תבונתו של משה לדור

מי שיקרא את הראיון המקיף שהעניק פרקליט המדינה משה לדור לעיתון הארץ, יתקשה שלא להגיע להרהורים נוגים בדבר מידת תבונתו של לדור.

לא זכור ראיון בהיקף ובעומק כזה שהעניק אי-פעם פרקליט המדינה - תוך התייחסות וניתוח משפטי של ממש לתיקים תלויים ועומדים בבית המשפט ומצפים להכרעה.

את מי, לעזאזל, בא לשרת הראיון הזה? את האגו של לדור? או שמא מבקש לדור ללחוץ על השופטים באמצעות התקשורת? סוביודיצה, אתם יודעים.

וכשעושים שטויות, עושים שטויות ומספקים לאהוד אולמרט תחמושת לעוד ספין תקשורתי ומשפטי.

וכך, על כורחך אתה תוהה, אם זו התבונה וזה השכל - מה בכלל טיבו של שיקול הדעת של פרקליט המדינה כאשר הוא שוקל ומחליט אם להגיש או לא להגיש כתבי אישום.

אלא שפרקליט המדינה עצמו מגלה לציבור מה הוא חושב, ככלל, על ההליך השיפוטי. אומר לדור בהקשר למשפט קצב: "נכנסתי לקזינו, שמתי ז'יטון... על איזה מספר, כן? הזכייה הייתה על מספר אחר. אני טעיתי?".

אין כמו הדברים הללו של לדור להמחיש שפרקליט המדינה סבור שבין השיקולים המשפטיים בפרקליטות לגבי תיק כזה או אחר, לבין ההליך השיפוטי בהמשך בבית המשפט - אין כל קשר ענייני וקיים ביניהם ניתוק מוחלט.

וכשכך רואה פרקליט המדינה את פני הדברים, מאליו ברור שפרקליט המדינה סבור שחוזק ראיות או סיכוי סביר להרשעה וכיוצא באלה כלי עבודה ומדידה של הפרקליטות - הם, בעיניו של פרקליט המדינה, סתם קלישאות נבובות וכך גם יש להתייחס אליהם - באשר כל מה שקורה בהמשך בבית המשפט ממילא פועל כפי שפועל קזינו.

ובכלל, כיצד אמור פרקליט מן השורה להתנהל נוכח הדברים הללו של פרקליט המדינה, ומה המוטיבציה של אותו פרקליט להתאמץ בעבודתו שעה שהבוס שלו סבור שאין קשר בין המאמץ של הפרקליט בהכנת התיק לבין התוצאה בהמשך בבית המשפט.

וכך, מהצד השני של המתרס, יכול גם משה קצב לספר לציבור שהוא כלל לא הורשע בבית המשפט אלא הפסיד בקזינו - אותו גלגל קזינו שפרקליט המדינה זכה בו. קורה.