אסיה זה לא רק הודו וסין

בשנים האחרונות, יחד עם הצמיחה הכלכלית והפתיחות הרבה למערב מצד מדינות באסיה, לא מעט חברות ישראליות ניסו, ועדיין מנסות, לחדור לשווקים הבינלאומיים ובעיקר לשווקים בהודו וסין, שהן בדרך כלל ענקים ואינן מוכרים.

גודלם המוחלט של השווקים במדינות אסיה, מורכבות שרשרות הערך המקומיות ולעיתים הדאגה לגורל שמירת הסודיות והמידע של החברה המייצאת, מקשה מאוד את הכניסה ובלא מעט מקרים נכשלת. בכלל, כל מי שהתנסה בשווקים הבינלאומיים בכלל, ובשוקי אסיה בפרט, יודע היטב שתהליך הכניסה יכול שיהיה כרוך בלא מעט אכזבות וקשיים. אולם, כדי להבטיח כניסה מהירה ואלגנטית ולהצליח בשווקים אלו, נדרשת סבלנות, הבנת התרבות והמודלים העסקיים, ביצוע סקר שוק ע"י חברה מקומית ובעיקר תכנון וביצוע (execution ) מקדים.

אסטרטגיה אחרת, שרצוי שחברות ישראליות ישקלו בכניסתן ליבשת אסיה היא החדירה למדינות ASEAN. בכלל, בבואנו לדבר על אסיה כמנוע הצמיחה הכלכלי של העולם, חשוב שנדע כי אסיה איננה רק הודו וסין. ישנן מדינות נוספות מפותחות ומתפתחות כמו מדינות ה- ASEAN , שהן בעלות מנוע כלכלי חזק. אסטרטגיה זו, יכולה לבסס את הפעילות האסיאתית של החברה, ולשמש כתשתית ראשונית לכניסה מאוחרת יותר לסין והודו, אחרי שצברו ניסיון משמעותי והצלחה באזור זה.

ASEAN למעשה, הוא איגוד של 10 מדינות במזרח אסיה, כאשר מטרתו העיקרית היא לקדם צמיחה כלכלית ופיתוח אנושי ותרבותי באזור. איגוד ה- ASEAN, כרת הסכמי סחר חופשיים עם סין, הודו, קוריאה, יפן, אוסטרליה וניו-זילנד וכמובן בין מדינות הגוש עצמו. הסכמי הסחר יוצרים יתרון חשוב לבחירת אחת מהמדינות, כמרכז אזורי לפעילות השיווקית והלוגיסטית ואף לייצור מקומי.

שלוש ממדינות הגוש, נמצאות במקומות גבוהים בטבלת ה"קלות של עשיית עסקים" של הבנק העולמי. סינגפור נמצאת במקום הראשון , תאילנד במקום התשע עשרה ומלזיה במקום העשרים ואחד. כל הכלכלות העיקריות בגוש היינו וייטנאם, תאילנד, סינגפור, פיליפינים, מלזיה ואינדונזיה, צפויות להמשיך לצמוח בצורה מהירה בשנים הקרובות.

משמעות הדברים היא שחברות ישראליות יוכלו ליהנות מהשילוב של כלכלות צומחות, מקלות יחסית של עשיית עסקים, ריבוי של דוברי אנגלית , תשתיות טובות ברוב המדינות וגודל משמעותי של מעמד הביניים. כל אלו יחד ייצרו הזדמנויות עסקיות מעניינות ביותר.

ההקמה וההפעלה של תשתית שיווקית במדינות ה-ASEAN, זולה ופשוטה באופן יחסי וכאמור בהמשך, יכולה לשמש קרש קפיצה למדינות סין והודו, על-ידי יצירת תשתית ארגונית ולוגיסטית מתאימה והבנה מעמיקה של הצרכים המיוחדים של אסיה המתפתחת מבחינת סוג המוצרים והשירותים המתאימים לאזור.