כן, לחקור

אותי זה די מצחיק, כל הבכי והנהי של ארגוני השמאל הקיצוני על ההחלטה שוועדת חקירה פרלמנטרית תבדוק אותם. בעיתונים כתוב שזה מקרתיזם ורדיפה, והתחלת הסוף של הדמוקרטיה, והרעלת האווירה.

שוב ושוב צוטט סמואל ג'ונסון הקשיש שאמר לפני 200 שנה שהפטריוטיזם הוא מפלטו האחרון של הנבל, והשר בני בגין אמר שצריך לשים על זה שלט שאומר כאן חשוך. אבל רגע, לא אלה בדיוק הארגונים שתמיד אומרים: אם אין לכם מה להסתיר מה אכפת לכם שוועדת חקירה תבדוק? אם הכול תקין, הם תמיד אומרים, הרי הוועדה רק תבדוק ותמצא שהכול תקין. זה בסך הכול הד שחוזר אליכם, שמאלנים יקרים, לתביעות שנשמעו תמיד מהצד שלכם - להקים ועדות חקירה, להביא משקיפים בינלאומיים, להגיע לחקר האמת. אם הכול היה בסדר על המרמרה, התחסדתם באוזני כל העולם, למה לא לחקור. אם אין פשעי מלחמה בפעולות צה"ל, היתממתם, למה לא לשתף פעולה עם גולדסטון. אז עכשיו רוצים לבדוק גם אתכם. מה אתם בוכים?

מה ששנוא עליך, אמר הלל הזקן, אל תעשה לחברך. זוהי כל התורה וכל היתר אינו אלא פירוש. אם יורשה לי להציע את אחת השורות הקטנות של אותו 'כל היתר', הרי היא אומרת "ואם עשית לחברך מה ששנוא עליך, אל תתבכיין כשהוא מחזיר לך באותה מטבע".

אכן צודקים יפי הנפש כשהם אומרים ש"ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מקורות המימון", היא טריק פוליטי ותקשורתי במסווה של כאילו חקירה וחיפוש האמת. אבל זה בדיוק הטריק המלוכלך שלהם, של ארגוני השמאל הקיצוני המוציאים את דיבת ישראל בעולם. הם עושים פוליטיקה ותקשורת במסווה של דאגה לזכויות האדם. הם משתמשים בעוצמה המוסרית של ארגונים לא-ממשלתיים, בשעה שבפועל הם ארגונים הפועלים בשירותן של ממשלות. הם נהנים מהאמינות השמורה לעמותות וולונטריות המייצגות ציבור גדול, בעוד שלמעשה ברוב המקרים הם ממסד קטן של אנשים מעטים המועסקים בשכר גבוה למדי, חלקם בכמה וכמה ארגונים במקביל. הם נלחמים בשם השקיפות ובגנות ההסתרה, בעוד שלהם עצמם יש כנראה מה להסתיר.