בראי האקטואליה: נוסטלגיה עם בן-גוריון

כשהייתי אדם צעיר, הצטרפתי לדוד בן-גוריון ולחבריו בהנהגה שפרשו ממפא"י ההיסטורית והקימו את מפלגת רפ"י על בסיס האמונה בעיקרון הממלכתיות.

"טובת המדינה קודמת לטובת המפלגה". האמונה בעיקרון זה מלווה אותי, לאורך כל שנות פעילותי הציבורית והפוליטית, עד היום הזה. מסיבה זו, תמיד תמכתי בקיומן של ממשלות אחדות לאומית. פרסמתי מספר מאמרים בנדון בעבר במעריב, ובתגובות בשאר העיתונים, במהלך כל השנים. כמובן שהייתי פעיל מאוד, בגיוס תמיכה, בקרב פעילי מפלגת העבודה, בקבלת ההכרעה להצטרף לממשלה עם הליכוד ונתניהו. שתי ממשלות האחדות הלאומית שהיו בעבר, בשותפות בין הליכוד לעבודה, תרמו רבות לאינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל, בביטחון ובכלכלה.

בן-גוריון ובגין היו יריבים פוליטיים שלבסוף השלימו לטובת המדינה. תומכיהם של בן-גוריון ובגין הקימו כעבור שנים ממשלות אחדות לאומית (ליכוד ועבודה) על בסיס האינטרסים הלאומיים, למרות הניגודים האידיאולוגיים. בעת הזו דרושות אחדות פנימית, עוצמה צבאית ותבונה מדינית, ולא מריבה מפלגתית הרסנית בנוסח ימין ושמאל של מריבות האתמול.

השלווה הביטחונית (הזמנית) והצמיחה הכלכלית (הזמנית) אינן פוליסת ביטוח למניעת מלחמה מחודשת ומשבר כלכלי אפשרי, דבר המחייב יציבות שלטונית ללא משברים ממשלתיים או בחירות חדשות. במחנה ההשמדה מָיְדָנֶק בפולין מוצב שלט: "גורלנו אזהרה לכם"! השואה והתקומה מצוות עלינו אחדות פנימית ועוצמה צבאית, ולא מריבה מפלגתית הרסנית, ואמונה נאיבית ב"הסכמי שלום" פיקטיביים.

על-פי מה שקורה בתוכנו ובסביבתנו, קיימת אומנם דאגה להמשך קיומו של הבית השלישי. הדמוקרטיה שלנו, הפכה במידה רבה לסְדוֹמוֹקרַטָיה של אנרכיה, על-רקע התגברות הפשע, האלימות, העוני, השחיתות, התרופפות ערכים מוסריים, פטריוטים ודמוקרטים, ומשבר מעמיק במנהיגות הלאומית של פוליטיקה הרסנית.

המדינה זקוקה לריפוי מונע.
החברה זקוקה לריפוי בעיסוק.
המפלגות זקוקות לריפוי בהלם,
כדי למנוע החלטות חֶלם.

יש במדינה יותר מדי אבק (מליצות), שומן (ממסדי) וחלוֹדה (פוליטית).

המשאל הלאומי של החשבון הציוני קובע:

כן לאחדות לאומית - לא לחתרנות מפלגתית.
כן לדמוקרטיה מתפקדת - לא לדמוקרטיה מתאבדת.
כן לישראל ערבים זה לזה - לא לישראל אורבים זה לזה.
כן לציונות מתחדשת - לא לציונות הורסת.
כן לפטריוטיזם לאומי בונה - לא לאנרכיזם קיצוני הורס.
כן לכלכלה סוציאלית מתחשבת - לא לכלכלה גלובלית מתאכזרת.
כן לפיוס והבנה בתוכנו - לא לגיוס תמיכה באויבינו.
כן למרכז פוליטי יהודי לאומי - לא לימין קיצוני ושמאל סהרורי.
כן לפשרה טריטוריאלית - לא לנסיגה טוטאלית.

יש לנו עם חזק וארץ נהדרת הזקוקים לפוליטיקה אחרת למען הבטחת עתידה וביטחונה של המדינה.