מה שמחוץ לו מהווה מטרד עבורם. רעשי רקע. גם אתם, הוריהם, בהעירכם להם נתפסים בעיניכם כנציגיו של עולם הולך וכלה, הולך ונעלם. אתם, דינוזאורים, לא רלוונטים לחייהם. שיקום הסמכות ההורית? הצחקתם אותם. לא בעולמם. לא בעולמם האינטרנטי, שהוא בית הספר האמיתי, המשמעותי, של חייהם.
האם אתם מיותרים? כלל לא. חכם - סליחה שאני לא זוכר את שמו - אמר פעם, כי גם המיותרים נחוצים תמיד. אינכם מיותרים, אבל בבקשה, הישארו במקומכם. הניחו אותם לנפשם, בחדרם, בבית קודשיהם, מקום שכניסתם אליו אינה מובנת מאליה. מה הם מבקשים מכם בסך הכול - לשבת בשקט. לא להפריע להם. ולהאכילם. ולכבס להם. ולשלם עבורם את החומרים הנדרשים, לממן את היציאות, את הבילויים. אבל היו שקטים, כי הם גולשים.
הילדים שלכם החריבו את העולם הישן, זה שבו אתם גדלתם ובגרתם; זה שבו אתם חיים, מנסים, לשווא, אבודים, לא נספרים, להיאחז בציפורניים כסוסות בשוליו. הם בראו לעצמם עולם חדש, מהיר, עשיר, מרתק ומאיים, מרהיב ומסוכן, רב אפשרויות, אין-סופי. ושם - במקום שכניסתם אליו נאסרת, לא אחת בתוקף, בפקודה - מקומם. שקט, הילדים גולשים.
|
| תאריך:
|
11/12/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/12/2010
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ג.ק
|
12/12/10 20:10
|
|
|
|
2
|
|
ציפורה בראבי
|
16/12/10 06:17
|
|
מזה זמן רב השמאל האנטישמי נותן ידו למהלכים מתואמים ומחושבים הבאים לקעקע את אופייה היהודי של מדינת ישראל תוך הוצאת דיבת הארץ רעה וציור כל מה שיהודי כחשוך ובזוי.
|
|
|
|
|
לא יהיה זה בגדר הימור פרוע להניח שאילו בשר המשפטים תלוי הדבר - לא איכפת לו ששביתת הפרקליטים תימשך עד שהפריץ ימות או הכלב ימות, או לפחות עד תום הקדנציה שלו, של נאמן, כשר משפטים.
|
|
|
|
|
"אין משמעות לחיים בלי רוחל'ה" - כך אמר דב שילנסקי לידידיו הקרובים, שבאו לנחמו עוד ב"שבעה" על רעייתו וגם לאחריה. השנתיים האחרונות בחייו, בלי אשת נעוריו לצידו, היו קשות לו במיוחד. קשות - גם לאחר כל התלאות שעבר בחייו, במחנות הריכוז, בצעדות המוות, באצ"ל, במאבק בשילומים, וכמובן לאחר נפילת הבן הבכור יוסי, חייל "גולני" שנפל בשלהי מלחמת יום הכיפורים.
|
|
|
|
|
היום, במהלך הקריאה של עוד אחד מעיתוני סוף-השבוע, נתקלתי במשהו מעניין מאוד. לא, זו לא הייתה ידיעה. זו הייתה מודעה פרטית, ממומנת על-ידי ידיים פרטיות, שלהן קשר שולי עם הנהלת העיתון בו מצאתי את המודעה הזו. מדובר בעיתון "ישראל היום", והמודעה שייכת, בין היתר, לשלמה בוחבוט - יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מעלות תרשיחא. המעניין במודעה הזו, שמגיעה ע"ר עליהום כוללני שנעשה לשר אלי ישי ולמפלגתו, הוא שמדובר במודעה תומכת, המחזקת את ידי השר ישי וחתומה על-ידי מרבית ראשי העיריות והמועצות המקומיות.
|
|
|
|
|
בתי הדין הרבניים אינם המצאה של מדינת ישראל. היה זה המחוקק המנדטורי [ולפניו העות'מאני] שקבע כי עניני המעמד האישי יידונו בבית דין של כל עדה דתית ולבתי הדין האלו ניתנה אוטונומיה מסוימת של שיפוט על-פי הדין הדתי. על-פי סיפור ששמעתי, יום אחד העז עורך דין נמרץ פנים ופנה לבית המשפט העליון המנדטורי בארץ ישראל ודרש כי בית הדין הרבני ידון לפי הלכות "המשפט המקובל", דהיינו לפי הדין האנגלי. לא מצאתי בשום מקום, כך טען, תקדים לפיו על בתי הדין הרבניים לדון על-פי ההלכה.
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
