בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"אתה תחת מעצר, יש לך את הזכות לשמור על שתיקה. כל מה שתגיד, או תעלה לפייסבוק, יכול שיהיה בשימוש נגדך בבית המשפט" ● כולנו מכירים את המשפט הזה מסרטים אמריקניים. זה נקרא "אזהרת מירנדה" שהתקבלה בפסק-דין תקדימי על-ידי בית המשפט העליון של ארה"ב ביוני 1966 ● האם צריך להוסיף אזהרה כזו גם בפתיחת פרופיל בפייסבוק?
|
הזהירות נדרשת [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
מדי פעם אנחנו נזכרים כמה מוזר העולם שאנחנו חיים בו וכמה מטושטש נהיה הקו שבין המציאותי לווירטואלי. המעמד החוקי של רכוש וירטואלי עדיין לא ברור, ישנם חוקרי חוק שטוענים שיש לחלק או לפצות על רכוש "וירטואלי" בתהליכי פירוד או גירושין. אבל האם ידעתם שפוסטים והודעות בפייסבוק יכולים לשמש כראיה נגדכם בבית משפט? אפשר לומר שבעולם המודרני החיים שלנו מתקיימים בשני מישורים או ממדים. האחד הוא העולם הגשמי והשני הוא העולם הווירטואלי. איפה עובר הגבול ביניהם? מי יודע, והאמת – זה רק הולך ומיטשטש. דברים שאתם עושים בעולם הווירטואלי משפיעים גם על העולם הגשמי ואנשים מתחילים להבין את זה. דוגמה מצוינת לכך התפרסמה לאחרונה בארה"ב, בה אישה טענה שהפכה מרותקת למיטה לאחר שנפלה מכיסא פגום. עורך הדין של ההגנה הציג בפני השופט תמונות שהיא העלתה לפרופיל הפייסבוק שלה שהיא עומדת, שמחה ומחייכת מחוץ לביתה, בזמן שהיא הייתה אמורה להיות "מרותקת למיטה". דוגמה נוספת התפרסמה לאחרונה בישראל. נהג שצילם את עצמו נוהג במהירות 260 קמ"ש נעצר ורישיונו נשלל עד תום ההליכים נגדו, אחרי שפרסם את הסרטון ברשת החברתית. לא רק הודעות ה"קיר" שלכם חשופות כשמדובר בתביעה משפטית. גם הודעות פרטיות יכולות להיחשף באמצעות צו של בית משפט. יותר ויותר בתי משפט בארה"ב מאפשרים גישה למידע הזה ומדינות אחרות עוקבות אחרי המגמה. דבר זה מעלה שוב את שאלת הפרטיות: האם מותר למדינה או לתביעה להשתמש במידע שאספו מרשתות חברתיות בבית המשפט? למעשה, התשובה היא כן. כלל הברזל במקרים האלה הוא: כל דבר שאתם מעלים לאינטרנט הופך למידע ציבורי. דבר זה כולל גם את התמונות שלכם, הסרטונים שלכם ובמקרים מסוימים גם ההודעות הפרטיות שלכם ברשתות החברתיות. אז בפעם הבאה שאתם מעלים תמונה לפייסבוק, חישבו רגע לפני שאתם לוחצים על ה-share.
|
"אינך מסוגל לשכור עו"ד? נמנה לך את מארק צוקרברג"
|
|
|
|
מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק [צילום: AP]
|
|
אזהרת מירנדה המוזכרת לעיל כוללת גם את זכותו של החשוד לייצוג משפטי. וגם כאן מגיעה פייסבוק לדוכן העדים בניסיון לענות על השאלה מתי הרכוש הוירטואלי שלנו הופך לרכוש ממשי? נניח שפתחת עסק יחד עם חבר. פתחתם לעסק עמוד תוסס בפייסבוק עם מאות מעריצים. אך עקב הנסיבות, אתה והחבר החלטתם לפצל את החברה ולא להמשיך בדרך המשותפת. למי הולכים מאות המעריצים מהפייסבוק? שאלה זו נלקחה ברצינות על-ידי עורכת-הדין וחוקרת החוק סאלי בראון. במאמר שפרסמה בראון בחודש ינואר, היא מעלה את הצורך העולה בחקיקה שמסדירה את הבעלות על רכוש וירטואלי. "האם החברים שלי בפייסבוק נחשבים לרכוש או לרווח? האם הם מעלים את ערך החברה שלי במונחים של רווחים או מוניטין?" - אלו חלק מהסוגיות שמעלה בראון. ללא ספק סוגייה שצריך לקחת בחשבון ככל שהתחום הזה מתפתח וחוקי המשחק משתנים. "חשיבות הרכוש הווירטואלי, או אותו הרכוש שקיים רק בעולם המקוון, עולה בהתמדה", טוענת בראון. "מיליוני אנשים בכל העולם עושים שימוש בצורה כזו או אחרת ברכוש או קניין וירטואלי מדי יום. בין אם זה חשבון אימייל, בלוג או פרופיל בפייסבוק. היקף ההשקעות בעולם הווירטואלי מגיע למיליארדים וההשפעה של זה על הכלכלה העולמית ועל החברה בכלל תגדל במהירות האור". ככל שחשיבות הרכוש הווירטואלי ממשיכה לעלות, כך גם החקיקה בנושא צריכה לעלות ולהתפתח. עם זאת, הבעיה שמציגה בראון במאמר שלה, היא הקושי לקבוע כמה חבר בפייסבוק שווה או מה הערך שלו כשמדובר על חלוקת רכוש או פיצויים. ואם חלק מהחברים שלי הם מובילי דעה או סלבריטאים, הם כנראה "שווים" יותר מחברים מן השורה. זה אולי נשמע טיפשי במקצת, אך כבר היום עסקים רבים מאמינים שעמוד הפייסבוק שלהם שווה יותר מהאתר הרשמי של החברה, מה שהופך את טענותיה של בראון לרלוונטיות מאי פעם. המדיה החברתית משנה את פני החברה ובכלל זה מציבה סוגיות משפטיות וחוקיות חדשות שאנשי החוק כבר מתמודדים עם מורכבותן. אין ספק ששאלות מוסריות, כמו גם נושאי שמירה על פרטיות, צנעת הפרט, קניין רוחני ועוד יעסיקו אותנו יותר ויותר בתקופה הקרובה. אנו עדים היום למגמה המונית גוברת של נרקסיזם, שבאה לידי ביטוי בדחף של גולשים לצייץ או להגיב על כל צעד ושעל, ולכן חשוב להבין שמידע שעולה לרשת נשאר שם לעד, גם אם התחרטתם ומחקתם פריט מידע מסוים – תמיד אפשר יהיה להתחקות אחריו. כדברי חכמים נסכם שסוף מעשה במחשב תחילה.
