בפג'ה - כיום חלק מפתח תקוה - בה עברו עלי חלק משנות ילדותי, ישנן כמה נקודות מפגש עם שכונת שייח' ג'ראח, כיום חלק מירושלים. פג'ה ושייח' ג'ראח הוקמו בשנות העשרים של המאה ה-19 על-ידי תושבים ערבים. פג'ה הוקמה ממזרח לפתח תקוה ושייח' ג'ראח הוקמה ממזרח לירושלים. במהלך השנים שתי השכונות נבלעו בכרך הגדול. בעוד פ'גה בתחילת הדרך היה כפר חקלאי, שייח' ג'ראח כבר בתחילת הדרך היה ישוב בעל אופי עירוני. מכאן ואילך עוברים שני היישובים בנתיבים שונים. לקראת סוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נרכשו על-ידי יהודים חלק מאדמות פג'ה וכך הוקמו עין גנים וכפר אברהם, שהם כיום חלק מפתח תקוה.
הכפר נכבש בתחילה ב-17 בפברואר 1948 על-ידי האצ"ל. גם אחרי שהאצ"ל כבש את הכפר נותרה בו עדיין אוכלוסיה ערבית. ב-9 במאי הוחלט במטה ההגנה לגרש את הכפריים הערבים שנותרו בכפר. ב-15 במאי 1948 פונה הערבי האחרון מפג'ה על-ידי אנשי ההגנה. על אדמות פג'ה הוקמו שיכון ותיקים, שיכון עירוני, מעברת עמישב שלימים הפכה לשכונת עמישב, קריית חזני, קריית אלון. מהכפר נותר שריד אחד והוא קבר של שייח' בשכונת קריית אלון. על-פי מסמכי המנדט הבריטי משנת 1945, ישבו בכפר פג'ה 4,919 תושבים. ממאי 1945 הפכו לפליטים. מספר מועט של משפחות מצאו דרכן לעיר העתיקה בירושלים אחרי טלטולים בירדן ובאזורי שומרון ויהודה.
בשנות החמישים, ממשלת ירדן וסוכנות אונר"א אישרו ל-28 משפחות פליטים פלשתינים להתיישב בשייח' ג'ראח ולבנות לעצמן שני חדרים לכל משפחה. בין 28 המשפחות ישנן שלוש משפחות שהגיעו לירדן מכפר פג'ה. במלחמת ששת הימים נכבש האזור על-ידי צה"ל ושייח' ג'ראח סופחה לישראל. בשנת 1972 החל ועד העדה הספרדית בירושלים בהליכים משפטיים להשבת בעלותו על השטח, שנרכש כבר במאה ה-19, כולל השטח עליו נבנו הבתים בתמיכת ממשלת ירדן. בשלב מאוחר יותר ועד העדה הספרדית מכר את המתחם לעמותה פרטית העונה לשם - "נחלת שמעון אינטרנשיונל". לצערי, בג"ץ נענה לדרישת העמותה לפנות את התושבים הערביים ולאפשר כניסתן של משפחות
מתנחלים. עד לכתיבת שורות אלו פונו כחמישים איש מבתיהם, אותם קיבלו כאמור מממשלת ירדן ומסוכנות אונר"א.
התושבים הערבים לא פונו מבתיהם על-ידי נוער הגבעות, לא על-ידי המון סהרורי ומתלהם. למרבה הכאב, הפינוי בוצע באישור בית המשפט העליון ובאמצעות מי שהוסמך לאכוף את החוק. הפסיקה של בית המשפט העליון עוררה ביקורת וגינויים מצד ממשלות רבות באמריקה ובאירופה, שיצאו גם בדרישה למנוע את הגירוש ויישוב הבתים על-ידי משפחות של מתנחלים.
|
|
|
תוכנית בניין העיר של "נחלת שמעון אינטרנשיונל", שהוגשה במקביל לתביעות נגד התושבים הפלשתינים, חוזה לשייח' ג'ראח עתיד נקי מערבים. תוכנית זו מטרתה להאיץ אחיזה באגן ההיסטורי סביב העיר העתיקה. מספר תוכניות פיתוח, המשתרעות בשייח' ג'ראח מצפון, הר הזיתים ממזרח ובסילואן מדרום, חותרות להקיף את העיר העתיקה בהתנחלויות יהודיות. מערכות המשפט סומכות את ידיהן על התוכניות האלו. ואני נשאר עם השאלה - מה דינה של משפחה מכפר פג'ה שיש בידיה מסמכי בעלות על קרקע בפג'ה, כשם שלוועד העדה הספרדית יש מסמכי בעלות על קרקע בשייח' ג'ראח?
אודה, שאני מקבל בכאב רב את ההחלטה של בית המשפט העליון. מצד אחד פליט מפג'ה, מסרפנד, מצפורי ומלוד הופך פעם שנייה לפליט, כשאין לו זכות לממש בעלות על בית, כשם שיש לנציגי חברת "נחלת שמעון אינטרנשיונל".
אני כואב את ההחלטה המוטעית של בית המשפט העליון, המאשר למי שחברת "נחלת שמעון אינטרנשיונל" תבחר בו לשוב ולגור בשייח' ג'ראח. לעומת זאת, הפליט מפג'ה יפנה בית שקיבל מהריבון הירדני. לאותו פליט מפג'ה לא שמורות אותן זכויות שניתנו ל"נחלת שמעון אינטרנשיונל". קשה לי לקבל את העובדה שמי שנולד בפג'ה לא יקבל סעד מבית המשפט, שיאפשר לו לפחות להציג מסמכי בעלות על בית בו נולד, כשם שהתאפשר לחברת "נחלת שמעון אינטרנשיונל" בשם ועד הקהילה הספרדית.
|
|
| תאריך: |
25/01/2011
|
|
|
עודכן: |
25/01/2011
|
|
|