גרי החלומות של ליברמן

חילונים רבים וטובים, במיוחד מהמרכז ומהשמאל, נופלים בימים אלה בפח שפרס לרגליהם אביגדור ליברמן. ה"גיור הצבאי" של איש הימין הקיצוני איננו מכוון למטרות של הרפורמים והקונסרבטיבים. ליברמן ממוקד באופן ברור ומצומצם. לפני זמן מה פלט ליברמן מדוע לדעתו יוצאי "חבר העמים" אינם פונים לרפורמים או לקונסרבטיבים. לפי הסברו, הם פשוט "פרקטיים". דהיינו, לדידם של העולים הללו, "גיורים" שלאחר ביצועם הם אינם יעילים - אינם טובים עבורם. מכאן שליברמן החליט לאחוז בגיור האורתודוכסי מתוך "סיבות פרקטיות", ולכופפו כרצונו.

את ליברמן אין זה מעניין מהו הגיור במהותו, מהי דת ומהי תרבות. את ליברמן מעניין רישומם של עוד ועוד לאומנים דוברי רוסית, שיהוו עבורו בסיס אלקטוראלי להיבחר בעתיד לראש ממשלה, ולהפוך את ישראל ללאומנות רוסית עם צבע "יהודי". כמו שהרצל הבטיח למערב שהציונות תהיה "מחסום בפני הברבריות במזרח", כך, כנראה, הבטיח ליברמן לרוסים באותו מסמך "ויקיליקס" סודי. הצבא ו"הרבנות הצבאית" הליצנית הם החדר החשוך הנוח ביותר לתעשייה לאומנית זו. שם "הרבנים" הם לא פעם פקידים חילוניים, ושם גורם דתי שיעיר הערה - יקבל פקודה מקצין בכיר לחזור לסורו. והכל - בחותמת אורתודוכסית.

יש גורמים חילונים לא מעטים שמאמינים שיצליחו להיבנות פוליטית אף הם מאותם יוצאי "חבר העמים" שעבורם בונה ליברמן "מערך גיור צבאי". אך במבט קטן לאחור ניתן לראות לאן מנותבים רוב הקולות הללו - ל"ימין שור"! ליברמן יודע גם כי ההגירה מחבר העמים נמצאת כבר בסיומה, והוא מקווה שה"גיורים" הללו יהפכו עוד נוכרים ל"יהודים", שבאמצעות "חוק השבות" הגזעני הם יביאו גם את קרוביהם הנוכרים. את נתניהו הוא שכנע כי "חוק הגיור הצבאי" לא רק יגדיל את כוח הימין, אלא גם ישתיק את עניין שיבת פליטי 1948 ו-1967. מי שחפץ לראות את המודל היצירתי של "גרי החלומות" של ליברמן, שיביט בח"כית הלאומנית מסיעתו, אנסטסיה מיכאלי, ויבין גם את הפנטזיה של ליברמן ומרעיו.

גם כיום הכנסת מלאה בעשרות לאומני-רחוב חסרי-דעת, וחכו ליום ש"הגיור הצבאי" ייתן את פירותיו הבאושים! על כל "גר חלומות" שיצביע לשמאל או למרכז, יימצאו עשרה כמותו שיצביעו ברובם לליברמן, ומיעוטם לליכוד ואף למיכאל בן-ארי. צריכים לעמוד על רגליהם האחוריות נגד "חוק גיור" זה, יותר אפילו מהחרדים - אנשי השמאל האמיתיים והערבים. עליהם להתנגד למתקפת גוג ומגוג לאומנית זו, שכל כולה הבאת פשיזם למזרח התיכון על-חשבון הילידים המקומיים, במסווה של "חופש דת" ו"הגירה חופשית".

למעשה, ליברמן הוא הציוני המודרני. הוא ממשיך את החלום הציוני לבנות "עם יהודי חדש", תרתי משמע. הוא ממשיך את רעיון בית"ר - "בדם וביזע יבנה לנו גזע, גאון ונדיב ואכזר". לגביו, השטחים הכבושים וערביי ישראל הם בגדר "כיכר השוק ריקה", והוא היחיד שאצלו עדיין לא יבש מעיין הבאת המהגרים, ה"יהודים החדשים" לעתיד, שיגשימו את חלומו. כמו בלויי הסחבות של ראשית המאה העשרים, גם מקור ההגירה שלו דומה: מדינות מזרח אירופה. ההבדל הוא רק שבמקום הנאמנות הציונית למערב, ובמיוחד לארה"ב, הנאמנות של ליברמן היא ל"אימא רוסיה". מזכיר קצת את מפ"ם ההיסטורית?... איך שגלגל מסתובב...