שאלות הבהרה וחקירה נגדית

שאלות ההבהרה אינן חקירה.

מדובר בשאלות שנועדו להבהיר את חוות הדעת בנושא כלשהו, ואולי גם לגרום למומחה הנשאל - לחזור בו מקביעותיו, או לאפשר הכשרת תשובה השונה מזו שבה תמך לכתחילה בחוות דעתו.

בנוסף, נועדו שאלות ההבהרה להפנות את תשומת הלב של המומחה, לפריט אותו שכח לכלול בחוות דעתו, או לפריט שלא נתן עליו את הדעת במלוא החשיבות הראויה - אף שחשיבותו גבוהה.

לעומת שאלות ההבהרה ומטרתן, החקירה הנגדית בבית המשפט - תפקיד אחר לה: זו נועדה "להפיל" את המומחה, להפתיע אותו, לשלול במעמד ההוכחות ובנוכחות כל את מומחיותו, מיומנותו, מהימנותו, לחשוף את נטייתו לטובת צד לדיון.

לאור ההבדלים הללו, שהם הבדלים יסודיים, [לא נותר כמעט דמיון בין שאלות ההבהרה לבין חקירת המומחה] - נפסק כי צד לדיון יכול להחליט על-פי שיקוליו הוא, האם לחקור את המומחה, האם לשאול אותו שאלות הבהרה, ומתי לעשות כן [כפוף לסדרי הדין].

מומחה הנשאל שאלות הבהרה - אל לו לגבות שכר עבור תשובותיו.

בית המשפט לא אמור לאשר תשלום שכר טירחה עבור הבהרת חוות הדעת.

לגבי עדות מומחה בבית המשפט - בית המשפט קוצב שכרה של עדות עבור המומחה, כפי שהוא קוצב שכר עדים אחרים שאינם מומחים, ועל המומחה להסכים מראש לכך.

בעניין ההבדל בין שאלות הבהרה לבין החקירה הנגדית, ראה רע"א 1017/01 אלברטרוניקס בע"מ נ' אילן בר, פסק דינו של השופט א' ריבלין - בית המשפט העליון, פורסם בפדאור 01 -232-1 ולהלן ציטוט:

"לא מצאתי, כי בשאלות ההבהרה שהוצגו למומחה, יש משום מיצוי או ויתור על זכות החקירה הנגדית. שאלות ההבהרה, כשמן כן הן, נועדו להבהיר את האמור בחוות הדעת. ואילו החקירה הנגדית, מטרתה לסתור את המסקנות העולות מחוות הדעת, ולא הרי אלה כהרי זו. ברי, אפוא, כי שאלות ההבהרה אינן יכולות לבוא תחת החקירה הנגדית".

ראה גם כל האמור בפסק דינו החשוב של בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט מנחם רניאל, רע"א 14238-10-10 אופק בטאן בע"מ בניה וייזום [1998] בע"מ נ' קטי ושמשון בסטקר, [טרם פורסם] המובא להלן בשלמותו, והכולל בתוכו את ההלכה כי הצגת שאלות הבהרה אינה תנאי הכרחי לקיומה של חקירה נגדית ולפיכך יש לצד לדיון זכות מלאה לחקור את המומחה מבלי להציג בפניו שאלות הבהרה תחילה.

בפסק דין זה נמתחת ביקורת במידת-מה על הנוהג לדרוש תשלום שכר טירחה עבור מתן תשובות לשאלות הבהרה.

הדרישה להתנות את חקירת המומחה בהצגת שאלות הבהרה למומחה - היא דרישה שמסכלת את עיקר העוקץ של החקירה, שהרי בחקירה נגדית יכול צד לדיון [החוקר] להפתיע את המומחה ולבחון את מיומנותו, מהימנותו, כושרו האינטלקטואלי וכושר עמידתו במבחן התמצאות בתחומי מומחיותו, ואילו שאלות הבהרה מאפשרות למומחה שלא להשיב עליהן, להשיב תוך התחמקות, כמו גם להיעזר בעזרים מן הספרות המקצועית ללא הגבלת זמן.

בית המשפט רמז למומחה, כי יואיל כדי לעמוד בכך - להתכונן כהלכה לאירוע החקירה הנגדית, להכין תקנים רלוונטיים מראש כדי שיוכל להציגם מיד וללא דיחוי תוך כדי החקירה, והיה ולא יעמוד בכך - יעלה הספק, שמא אינו המומחה שאליו התכוון בית המשפט במינויו.

מדובר בניתוח נכון, חכם וקולע של עדות מומחה, אותו עשה בית המשפט בפסק דינו בתיק בסטקר.