משה רבינו. מנהיג לדוגמה
רגיש כמשה רבינו? החברה הישראלית זקוקה לך |
צדק סוציאלי היה כאש בוערת בעצמותיו של משה ● היום תהום פעורה בין הרגישות הסוציאלית שאפיינה את המנהיג משה ובין היעדר כל רגישות סוציאלית של מנהיגות המתנכרת לעובדים בעבודה מפרכת בחזית החברתית הפצועה והדוויה ● הבו לנו את משה!
|
|||||||||||||
בימים של פיחות במעמדם של מנהיגים, מן הראוי להביט לעברה של דמות שיש לה מה לומר לנו, לפחות דבר או שניים בנושא של מנהיגות. נתחיל בהצצה לחמישה פסוקים בספר שמות [פרק ב', 19-15], בהם מספרת לנו התורה את יציאתו הראשונה של משה אל אחיו. יציאה בקנאות לערכי צדק, כשהוא אינו יכול להישאר אדיש לנוכח עוול המתהלך גלוי ברחובות. כך הוא סיפור הריגת המצרי שהתעלל בעברי, כך הוא סיפור התערבותו של משה במריבה בין שני עברים נצים. התערבות שאילצה אותו לברוח מבית המלך אל המדבר. אש הצדק הבוערת בקרבו פורצת במלוא עוצמתה כבר במפגש הראשון שלו עם המדבר. הוא מתערב במעשה הנראה לו בלתי צודק בעליל בסיפור הרועים במדבר מדיין, המגרשים את בנות יתרו בבואן להשקות את צאנן. הוא מפעיל את כוחו, אחד מול רבים כדי להשתית חוק וסדר צודק.
משה פועל כדי למנוע מהרֶשע להתנכל לזכותן של רועות להשקות את הצאן, למרות שהוא במעמד של נתין נמלט מרשויות החוק של הציוויליזציה המצרית. משה הגיע למדבר רק למצוא מחסה, הוא מתעמת כבר במפגש הראשון שלו עם בני המדבר. עימות פיזי ומילולי מתוך אי-נכונותו להתפשר עם גילויי עוולה.
ספרות המדרש מנסה לתת תשובות לשלל שאלות שעולות אצל הקורא, על מה שלא סיפרה לנו התורה. שאלה אחת מעניינת - בן כמה היה משה כשיצא מבית המלוכה בו גדל "לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹת אֶחָיו"? על כך נחלקו המדרשים. מבין כל המדרשים החלוקים בדעותיהם, אותי כבש המדרש בשמות רבא [א', כ"ז], לפיו היה משה בן ארבעים. לא פזיזות נעורים הפעילה אותו, אלא אדם בוגר ומיושב. ויפה דרשו במסכת אבות: "בן ארבעים לבינה".
לחוש הצדק שהפעיל משה, לפי המסופר בפרק ב' בספר שמות, בעיקר במישור הפיזי, מוסיף המדרש בשמות רבה [א', כ"ז-כ"ח] נדבך של צדק סוציאלי הבוער כאש בעצמותיו. עוד בהיותו בבית המלך הוא יצא לראות בסבלות אחיו, ומתוך להט פנימי הוא מחפש כל דרך כדי להקל על ציבור העובד עבודה קשה ומפרכת. וכך כותב המדרש: ראה משה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: "מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הם מתים". לפי המדרש, לאחר שקיבל משה, הבן המאומץ על-ידי בת פרעה, את הסכמת מלך מצרים שבביתו הוא גדל: "הלך משה ותיקן את יום השבת לנוח". חובת מנוחה יום אחד בשבוע לאדם העמל, ואדון שיפר את החוק - דינו מוות.
לפנינו מדרש יפה הפורס דמות בעלת רגישות רבה לצרכיו של האדם העובד, חותר להשתתת חוקים סוציאליים, למרות שהוא גדל בבית מלוכה במעמד של בן מאומץ על-ידי בת המלך פרעה. המדרש מדגיש שמשה לא סונוור מהעושר בבית בו גדל ולא שכח את אחיו, סייע להם בכל דרך אפשרית.
