|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
הפגנה בכיכר א-תחריר [צילום: AP]
|
|
|
זה לא שלום או מלחמה
|
|
שלטון חדש במצרים לא חייב להפר בריש-גלי את הסכם השלום עם ישראל כדי לעשות לנו הרבה צרות: בסיוע לחמאס, בהפרות צבאיות קטנות, בעידוד הברחות בני אדם ובסחר הגז. לנו, לעומת זאת, אין שר ביטחון אלא עסקן ואגו-מניאק
|
|
|
|
|
| נניח שבמקום השוטרים יבואו חיילים ויביאו איתם גם תותח או שניים; האם על זה נצא למלחמה? ודאי שלא. האם על זה העולם יבוא לעזרתנו? ודאי שלא | |
|
|
|
|
בתוך כל המהומה במצרים, אמרו שניים מראשי האופוזיציה שאין להם כל כוונה לבטל את הסכם השלום עם ישראל. אני מאמין להם. אבל אפשר לעשות הרבה מאוד דברים בלי לבטל את ההסכם. זה לא שחור (מלחמה) או לבן (שלום); כמו תמיד בחיים, יש המון אפור באמצע.
לכל מצרי שעיניו בראשו ברור, שביטול הסכם השלום או הפרה בוטה שלו (כגון הכנסת כוחות צבא משמעותיים לסיני), תגרום למצרים נזק אדיר. ארה"ב צפויה להפסיק את הסיוע המסתכם במיליארדי דולרים לשנה, וקרוב לוודאי שאירופה תלך בעקבותיה. במצב הנוכחי של מצרים, שהוא המביא אותו למהפכה המתקרבת, זה יהיה אסון מבחינתו של כל שליט. הוא אולי יקבל תשואות בטווח הקצר, אבל ימצא את עצמו במצבו של מובראק בטווח הפחות-קצר.
אולם, כאמור, יש הרבה מאוד מרווח פעולה למי שרוצה לצנן את היחסים עם ישראל, שממילא ממש אינם חמים (סחר הדדי של מאות מיליוני דולרים בודדים בשנה, תיירות כמעט אפסית, העדר ביקורים בדרג גבוה). פורמלית צעדים כאלו עלולים להיות אף הם הפרה של הסכם השלום, אך לא ברמה שתגרור תגובה כזו שמצרים תתקשה לחיות איתה.
נכון להיום, מצרים נלחמת בהברחות לרצועת עזה. אומנם לא באינטנסיביות שהיינו רוצים לראות, אך גם זה טוב יותר מאשר כלום. שלטון פרו-חמאסי יכול פשוט לשבת בשקט ולהעלים עין, ואז תהפוך הרצועה למחסן נשק ולבסיס טירור גדולים עוד יותר מאשר היום. הסכם השלום רק מחייב את הצדדים למנוע מעשי אלימות ואיבה לא ייצאו משטחם; הברחות נשק לעזה הן לא הפרה של לשון ההסכם.
על-פי הסכם השלום, בסמוך לגבול עם ישראל רשאית מצרים להחזיק רק משטרה אזרחית המצוידת בנשק קל. נניח שבמקום השוטרים יבואו חיילים ויביאו איתם גם תותח או שניים; האם על זה נצא למלחמה? ודאי שלא. האם על זה העולם יבוא לעזרתנו? ודאי שלא. כנ"ל אם הצבא המצרי יעבור בכמה קילומטרים את הקו המגביל אותו בסיני, או אם ייכנסו עוד פלוגה או גדוד.
|
|
כך, בשיטת הסלאמי, ניתן לכרסם בנגיסות קטנות בהסדרי הביטחון - לא עד כדי הפרתם הבוטה או המוחלטת, אלא ברמה כזו שתחייב את צה"ל להקדיש משאבים ותשומת לב לגבול שב-30 השנים האחרונות היה שקט ובטוח.
בעיה אקוטית אחרת בגבול עם מצרים היא הברחת בני אדם - זונות ומסתנני עבודה. גם כיום המצרים לא ממש משתפים פעולה במניעת התופעה. תארו לעצמכם מה יקרה אם קהיר תחליט שהיא לא עושה דבר ואולי אפילו מעודדת את ההברחות הללו. שלא לדבר על כך שלא תהיה לנו כל אפשרות להחזיר את המסתננים לשטח מצרים והבעיה הקשה ממילא תחמיר עוד יותר.
ומה לגבי אספקת הגז המצרי, המהווה 40% ממקורות האנרגיה של חברת החשמל? טועה מי שאומר, שאספקה זו מעוגנת בחוזה השלום. ממש לא. החוזה מדבר על אספקת נפט למשך 15 שנה, דהיינו - עד 1994. מצרים אינה מחויבת למכור לנו אפילו מ"ק אחד של גז. נכון שיש לה אינטרס כלכלי במכירה הזאת, אך שלטון חדש עשוי להעדיף אינטרסים אחרים, ולכו תתבעו אותו.
גם בחיי היום-יום אפשר לעשות לנו לא מעט צרות. אפשר להקשות על ישראלים לקבל ויזה לסיני. אפשר למנוע מישראלים רשיונות עבודה במצרים. אפשר להחליט שמפעלים ישראלים ישלמו מס גבוה במיוחד. אפשר להפסיק את מעט קשרי התרבות שעוד קיימים בין המדינות.
