מפג'ה בפתח תקוה לשייח' ג'ראח בירושלים

בפג'ה - כיום חלק מפתח תקוה - בה עברו עלי חלק משנות ילדותי, ישנן כמה נקודות מפגש עם שכונת שייח' ג'ראח, כיום חלק מירושלים. פג'ה ושייח' ג'ראח הוקמו בשנות העשרים של המאה ה-19 על-ידי תושבים ערבים. פג'ה הוקמה ממזרח לפתח תקוה ושייח' ג'ראח הוקמה ממזרח לירושלים. במהלך השנים שתי השכונות נבלעו בכרך הגדול. בעוד פ'גה בתחילת הדרך היה כפר חקלאי, שייח' ג'ראח כבר בתחילת הדרך היה ישוב בעל אופי עירוני. מכאן ואילך עוברים שני היישובים בנתיבים שונים. לקראת סוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נרכשו על-ידי יהודים חלק מאדמות פג'ה וכך הוקמו עין גנים וכפר אברהם, שהם כיום חלק מפתח תקוה.

הכפר נכבש בתחילה ב-17 בפברואר 1948 על-ידי האצ"ל. גם אחרי שהאצ"ל כבש את הכפר נותרה בו עדיין אוכלוסיה ערבית. ב-9 במאי הוחלט במטה ההגנה לגרש את הכפריים הערבים שנותרו בכפר. ב-15 במאי 1948 פונה הערבי האחרון מפג'ה על-ידי אנשי ההגנה. על אדמות פג'ה הוקמו שיכון ותיקים, שיכון עירוני, מעברת עמישב שלימים הפכה לשכונת עמישב, קריית חזני, קריית אלון. מהכפר נותר שריד אחד והוא קבר של שייח' בשכונת קריית אלון. על-פי מסמכי המנדט הבריטי משנת 1945, ישבו בכפר פג'ה 4,919 תושבים. ממאי 1945 הפכו לפליטים. מספר מועט של משפחות מצאו דרכן לעיר העתיקה בירושלים אחרי טלטולים בירדן ובאזורי שומרון ויהודה.

בשנות החמישים, ממשלת ירדן וסוכנות אונר"א אישרו ל-28 משפחות פליטים פלשתינים להתיישב בשייח' ג'ראח ולבנות לעצמן שני חדרים לכל משפחה. בין 28 המשפחות ישנן שלוש משפחות שהגיעו לירדן מכפר פג'ה. במלחמת ששת הימים נכבש האזור על-ידי צה"ל ושייח' ג'ראח סופחה לישראל. בשנת 1972 החל ועד העדה הספרדית בירושלים בהליכים משפטיים להשבת בעלותו על השטח, שנרכש כבר במאה ה-19, כולל השטח עליו נבנו הבתים בתמיכת ממשלת ירדן. בשלב מאוחר יותר ועד העדה הספרדית מכר את המתחם לעמותה פרטית העונה לשם - "נחלת שמעון אינטרנשיונל". לצערי, בג"ץ נענה לדרישת העמותה לפנות את התושבים הערביים ולאפשר כניסתן של משפחות מתנחלים. עד לכתיבת שורות אלו פונו כחמישים איש מבתיהם, אותם קיבלו כאמור מממשלת ירדן ומסוכנות אונר"א.

התושבים הערבים לא פונו מבתיהם על-ידי נוער הגבעות, לא על-ידי המון סהרורי ומתלהם. למרבה הכאב, הפינוי בוצע באישור בית המשפט העליון ובאמצעות מי שהוסמך לאכוף את החוק. הפסיקה של בית המשפט העליון עוררה ביקורת וגינויים מצד ממשלות רבות באמריקה ובאירופה, שיצאו גם בדרישה למנוע את הגירוש ויישוב הבתים על-ידי משפחות של מתנחלים.