בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
[צילום: AP]
|
|
|
מזרח תיכון חדש
|
אם יפול משטרו של מובארק, קיימת אפשרות סבירה שנראה את האחים המוסלמים שותפים בשלטון. זוהי התפתחות מדאיגה ביותר מבחינתה של ישראל, שכן בעיניהם - ישראל היא אויב דתי שאין לו זכות קיום
|
נתחיל מהסוף: אם וכאשר יפול משטר מובארק, יש אפשרות בלתי מבוטלת שנראה את האחים המוסלמים שותפים בשלטון במצרים. אם המדינה הגדולה ביותר במזרח התיכון תיפול בידי האיסלאם הקיצוני - זהו באמת מזרח תיכון חדש, אבל ממש לא במובן של שמעון פרס. כעת נחזור להתחלה. במזרח התיכון יש בדיוק מדינה דמוקרטית אחת, ושמה ישראל. יתר מדינות האזור הן דיקטטורות מובהקות (סוריה, לוב, סעודיה), דיקטטורות למחצה (ירדן, לבנון, עירק: יש בחירות, אבל השלטון האמיתי מצוי בידיים אחרות) או דיקטטורות בתחפושת (אירן, מצרים: יש בחירות חסרות משמעות). באף אחת מהן אין מערכת דמוקרטית אמיתית, מושרשת, כזו שמקיימת בחירות אמיתיות ומעניקה חופש ביטוי אמיתי. הדמוקרטיה מעולם לא היכתה שורשים במדינות המזרח התיכון, מאחר שיובאה אליהן בידי המעצמות הקולוניאליסטיות השנואות (בריטניה וצרפת) ונתפסה כמנוגדת למסורת ולתרבות המקומיות. לכן, גם כאשר המונים במדינות אלו יוצאים לרחובות נגד דיקטטור זה או אחר, כל מה שהם מצליחים לעשות הוא להחליף דיקטטור אחד בדיקטטור אחר. לא סביר להניח שבמצרים התמונה תהיה שונה. עוד גורם שמשותף למדינות האזור הוא עליית כוחו של האיסלאם הקיצוני. באירן הוא שולט מזה 32 שנים, בעירק הוא מאיים לפורר את המדינה, בלבנון הוא שולט בעקיפין, בסוריה הוא על אש קטנה אבל קיים, בירדן כנ"ל, בסעודיה כנ"ל. במצרים הוא מבעבע כל הזמן, למרות הדיכוי הבלתי פוסק שלו, וכעת מאיים לרתוח. למרות ההבדלים בין המדינות השונות והתנועות השונות, הרי שמנקודת המבט שלנו - והיא זו שצריכה לעניין אותנו - יש מכנה משותף מובהק: ראייתה של ישראל כאויב דתי. אש"ף והרשות הפלשתינית רואים בישראל אויב גיאופוליטי, שלפחות מבחינה תיאורטית ניתן להגיע איתו להבנות. לא כך כאשר המדובר באויב דתי, כי למלחמות דת יש נטייה להיות לחיים ולמוות. ראו את החיזבאללה. לכאורה, הארגון הזה קם כדי לגרש את ישראל מלבנון, אבל הוא ממשיך בפעילותו ומתחזק ומשתלט על המדינה עשור אחרי שמטרתו הראשונית הושגה. והוא ממשיך להילחם בישראל; למה? כי בתפישה של חסן נסראללה וחבר מרעיו, אסור לישראל להתקיים - לא בגבולות 1967 ולא בגבולות 1947 ואפילו לא בגבולות 1917. אסור, כי זו עבירה דתית לאפשר ליהודים להיות כאן. כך גם החמאס. זו הסיבה שהארגון הזה מוכן לכל היותר להגיע איתנו ל"תהדייה" - הפסקת אש זמנית לצורך התארגנות. זו הסיבה שהוא אינו מוכן אפילו לנקוב בשמה של ישראל. זו הסיבה שהוא לא יאפשר לאבו מאזן לחתום על הסכם עם ישראל. זו הסיבה שאין שום אפשרות להגיע איתו לשום סוג של הסכם.
|
האחים המוסלמים הם הארגון המוסלמי הוותיק ביותר במזרח התיכון, שנוסד - כמה לא מפתיע - במצרים ב-1929. גם אם בשנים האחרונות הם נראים מתונים יותר, זוהי אשליה הנובעת משלוש סיבות. הראשונה: הדיכוי המתמשך של המשטר. השנייה: הרצון להפוך לתנועה לגיטימית לצורך תפיסת השלטון. השלישית: ביחס לארגונים כמו אל-קאעידה, האחים באמת נראים - אבל רק נראים - מתונים יותר. אין זה אומר שאם יעלו האחים המוסלמים לשלטון במצרים, תפרוץ למחרת מלחמה עם ישראל. אבל זה ישנה את מצבנו בצורה קיצונית, כי האחים התנגדו ומתנגדים בתוקף להסכם השלום ולכל סוג של מגע עם ישראל (כלכלי, פוליטי, תרבותי). מן הסתם הם יתנו רוח גבית לחמאס בעזה, שתבוא לידי ביטוי בסיוע ממשי להברחת נשק, אמצעי לחימה, כסף וכל השאר. יתרה מזאת: יעמוד לרשותם הצבא ה-11 בגודלו בעולם, עם כ-400 מטוסים (מתוכם למעלה מ-200 חדישים), 2,200 טנקים מודרניים, 450 אלף חיילים ותקציב שנתי של קרוב ל-6 מיליארד דולר. חלק ניכר מהנשק הזה התקבל - תחזיקו טוב - מארה"ב, שהסיוע הצבאי שלה למצרים שני בגודלו רק לזה הניתן לישראל. כלפי איזה אויב בדיוק נועדה כל ההתחמשות הזאת? תענו לבד. אין פלא שבירושלים מודאגים מאוד. האסטרטגיה הישראלית מאז 1982 (סיום הנסיגה מסיני היא), שלא ניאלץ להילחם שוב בשתי חזיתות. כאשר פרצה מלחמת שלום הגליל היה הסכם השלום בן שלוש בלבד, אבל מצרים לא הנידה עפעף כאשר צה"ל מחץ את אש"ף והצבא הסורי. כך גם הייתה תגובתה במלחמת לבנון השנייה. שלא לדבר על שיתוף הפעולה, חלקי ככל שיהיה, במניעת הברחות לרצועת עזה.