בקיצור: יש לנו בהחלט סיבה לדאגה, גם אם אין סכנה מיידית של מתיחות או מלחמה בגבול המצרי. אם היה לנו שר ביטחון, הוא היה מן הסתם מביא את כל זה בחשבון. אבל יש לנו עסקן מליגה ג' ואגו-מניאק מליגת-העל. וזה עוד יותר מדאיג ומסוכן מאשר השאלה מי ישלוט במצרים.
|
|
| תאריך:
|
02/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
02/02/2011
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מטאטא כביש
|
2/02/11 09:16
|
|
|
|
2
|
|
דן הרפז
|
2/02/11 09:43
|
|
|
|
|
|
שושיה
|
2/02/11 23:49
|
|
|
|
3
|
|
pepe
|
2/02/11 10:26
|
|
|
|
4
|
|
קורןנאוה טבריה
|
2/02/11 10:28
|
|
|
|
5
|
|
אבי גיא
|
2/02/11 10:41
|
|
|
|
6
|
|
נבו
|
2/02/11 11:41
|
|
|
|
7
|
|
bavik
|
2/02/11 15:04
|
|
הממשל האמריקני של ברק אובמה הצליח לתמרן את עצמו למצב הנדיר, שכל תוצאה אפשרית למהומות במצרים תגרום לפגיעה באינטרסים האמריקנים. אם מובארק, או מישהו מהכת הצבאית השלטת שלו שיבוא במקומו, יצליח לשרוד את המהומות, הוא ללא ספק יבוא חשבון עם הממשל האמריקני שנטש אותו. אם הגורמים שעומדים מאחורי המהומות יצליחו לכבוש את השלטון, הרי גם אז, מאחר שתמצית הרוע שהם רואים במובארק היא היותו סוכן אמריקני, ברור שהשלטון שלהם יפנה עורף לאמריקנים. בכל מקרה האמריקנים מפסידים.
|
|
|
|
|
פרשת גלנט היא פרשת הזמן החדש. תרבות העושר והשפע מצויה גם שם, אצל מפקדים מעולים, לוחמים אמיצים, ראשי ממשלה ושרים בכירים. יש שיאמרו, ואומרים: מדוע לחטט בענייניו האישיים של פלוני?
|
|
|
|
|
השבוע (1.2.11) נכנסה לתוקף העלאה נוספת במחירי הדלק, שהגיעה, כדברי הפרשנים, ל"שיא של כל הזמנים". ההעלאה של השבוע היא בשיעור מתון יחסית. כ–1.7% לעומת המחיר בחודש הקודם (ינואר). אבל זה תיאור מטעה. מפני שבינואר הוקפץ המחיר באופן תלול, כי בנוסף לחישוב הרגיל של עידכון המחיר בהתחשב בעליית מחירי הנפט בעולם ושער הדולר, החליט האוצר להקפיץ את גובה המיסוי בשיעור חד של 40% (20% השנה ועוד 20% בשנה הבאה). וכך יצא שמכל שקל שמשלם הצרכן, 57 אגורות הן מס.
|
|
|
|
|
"צעירים משכילים" זעקו הכותרות בעיתונים, "פרגמאטיסטים שואפי חירות ודמוקרטיה" הוסיפו הפרשנים ה"מומחים". כן, רבותיי, אין זה דמיון ואין זה חלום, זהו שיקוף מציאותי על אודות הפרשנות והתיאורים בהם תוארו בתקשורת הישראלית "אבירי המהפכה" במצרים. זו אותה התקשורת ואותם הפרשנים אשר שיווקו לנו את הסכמי אוסלו ואת הבטחות השווא של ערפאת ואבו מאזן, תלו תקוות שווא וציפו בנאיביות טיפוסית כי ישרור שלום עקב כך. זו אותה התקשורת ואותם הפרשנים אשר שיווקו לנו את עבדאללה הירדני ואסד הצעיר כ"מנהיגים מערביים שוחרי חופש אשר יבצעו רפורמות במדינותיהם". זו אותה התקשורת ואותם הפרשנים אשר מפמפמים לנו השכם והערב על "הצעירים הפרגמאטיים במצרים".
|
|
|
|
|
ההמונים מתקוממים. במבט היסטורי דומני שניתן להבחין בצמדים של התקוממויות עממיות, כאשר בכל צמד ההתקוממות הראשונה משפיעה על השנייה (עם הבדלים הנובעים ממציאות שונה): בעבר הרחוק - בצרפת ובארה"ב; בעבר הרחוק פחות - ברוסיה ובסין; בעבר הקרוב - באירן ובדרום-אפריקה (כאן ההשפעה לא ברורה); ובהווה - בתוניסיה ובמצרים. מה יהיה הצמד הבא? אולי, חלילה, הגדה-המערבית ורצועת עזה? חלילה, שכן התקוממות עממית בשטחים הכבושים עשויה, אולי, לשפר את החיים הדמוקרטיים בהם, אבל בסבירות גבוהה יותר עלולה לגרור אותנו לסיבוב חדש של מלחמת דמים, ולהרחיק מאוד את סיכויי השלום.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחם רהט
הגאון היהודי בסדר גודל בלתי נתפס, שזכרו הלך ונשתכח מאז פטירתו, אשר חי ומת תחת מעטה סמיך של מסתורין, חוזר בימים אלה למודעות הציבור בזכות שני מפעלי מחקר וזכרון שנחשפים עכשיו: ספר חדש...
|
|
|
|
|
אלון קוחלני
לראשונה בעולם פורסם מחקר המציע אמת מידה להטלת אחריות פלילית על קציני ציות  יש הכרח לנקוט בדרך אחרת כדי להגן על אינטרס הציבור
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
