סוף מעשה - במחשב תחילה

אזהרת מירנדה המוזכרת לעיל כוללת גם את זכותו של החשוד לייצוג משפטי. וגם כאן מגיעה פייסבוק לדוכן העדים בניסיון לענות על השאלה מתי הרכוש הוירטואלי שלנו הופך לרכוש ממשי? נניח שפתחת עסק יחד עם חבר. פתחתם לעסק עמוד תוסס בפייסבוק עם מאות מעריצים. אך עקב הנסיבות, אתה והחבר החלטתם לפצל את החברה ולא להמשיך בדרך המשותפת. למי הולכים מאות המעריצים מהפייסבוק?

שאלה זו נלקחה ברצינות על-ידי עורכת-הדין וחוקרת החוק סאלי בראון. במאמר שפרסמה בראון בחודש ינואר, היא מעלה את הצורך העולה בחקיקה שמסדירה את הבעלות על רכוש וירטואלי. "האם החברים שלי בפייסבוק נחשבים לרכוש או לרווח? האם הם מעלים את ערך החברה שלי במונחים של רווחים או מוניטין?" - אלו חלק מהסוגיות שמעלה בראון. ללא ספק סוגייה שצריך לקחת בחשבון ככל שהתחום הזה מתפתח וחוקי המשחק משתנים.

"חשיבות הרכוש הווירטואלי, או אותו הרכוש שקיים רק בעולם המקוון, עולה בהתמדה", טוענת בראון. "מיליוני אנשים בכל העולם עושים שימוש בצורה כזו או אחרת ברכוש או קניין וירטואלי מדי יום. בין אם זה חשבון אימייל, בלוג או פרופיל בפייסבוק. היקף ההשקעות בעולם הווירטואלי מגיע למיליארדים וההשפעה של זה על הכלכלה העולמית ועל החברה בכלל תגדל במהירות האור".

ככל שחשיבות הרכוש הווירטואלי ממשיכה לעלות, כך גם החקיקה בנושא צריכה לעלות ולהתפתח. עם זאת, הבעיה שמציגה בראון במאמר שלה, היא הקושי לקבוע כמה חבר בפייסבוק שווה או מה הערך שלו כשמדובר על חלוקת רכוש או פיצויים. ואם חלק מהחברים שלי הם מובילי דעה או סלבריטאים, הם כנראה "שווים" יותר מחברים מן השורה. זה אולי נשמע טיפשי במקצת, אך כבר היום עסקים רבים מאמינים שעמוד הפייסבוק שלהם שווה יותר מהאתר הרשמי של החברה, מה שהופך את טענותיה של בראון לרלוונטיות מאי פעם.

המדיה החברתית משנה את פני החברה ובכלל זה מציבה סוגיות משפטיות וחוקיות חדשות שאנשי החוק כבר מתמודדים עם מורכבותן. אין ספק ששאלות מוסריות, כמו גם נושאי שמירה על פרטיות, צנעת הפרט, קניין רוחני ועוד יעסיקו אותנו יותר ויותר בתקופה הקרובה. אנו עדים היום למגמה המונית גוברת של נרקסיזם, שבאה לידי ביטוי בדחף של גולשים לצייץ או להגיב על כל צעד ושעל, ולכן חשוב להבין שמידע שעולה לרשת נשאר שם לעד, גם אם התחרטתם ומחקתם פריט מידע מסוים – תמיד אפשר יהיה להתחקות אחריו. כדברי חכמים נסכם שסוף מעשה במחשב תחילה.