|
29 שנים שימש מובארק כנשיא מצרים בטרם מינה לו סגן. לעובדה זו נתנו במשך העשורים הללו את ההסבר הבא: כאשר נאצר רצה למנות סגן, הוא חיפש מישהו יותר טיפש ממנו שלא יאיים עליו ומינה את סאדאת. כאשר סאדאת רצה למנות סגן, הוא חיפש מישהו טיפש יותר ממנו ומינה את מובארק. אבל מובארק לא מצא עד היום.
|
התמימות והטיפשות של אובמה
|
|
בעיה נוספת של ישראל נמצאת בוושינגטון. קוראים לה ברק אובמה. הנשיא האמריקני התמים וחסר הניסיון, שדווקא בקהיר ניסה להושיט יד לעולם המוסלמי (וידו נותרה תלויה באוויר), מפנה ביממה האחרונה כתף קרה למובארק ודורש ממנו שלא לפגוע באזרחים. גם אם הדיווח ב"טלגרף" הבריטי בדבר תמיכה אמריקנית במחוללי המהומות אינו נכון, ברור שהממשל מתכונן ליום שאחרי. אובמה, וזה לא חדש, אינו מבין את העולם בכלל ואת האיסלאם בפרט. הוא לא מבין את אמיתת היסוד בה פתחנו: העובדה שמדובר במלחמת דת חסרת פשרות (כי איזה סכסוך אחר יש לאוסאמה בן-לאדן עם ארה"ב?). הוא לא מבין שבמזרח התיכון מפרשים מחוות של רצון טוב כסימן של חולשה. הוא לא מבין שבימי ג'ורג' בוש אולי שנאו את ארה"ב, אולי לא כיבדו אותה, אבל לפחות פחדו ממנה - וזה הרבה יותר מאשר המצב כיום. ראו את הצפצוף האירני המתמשך על ארה"ב והמערב בנושא הגרעיני. לא בטוח שארה"ב יכולה להציל את מובארק ולא בטוח שיהיה זה נבון מצידה לנסות. אך עצם העובדה שאובמה מסוגל לנטוש בן-לילה בעל ברית אסטרטגי של עשרות שנים, מבלי להבין עד תומן את ההשלכות של נפילתו, צריכה לעורר דאגה רבה בליבו של כל מי ששלום העולם יקר לו. ואם אובמה חושב שמדובר בתנועה דמוקרטית שתביא למצרים חופש אמיתי - אז הוא לא רק טיפש; הוא גם בור מוחלט.
|
|
תאריך:
|
29/01/2011
|
|
|
עודכן:
|
29/01/2011
|
|
איתמר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
rse4
|
29/01/11 21:26
|
|
2
|
|
S
|
29/01/11 21:31
|
|
|
|
לך תלמד עברית
|
30/01/11 01:03
|
|
|
|
הערה למעיר
|
30/01/11 02:53
|
|
3
|
|
מפרשען אלק
|
30/01/11 03:22
|
|
4
|
|
ישמעאל
|
30/01/11 07:08
|
|
בעוד הידיעות המגיעות ממצרים מציגות תחזית פסימית באשר לסיכויי משטרו של מובארכ להישרד לאורך זמן נוכח תעצומות המחאה והתלהטות קרבות הרחוב, שומה עלינו להתבונן פנימה, במעין בחינה עצמית ראשונית.
|
|
|
גישור הוא מעין פשרה בין הצדדים. המגשר מנסה לקרב את עמדות הצדדים זו לזו ובסופו של התהליך יוצא זה לא נהנה וזה חסר, אך צדק ודין - אין בסופו של הליך הגישור. לעתים נכפה הליך הגישור בחוזה מכר שבין קבלן לרוכש דירה, ועולה השאלה, מה כוחות של סעיף גישור בחוזה?.
|
|
|
מותק תכיני לי קפה, בובה תדפיסי לי מכתב, את פצצה היום, כך בערך נשמעת שיחה של בוס למזכירה, או של מנהל קטן שהפך בעיני רוחו לגדול. למותק אין שם, הבובה היא לא אישה, היא בובה או בובל'ה במקרה הטוב.
|
|
|
המהומות בתוניסיה לא הזיזו לנו. שם - הועף הנשיא.
|
|
|
הבוקר התראיין ח"כ מיקי איתן, הגיבור הפוליטי של פרשת גלאנט, ואמר: בצבא להיות "מאפיונר" זה מקובל ומקדם להישגים, האם אנו צריכים שבראש הצבא יעמוד מאפיונר?"
|
|
|
|
|
|
רפי לאופרט
התהפוכות הפוליטיות והדמוגרפיות השליליות בארה"ב משתקפות יותר ויותר בהתנהלות ממשל ביידן במשבר האזורי הנוכחי השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
|
|
|
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
|
|
|
הרצל ובלפור חקק
דברי הספד עם הבאתה למנוחות של המשוררת דלית בת אדם שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
|
|
|
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
|
|
|
שירה אדרי
בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), הרבה לפני "הכיבוש", נשים וילדות יהודיות רבות נאנסו על-ידי הפורעים הערבים
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|