חלמאים בעולם מתקדם

על מפת העולם המתקדם של היום מצויות, עדיין, ערים שתושביהן לא התברכו, בלשון-המעטה, בחוכמת-חיים יתרה ובשכל ישר. לפחות על-פי סיפורי הפולקלור, הם נחשבים לטיפשים ולאווילים, אם לא למה שקרוי "מפגרים בשכל".

לאורך ההיסטוריה העולמית ידועים המיתוסים על תושבי העיר היונית הקדומה, אדברה, שלא ידעו בין ימינם לשמאלם ושעד היום דבק על שמם הביטוי "אדברה קדברה" למשחק להטוטי הקסמים הנפוץ כל-כך בין הזאטוטים.

באנגליה דבקה הכסילות בתושבי ג'ותאם; בגרמניה היא אפיינה את תושבי שילדה, לפחות על-פי ספרו של אריך קסטנר; ואילו בהולנד לא שפר חלקם של תושבי קמפן בחוכמת-יתר. על כל אלה מהלכים סיפורים ואגדות המאפיינים את טיפשותם הרבה.

שיא הכסילות

אבל דומה שאת שיא השיאים של הכסילות שברה העיר חלם, שבמחוז לובלין בפולין. תושביה מכונים חלמאים לא רק בשל מקום-מגוריהם אלא כמילה נרדפת לכסילותם הרבה. לאורך השנים יצא לפניהם שמם כמי שביצעו אינספור של "מעשי חלם", שהתבטאו בבזבוז כספים, בסלילת כבישים ארוכים שלא מובילים לשום מקום, ובבניית גשר גדול מעל לשדה שומם, שאיש אינו טורח לעבור בו. ומספרים שגם נוהגים שם לשלוח דואר לכתובות שבכלל אינן קיימות. על-פי הפולקלור, נהגו תמיד תושבי חלם לעשות מעשים נפסדים, שאין בהם שום תכלית, בעוד הם עצמם מתגאים כאילו יש במעשיהם תרומה ותועלת של ממש.

חיים בסרט

אלא שמסתבר שחלמאים יש לא רק בחלם. הם מצויים גם בצפון-ארגנטינה, בגרסתם המקומית כמובן. בחוחוי, למשל - עיר שכוחת-אל של צאצאי ילידי האנדים, המנותקת ממש מן המציאות. המדובר בתושבים רדומים, מחוספסים וחסרי כל תרבות מודרנית, המצויים על גבול הפרימיטיביות, מרוחקים ומנותקים כמעט מכל ציוויליזציה נאורה.

וזהו, פחות או יותר, גם אופיים של תושבי יריוואן, בירת-ארמניה, אנשים נאיביים לכל דבר, פתיים ומאמינים לכל דבר. חייהם כאילו נעצרו מלכת, והם מפגרים שנות-אור אחרי הציוויליזציה. די להאזין לרדיו יריוואן כדי להתגלגל מצחוק על דברי ההבל המשודרים בו חדשות לבקרים. היריוואנים הם פשוט אסטרונאוטים החיים בסרט על פני כדור הארץ וכהוזים בכוכבים המציאות היא פשוט מהם והלאה.