רוח רעה

רוח רעה מנשבת בארצנו. איני יודע את פשרה, או להסביר לעצמי מאין היא באה ולאן היא הולכת. אבל בדבר אחד אין לי ספק: התורמים העיקריים לה הם חבורה של עיתונאים, מלבי יצרים, רדופי שנאה לראש הממשלה הנוכחי, הטורחים השכם והערב להפיץ שקרים ובדותות - ולשרת למעשה סדר יום פוליטי שבו הם חפצים.

שנאת-חינם זאת תוארה היטב דווקא על-ידי חבר כנסת מן האופוזיציה - אבי דיכטר, שכהן, בין השאר, גם כראש השב"כ. הוא קונן על כך שכל מינוי, גם אם הוא ראוי ונקי מכל שיקול אישי, זוכה מיד בעקימת אף של כל מיני נוטרי-חומות-מטעם-עצמם, ובפניות לבית הדין הגבוה לצדק. הטקס הזה חוזר על עצמו חדשות לבקרים, כשכל מיני ארגונים הרואים את עצמם כשומרי חותם המוסר וכמגנים האולטימטיביים של הציבור מפני מינויים כביכול בלתי ראויים, אצים-רצים אל היכלו של בית המשפט העליון כדי לשטוח שם את קובלנותיהם.

אל אותם אבירי איכות השלטון מצטרפים, כמובן, כל מיני פרשני חצר משפטיים, אשר בנימה מתחסדת מבקשים להימנע מן המינוי המוצע, פן יזדעזעו אמות סיפי הבית והסדקים שיגרום ה"המינוי המושחת" יפילו עלינו את הבית כולו.

הדברים נאמרים כאן גם לנוכח "קולות הזעם" שעלו עם ההחלטה למנות את יוחנן דנינו למפכ"ל הבא של משטרת ישראל ולאחר שהוצע למנות את יעקב גנות למנכ"ל המשרד לביטחון פנים. שמעתי את דבריה של נורית שניט, שהייתה פרקליטת מחוז המרכז, בשבחו של יוחנן דנינו, וכמי שהייתה חברה גם ב"ועדת זיילר", אין לי ספק שהיא בהחלט יודעת על מה שהיא מדברת. לעומתה, שמעתי את מבקר המדינה, ומשום מה נדמה לי כי הוא קצת שכח מהו הוא תפקידו. הרי לא יכול להיווצר מצב שבו החקירות שהוא מנהל כעת יסתרו את אלו שקיימו רשויות אחרות.

משחק הצבועים

גם בהתנגדות למינויו של יעקב גנות יש לא מעט צביעות. האיש זוכה הן בבית משפט מחוזי בנצרת והן בבית המשפט העליון. רק לגבי אישום אחד, החמישי, סבר אחד השופטים כי יש לראות במסיבה שערך אחד, סובחי טאנוס, ליעקב גנות בביתו מעין מתת, ועל כן משום "הפרת אמונים" מצידו של יעקב גנות.

על ממצאו זה של השופט יש לומר לשופטים: טלו קורה מבין עיניכם. יש לי ידיד, שהוא כמו אח לי, הנוהג לערוך מסיבות רבות משתתפים בביתו בצפון, שאליהן מגיעים, בין השאר, שופטים רבים, נשיאים של בתי משפט בעבר ובהווה, שגרירים, חברי כנסת, שרים - וגם ראש ממשלה אחד. לא שמעתי אי-פעם שמישהו דרש להעמיד לדין בגין הפרת אמונים שופט או נשיא או איש ציבור אחר מבאי ביתו של אותו מארח נדיב.

יש לקוות כי יעקב גנות, שלאחר זיכויו הכפול כבר הספיק לכהן בין השאר גם כנציב שירות בתי הסוהר וגם כמנכ"ל משרד התחבורה, לא יירתע הפעם ולא יסיר את מועמדותו למשרת מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, כמו שעשה בפעם הקודמת, כשאבי דיכטר ביקש למנותו למפכ"ל. אני גם מאמין כי בית המשפט העליון, אם תהיה פנייה אליו, לא יחסום את המינוי.

רצוי גם שכמה מן הצבועים יחדלו ממשחקי הצביעות שלהם. קצת צניעות לא תזיק להם. על חלק מהם גם להכות על חטא היוהרה שהם לוקים בו. לא מעט מן הצרות המתרגשות עלינו בימים אלה נגרמו על ידם. הם הרי אלה שדחפו בכל הכוח את אריאל שרון לברוח מגוש קטיף כדי ליצור "תקדים" של פינוי יישובים וגירוש יהודים מבתיהם, והם גם אלה שהאיצו באהוד ברק להסתלק מרצועת הביטחון בדרום לבנון. בשני המקומות קיבלנו את האירנים - אבל פרשני-הסתם לא חדלים.

עתה הם מבקשים להביא עלינו חלום בלהות חדש: נסיגה לגבולות 67'. "שלום" זה לא יביא, אולם מה אכפת להם, לנביאי השקר האלה, המחפשים בכל דרך ליצור כאוס שלטוני, בתקווה להביא לחילופי שלטון: המטרה הרי תמיד קידשה אצלם את כל האמצעים.