יורים לעצמנו כדור ברגל

כדי להביא את השלום, או לפחות הסכם ארוך-טווח עם שכנינו הפלסטינים, אנחנו חייבים לנצח את גוש הימין ולחזור לשלטון. הקבוצה הנקראת "גוש שלום" הביאה את עצמה למצב של דחייה מכל אפשרות של הידברות עם המרכז הפוליטי בחברה הישראלית, ובכללו השמאל השפוי. אם לא תהיה הידברות כזו, לא נהיה בשלטון עוד שנים רבות. והמטרה שצוינה לעיל - לא תושג! ואם המטרה העיקרית לא תושג - שוב ירינו לעצמנו כדור ברגל!

בפעולת התגרות זו אין שוני בין "גוש שלום" לבין קבוצת המתנחלים והתגרויותיהם במערב, כולל בישראל - ביתם היהודי!

צריך לומר זאת בריש גלי: כל גישה קיצונית, בין שהיא לימין ובין שהיא לשמאל, גורמת להחטאת המטרה. ההתלהמות של "גוש שלום" סביב החלטת ארה"ב לתמוך בישראל באו"ם ולהטיל וטו על החלטת מועצת הביטחון - גורמת למרכז הפוליטי בישראל נזק קשה ביותר. עוד ועוד ישראלים חשים סלידה מהתוקפנות חסרת המעצורים כנגד הידידה העקבית היחידה שלנו. מרגישים שזו לא הדרך. לשם מה ההפגנה ליד השגרירות? למה לערב את ארה"ב במחלוקות הפנימיות שלנו? הרי אנחנו הראשונים להתנגד להכתבות מבחוץ על מדיניות הממשלה, או בפוליטיקה הפנימית אצלנו!

נכון יהיה לומר שנתניהו, ברק וליברמן, ואפילו "שורת 36 השרים וסגני שרים", מנסים לעבוד עלינו בעיניים. מספרים לנו שאין בצד השני פרטנר. זורקים לנו פיתיון בעלה התאנה - אהוד ברק, האיש שכביכול התנסה ונכווה. ואנחנו בולעים. עובדה - בימין יודעים שפעולה מסוג זה של "גוש שלום" תדחוף עוד מצביעים פוטנציאלים מגוש השמאל והמרכז - לכיוונם. הנה עומד לו דני איילון, סגן שר החוץ, ומדקלם בפני מצלמות הטלוויזיה הישראלית את הנדושה שבאמירותיו. בהתנשאות טיפוסית הוא מצביע על הצלחת המערכת "שלו" למנוע קטסטרופה באו"ם, תוך הכרזת ההתנחלויות כבלתי חוקיות.

הוא יודע שדבריו הם שקר צרוף. כמו כן גם שכח לציין שכל ידידותינו במועצת הביטחון אפילו לא נמנעו. כולן הצביעו בעד הבינוי לישראל על ההתנחלויות. אפילו צרפת וגרמניה... וסין והודו... איזו "מדיניות מוצלחת" מנהל משרד החוץ?

אבל דני איילון גם מבין שאלה הדברים שב"הפוך על הפוך" יביאו לו קולות בבחירות הבאות. חסר רק שבלשונו החלקלקה יזמין את דוברי "גוש שלום" להתלהם נגד ההחלטה, כדי לגרוף תומכים נוספים.

בדרך זו אנחנו נישאר לעולם ועד בבחינת "הכלבים נובחים והשיירה עוברת".

יש בחברה הישראלית רוב מוחלט שמאמין בדרך השלום, וביצירת תשתית של הסכם עם הפלסטינים. אבל רוב זה יתקשה להתגבש סביב מנהיגות אחראית מהמרכז, כאשר יש קבוצות קיצוניות נחושות בדעתן, שאינן מסוגלות לחשוב מטר קדימה! התוצאה לא תאחר לבוא, והציבור יימנע מלהצביע עבורנו בקלפי.

אולי, לשם שינוי, נמצא את הדרך להתגבש למען המטרה הנכספת? או שזו בקשה מוגזמת מעם ישראל?!