ממועצת השלום העולמית למועצת זכויות האדם

השתלטות המפלגה הקומוניסטית בנובמבר 1917 על האימפריה הרוסית, בניגוד לסיפורי ההיסטוריונים שלה, לא בוצעה במהפכה מזוינת של לוחמים-גיבורים נגד צבאות הצאר, כי הצאר ניקולאי הלא-יוצלח העביר את השלטון מרצונו, כשלושת רבעי שנה לפני כן, לידי ממשלה דמוקרטית שדגלה בסיסמת חופש-שוויון-אחווה. השתלטות הקומוניסטים על הממשלה הדמוקרטית נעשתה באמצעות מסע תעמולה והפחדה תוקפני, שהופנה נגד דמוקרטיה טרייה שלא למדה להתגונן מפניו. וכך, "הדיוויזיות של קרנסקי" (ראש הממשלה הרוסי), שנועדו להגן על הדמוקרטיה, נטשו אותו ואיפשרו לקומוניסטים "לכבוש" את בית הפרלמנט ללא קרב.

מנהיג הקומוניסטים ולדימיר איליץ' לנין למד מכך שעם מערכת תעמולה מוצלחת אפשר לנצח במלחמות כמעט ללא כוח צבאי, וכך הוא חשב שאפשר יהיה להגשים את מטרת הקומוניזם - השתלטות על כל העולם. הביטוי למטרה זו ניתן בסמל המדינה של ברית המועצות, שעליו ציור כדור הארץ מכוסה במגל ופטיש של שלטון הפועלים והאיכרים. אבל היות שהוא לא סמך על יכולתם של "הפועלים והאיכרים" שמחוץ לממלכתו לאמץ את האידיאולוגיה שלו ולפעול להגשמתה, הוא המליץ להפעיל את תעמולתו דרך חוגי האינטלקטואלים בעולם, התלושים מהמציאות, אותם כינה "אידיוטים שימושיים" ושאותם אפשר להקסים באידיאולוגיה של "עולם העתיד". לשם כך הוקם ארגון "הקומינטרן", אך זה לא סיפק את הסחורה: העולם לא קנה את רעיון הסגידה למנהיגות הקומוניסטית במוסקבה. לכן, יורשו של לנין, יוסף סטלין, נענה בקלות לדרישת בעלי בריתו הקפיטליסטים במלחמה נגד גרמניה - לפזר את הקומינטרן, שנחשב על ידם כארגון חתרני. במקומו - אך לאותה המטרה - הופעלה מערכת אחרת, מתוחכמת הרבה יותר.

עם סיום המלחמה, בה השתלטה האימפריה הקומוניסטית על מזרח אירופה ויצרה את "מסך הברזל" בינה לבין ארצות המערב, נבחרה להמשך ההשתלטות טקטיקה חדשה: לא עוד הטפה לקומוניזם הסוגד להנהגה שבמוסקבה אלא ניצול הפחד ממלחמה חדשה - לעשיית נפשות למניעתה על-ידי כניעה מראש לאימפריה הסובייטית. וכך, "האידיוטים השימושיים" שלפני המלחמה הטיפו לקומוניזם עשו הסבה - להטפה "למען השלום" תחת כנפי השלטון הסובייטי. הוקמה "מועצת שלום עולמית", עם סמל היונה אותה גנבו מהתנ"ך (בו לא האמינו), ועם נשיא קומוניסט צרפתי, חתן פרס נובל לפיזיקה, שקנה את עולמו אצל סטלין אחר שסיפק לסובייטים את סודות פצצת האטום אותם גנב ממדענים צרפתים שהשתתפו בפרויקט האנגלו-אמריקני.

וכך, כאשר האימפריה הסובייטית רקובה מבפנים אך מאיימת כלפי חוץ עם עוצמה צבאית מנופחת, הופרחה במערב הסיסמה - BETER RED THAN DEAD - "מוטב אדום ממת", למען כניעה לדיקטטורים ממוסקבה. גם האידיאולוגיה הקומוניסטית הגיעה לביטוי, כשצריך היה להסית נגד חימוש המערב בפצצות נויטרון, שלא היו לסובייטים: "אידיוט שימושי" עם גיטרה הפיץ את השיר - NEUTRON, THE REAL ESTATE BOMB, THE PROPERTY STAYS THE PEOPLE HAVE GONE (נויטרון, פצצת הנדל"ן, הרכוש נשאר, האנשים אבדו). רשת "תנועות שלום" שהופעלה ממוסקבה הצליחה להחליש את עמידת העולם החופשי מול האימפריאליזם הסובייטי ואף להקים גוש "מדינות בלתי מזדהות" למטרה זו. אחרי שהאימפריה הסובייטית קרסה מבפנים, מצאו "האידיוטים השימושיים" כיסוי חדש לחתירה תחת העולם החופשי - ארגונים "למען זכויות האדם", כשאת התמיכה הכספית ממוסקבה ל"ארגוני השלום" מחליף אצלם מימון נדיב משליטי הנפט הערבי.

אלה - שבארצותיהם נרמסות זכויות האדם עד עפר - כיוונו את פעילות הארגונים למיניהם נגד הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון המכבדת את זכויות האדם והיא - מדינת ישראל, וכמובן - נגד הלוחמים בטרור האיסלאמי. כך תמרנו את עצרת האו"ם להקדיש 80 אחוז מפעילותה - לגינוי ולגידוף ישראל. קברניטי ישראל לא תפסו כיצד מסע זה מתפתח למצור של דה-לגיטימציה למדינה, המתחיל להיות איום קיומי, ולא פיתחו שום אמצעים להילחם בו. האַמונים על בטחון המדינה עדיין חושבים במושגים של התמודדות עם מערכות נשק צבאי, כשהמערכה האמיתית עברה לתחום לחימת המידע והתודעה. אלה שמבינים זאת מושתקים על-ידי גיס חמישי הפועל מתוך המדינה, וכל עוד לא תקום הנהגה שתתמודד עם מצב זה - יהיה קשה יותר ויותר לצאת ממנו.