|
|
|
הכותב הוא דובר חברת קומסקיור, נציגת ESET בישראל, מזה שלוש שנים.
|
|
תאריך:
|
16/02/2011
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2011
|
|
גלעד אלשרפי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
משפטן
|
17/02/11 18:12
|
|
|
|
עידן סובול
|
17/02/11 19:18
|
|
|
|
הנ"ל
|
18/02/11 12:16
|
|
2
|
|
גם כן משפטן
|
17/02/11 18:53
|
|
אחד הדברים המפליאים במהפכה במצרים היה הספונטניות שבה התנהלה המהפכה במשך 18 יום עד להדחתו של מובארק, מבלי שהובילה אותה הנהגה אמיתית. נראה כי הצעירים המצרים שחוללו את המהפכה במצרים מתכוונים עכשיו למסד את פעילותם לתנועה או מפלגה פוליטית. בימים האחרונים הקימו צעירים אלה גוף הנקרא "התאגדות צעירי מהפכת ה-25 בינואר", שמטרתו הראשונית היא להידבר עם המשטר הצבאי ששולט במצרים על הרפורמות הנדרשות במדינה בעקבות נפילת משטר מובארק אך הצעירים אינם פוסלים את האפשרות שבמהלך הזמן תהפוך ההתאגדות הזו למפלגה או תנועה פוליטית חדשה.
|
|
|
פרשנים כלכליים נהנו לפני כמה ימים לתאר את ה"צפרדעים" בהן האכיל ראש הממשלה את שר האוצר שלו. אומנם שר האוצר ומשרדו מתנגדים לביטול ההתייקרויות שהוטלו בתקציב האחרון על הציבור, דיווחו, אבל ראש הממשלה קורא את המפה הציבורית ורוצה למנוע התפרצות של "מרד" נגד ההחלטות, בין חברי סיעת הליכוד בכנסת והשבתה כללית של המשק על-ידי ההסתדרות בתגובה להתייקרויות האחרונות. לכן, החליט נתניהו לבטל את הגזירות, לאכוף את הביטול על שר האוצר ומשרדו, ולמנוע את כל המהומה.
|
|
|
כאשר צפיתי בראיונות שערך ערוץ 10 עם אביגדור ליברמן ואנשי "ישראל ביתנו" בחופשת גיבוש בים המלח, חשתי כיצד שר החוץ במיוחד מצליח לגמד את מראייניו ולהפיל אותם בפח, כשלאורך כל הדרך הוא משחק את המשחק של דו-משמעות לשונית. להמונים זורקים לחלל את הסיסמה - "בלי נאמנות אין אזרחות". אמירה גורפת שנועדה ליצור הדרה מוחלטת של האחר. אך לחדרי חדרים של טחנות החוק, מדובר בחוק שחל על כמה עשרות אנשים שיבקשו לקבל אזרחות. כלפי ההמונים מוכרים שנאה בלתי מרוסנת לערבי באשר הוא ערבי, וכלפי מוסדות המשפט יוצרים מסלול מאופק במידת מה.
|
|
|
כבר סוממנו וסומאנו מהשנאה המוצדקת למנהיגות האירנית, ונדמה כי שכחנו שמתחת לקליפה העבה הזו של דיכוי – יש עם. פתאום קם העם ומתחיל ללכת... כן, אפילו באירן. בישראל - העם יודע רק לשיר שהוא קם ומתחיל ללכת, ואחר-כך נרדם באדישותו לעצם קריאת מילות השיר.
|
|
|
אחמד טיבי, חבר-כנסת ישראל במציאותנו הגולשת מעדנות אל עברי פי פחת, יצא להגנתו של חבר-כנסת ישראל לשעבר עזמי בשארה: "לפני שנים רבות ישב בכנסת ח"כ בשם מאיר כהנא, ימח שמו וזכרו, ואף אחד לא חשב שצריך לשלול ממנו את הפנסיה. היש צביעות גדולה מזו? וכי למה? כי הוא יהודי. ליהודים מותר. רצו לראות את חבר הכנסת לשעבר באזיקים, כשלא הצליחו, לקחו את כספו באקט של הכנסת הפנאטית והמטורפת ביותר שהיתה".
|
|
|
|