קווים להסדר הסכסוך היהודי-ערבי

מוצע כאן הסדר לסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל ללא עקירת יישובים יהודיים, ללא טרנספר של ערבים, ללא הקמת מדינה פלשתינית ממערב לירדן, תוך הקפדה על עיקרון של מדינה יהודית ודמוקרטית - מהלך שיישומו יימשך שנות דור ויותר

רקע

1. מאז חורבן המדינה היהודית בשנת 70 לספירה ועד לשנת 1921 לא הוקמה מסגרת מדינית כלשהי, למעט מדינות הצלבנים, על חלק משטחי נחלת 12 שבטי ישראל משני צדדי הירדן, המהווים את נחלת עם ישראל מתוקף ההבטחה האלוקית, מתוקף זכותו ההיסטורית, מתוקף "קדושה ראשונה" עת שנכבשה הארץ על-ידי שבטי ישראל בהנהגת יהושוע בן-נון ומתוקף "קדושה שניה" על פי צוו של כורש מלך פרס ומדי.

2. בשנת 1921, 1850 שנה לאחר חורבן המדינה היהודית בשנת 70 לספירה, מתוקף החלטת חבר הלאומים, קבלה ממשלת בריטניה מנדט להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, תוך הגדרת גבולותיו המדיניים של שטח המנדט, שהשתרע משני צדדי הירדן.

3. עד מהרה התברר, שבשטח המנדט מצויה אוכלוסייה ערבית הטוענת אף היא, ששטח המנדט הנו ארצה. כל הניסיונות לפתור את התקפות הדמים של הערבים על היהודים כשלו, ואף הגבירו אותן - מדובר בהקמת מדינה ערבית-ירדן בצד המזרחי של הירדן בשנת 1922, בתכנית החלוקה משנת 1947, בהסכמי שביתת הנשק משנת 1949 ובהסכם אוסלו. גם מפת הדרכים שייעדה הקמת שתי מדינות, יהודית וערבית, בארץ ישראל המערבית, הנה מרשם להמשך שפיכות הדמים ואילו תכנית "ההינתקות" הנה עמומה ולא ברור כיצד היא תביא מזור לסכסוך.

4. מוצע להלן הסדר, שעשוי ברבות הימים לאפשר חיים משותפים בשלום ליהודים ולערבים. מכל מקום, זהו מצב בלתי נסבל, שיישובים ערביים כגון ז'יסר א זרקה ופראדיס ממוקמים ללא כל חשש ליד יישובים יהודיים ואילו יישובים יהודיים ליד יישובים ערביים מותקפים ותושביהם נרצחים על-ידי שכניהם הערבים.

5. ההסדר המוצע בהמשך הנו בקווים כלליים בלבד, ורבים בוודאי יטענו שמדובר ברעיון "היוריסטי", מאחר והערבים לא יסכימו לקבלו. בהחלט, נכון לעכשיו מדובר באופק מדיני היוריסטי, אלא שטוענים אלה אינם יכולים להצביע על הסדר אחר, רציני ובר קיימא, שהערבים יסכימו לו ושיפסיק את מעשי הטרור שלהם נגדנו, ושימצא פתרון לגיטימי לסוגייה הדמוגרפית, מבלי שייפגע העיקרון שמדינת ישראל אמורה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית.

ההסדר המוצע

6. יוסכם בין הצדדים הרלוונטיים על הקמת קונפדרציה, בשטח המנדט שחבר הלאומים נתן לבריטניה בשנת 1921, בין ארץ ישראל המערבית שתהיה בריבונות יהודית באמצעות מדינת ישראל, לבין ארץ ישראל המזרחית שתהיה בריבונות ערבית באמצעות מדינת ירדן.

7. המדינות החברות בקונפדרציה ישאפו ויפעלו, שהיקף האוכלוסייה הערבית בארץ ישראל המערבית לא יעלה על % 30 מכלל האוכלוסייה במדינה היהודית והיקף האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל המזרחית לא יעלה על % 30 מכלל האוכלוסייה במדינה הערבית.

8. האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל המזרחית תהיה בחזקת תושבים במדינה זו ותהיה בעלת אזרחות של המדינה היהודית בארץ ישראל המערבית. האוכלוסייה הערבית המוסלמית בארץ ישראל המערבית תהיה בחזקת תושבים במדינה זו ותהיה בעלת אזרחות של המדינה הערבית שממזרח לירדן - למעט מקרים מיוחדים כגון אלה ששירתו את ביטחון ישראל ובני משפחתם.

9. ייחתם הסכם לשיתוף פעולה ביטחוני בין שתי מדינות הקונפדרציה.

10. ייחתם הסכם לשיתוף פעולה כלכלי בין שתי מדינות הקונפדרציה.

11. בסיועה של ארצות הברית ושל הקהילייה הבינלאומית יובילו שתי מדינות הקונפדרציה מפעל הומניטרי ליישובם מחדש של הפליטים הערביים.

12. המחנה הלאומי היהודי הרדיקלי יהיה צריך לוותר, לצורכי ההסדר המוצע כאן, על שאיפתו, הלגיטימית, לריבונות על ארץ ישראל שממזרח לירדן, והמחנה הלאומי הערבי הרדיקלי יהיה צריך לוותר על שאיפתו לריבונות על ארץ ישראל שממערב לירדן.

שלבים טרומיים

13. חשוב מאוד להסביר תכנית זו לחברי הכנסת ולמפלגות הציוניות אותן הם מייצגים, לציבור היהודי היושב בציון המצוי במרכז המפה הפוליטית וליהודים ברחבי תבל, ולבקש את תמיכתם ואת תמיכת הממשל ובתי הקונגרס בארצות הברית. וכן, את תמיכת הקהילות הנוצריות אוהדות ישראל ואת תמיכת המערכת הבינלאומית. מכל מקום, המערכת הבינלאומית אימצה את "מפת הדרכים", שתנאי ליישומה הוא פירוק ארגוני הטרור הערביים והנהגת סדר ודמוקרטיה ברשות הפלשתינית, אלא שאלו רחוקים שנות דור ויותר מלהיות מיושמים ואם כך, על שום מה אצה הדרך למציעים את "ההינתקות", שהיא אנטי ציונית ואנטי ביטחונית.

14. לתוכנית מפת הדרכים צריך להתנגד בנחרצות, שכן, מעבר לכך שעם נורמלי אינו מוותר מרצונו החופשי על חלק ממולדתו, אין ספק שהקמת מדינה ערבית נוספת, בצד המערבי של הירדן, הנה מרשם לחורבן מדינת ישראל.

15. הנושא האמור לקבל עדיפות ראשונה במעלה של ממשלת ישראל הנו מלחמת חורמה רצופה בטרור הערבי נגדנו, הגלוי והסמוי, עד להבסתו.