מה שווה 'הארץ' אם ייפול טיל על בניינו?

האם ה"כיבוש" הישראלי מעבר לקווי ה-4 ביוני 1967 הוא אכן חזות כל מאבק הדמים בין היהודים לערבים על האדמה הזאת? למרות שהשאלה הזאת עמדה כבר למבחן אמיתי לפני המועד ההוא, ואף על-פי שהתקבלה תשובה ניצחת וחד-משמעית מאין כמוה, ממשיכה התקשורת הישראלית לטעון שה"כיבוש" הישראלי הוא אֵם כל צרותיה של המדינה היהודית, בלי עובדה ממשית שתסמוך טענה זו. הלא גבולות הקו הירוק נשמרו עד אז על-ידי ישראל, ישובי הספר שלנו המרוחקים ביותר לא חצו את הגבול הזה, ובכל זאת, לא הצליח אותו "קו ירוק" להניב שקט יחסי. על שלום אי-אפשר היה אפילו לחלום. כן כן, בגבול הקו הירוק המקודש מלפני 43 שנים אשר אל בינותיו תובעים פרשנינו המלומדים להתכנס מחדש. היינו בסרט הזה, אבל הוא הפך לפולחן בעבור כל התועים, המתעים, הטועים והמטעים, והם רוצים לחזות בו שוב ושוב...

אותם פרשנים מזהירים, מזהירים אותנו עכשיו מפני הרעות שתפתחנה עלינו מצפון ומדרום. עשרות אלפי טילים המכוונים לכל פינה בישראל. הן מהחיזבאללה והן מהחמאס ויש אומרים גם מסוריה ומאירן. אין ספק שהטילים הללו מכוונים בעיקר ליעדים אסטרטגיים בתוך גבולות הקו הירוק. מדוע? אם ה"כיבוש" הוא הסיבה והמסובב, ואם יכולת הדיוק של הטילים הללו מגיעה לרדיוס של 25 מטרים בלבד, מה הבעיה לתקוף את מאחז מיגרון? מדוע שיתקפו את תל אביב וערי גוש דן? הרי יש להם יכולת לפגוע בדיוק רב בכל בית יהודי מעבר לקו הירוק מבלי להדאיג את הפרשנים שלנו בתל אביב. לו ה"כיבוש" היה העניין, יש לנסראללה, למשעל ולאחמדינג'אד יכולת ברורה ומוכחת "לגלח" את כל היישובים מעבר לקו הירוק, ולא להשאיר בהם אבן על אבן, מבלי לפגוע כהוא זה בזמורה אחת מזמורות הגפנים של הערבים.

אם התקשורת הישראלית בטוחה במאמריה על ה"כיבוש" ועל המציאות שתתפתח כאן בהיעדרו, אין לה ממה לחשוש במושבותיה ה"לא כבושים" בגוש דן. כל היריעות שהוקדשו לניתוח הצרה הצרורה השוכנת לה מעדנות תחת כנפי ה"כיבוש", אמורות להיות תעודת ביטוח יציבה שבבוא יום פקודה יגמלו לכותבים ולפרשנים הללו כמפעלם, וייתנו ל"רשעים" המתנחלים הכובשים כרישעתם. אז איך זה שארסנל הנשק והתחמושת המצוי בידי אויבי ה"כיבוש" אינו מופנה לעבר הכָּבוּשׁ? מה, נסראללה לא קורא את 'הארץ'? חאלד משעל לא מכיר את משנתו של גדעון לוי?

ואולי אולי, ה"כיבוש" קיים בכל מטר רבוע על האדמה הזאת? אולי המאחזים המנקרים עיניים פורחים דווקא בין השוק הסיטונאי בתל אביב לבין הקריה? אולי חורבות "סומייל", "סארוּנָא", "סאלמֶה", "אבו-כביר", "יאזוּר" ו"מנאשייה" הם הם ההתנחלויות והמאחזים הכבושים, שמחיר כל סנטימטר מרובע בהם מרקיע-שחקים תרתי משמע? מדוע הערבים אינם מבדילים את אותה הבדלה שעושים ב'הארץ' בין מערבו של הקו הירוק לבין מזרחה לו? הדבר יכול היה לסייע בידינו לגבש עמדה. אני מאוד רוצה לתמוך בעמדת 'הארץ' ובהבדלה שלו, אבל החשש מפני טיל שיוט שיחריב דווקא את בניין 'הארץ' ולא את היכל התרבות באריאל, עושה מ'הארץ' והבדלותיו חוכא ואיטלולא. ומה שווים הפרשנים הללו ומה ערכם לאמת כשכל הווייתם מקופלת בין דפיה של תרבות מערבית זרה לזמן ולמקום הזה?