באותו מדרש אנו קוראים את דברי רבי אלעזר, בנו של רבי יוסי הגלילי, לפיו משה היה מנצל את מעמדו כדי להסיר משא כבד מאדם חלש או מאישה או מזקן "ועושה כאילו מסייע לפרעה". על-פי המדרש, ירד משה מרום מעמדו המלכותי אל עמו וסייע לאחיו בכך שחילק ביניהם את העול הכבד בצורה הוגנת, תוך שהוא נותן ביטוי רגשי להזדהותו עם סבלותם, והן "על-ידי תיקון יום השבת, עוד קודם שניתן בהר סיני"1.
הבאתי רק הצצה חטופה לעבר אוקיינוס המדרשים על משה. כל מדרש היה מוסיף עוד נדבך לעוצמתו של המנהיג, שגדולתו היא לא רק במישור הלאומי, אלא עיקר כוחו בכמיהה להשתתת חברה על עקרונות של צדק סוציאלי. המאמר נכתב כאשר בטלוויזיה אני רואה את אלפי העובדים הסוציאליים, המבקשים להסיר את חרפת שכר הרעב, את חרפת שכר ההשפלה של אדם עובד מול מנהיגות אטומה. הבו לנו את משה. היום תהום פעורה בין הרגישות הסוציאלית שאפיינה את המנהיג משה ובין היעדר כל רגישות סוציאלית של מנהיגות המתנכרת לעובדים בעבודה מפרכת בחזית החברתית הפצועה והדוויה, אלה הם העובדים הסוציאליים, הזוכים לשכר המבייש את החברה הישראלית בכלל. יהיה קשה להסיר את הכתם של המשכורות המביישות אדם עובד, אותן משלמות העמותות שקנו את השירותים מהמדינה, כשהמדינה מתנערת כליל מהשירות וּמֵהָעֲבָדִים העובדים במתן השירות.
משה פועל כדי למנוע מהרֶשע להתנכל לזכותן של רועות להשקות את הצאן, למרות שהוא במעמד של נתין נמלט מרשויות החוק של הציוויליזציה המצרית. משה הגיע למדבר רק למצוא מחסה, הוא מתעמת כבר במפגש הראשון שלו עם בני המדבר. עימות פיזי ומילולי מתוך אי-נכונותו להתפשר עם גילויי עוולה.
ספרות המדרש מנסה לתת תשובות לשלל שאלות שעולות אצל הקורא, על מה שלא סיפרה לנו התורה. שאלה אחת מעניינת - בן כמה היה משה כשיצא מבית המלוכה בו גדל "לִרְאוֹת בְּסִבְלוֹת אֶחָיו"? על כך נחלקו המדרשים. מבין כל המדרשים החלוקים בדעותיהם, אותי כבש המדרש בשמות רבא [א', כ"ז], לפיו היה משה בן ארבעים. לא פזיזות נעורים הפעילה אותו, אלא אדם בוגר ומיושב. ויפה דרשו במסכת אבות: "בן ארבעים לבינה".
לחוש הצדק שהפעיל משה, לפי המסופר בפרק ב' בספר שמות, בעיקר במישור הפיזי, מוסיף המדרש בשמות רבה [א', כ"ז-כ"ח] נדבך של צדק סוציאלי הבוער כאש בעצמותיו. עוד בהיותו בבית המלך הוא יצא לראות בסבלות אחיו, ומתוך להט פנימי הוא מחפש כל דרך כדי להקל על ציבור העובד עבודה קשה ומפרכת. וכך כותב המדרש: ראה משה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה: "מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הם מתים". לפי המדרש, לאחר שקיבל משה, הבן המאומץ על-ידי בת פרעה, את הסכמת מלך מצרים שבביתו הוא גדל: "הלך משה ותיקן את יום השבת לנוח". חובת מנוחה יום אחד בשבוע לאדם העמל, ואדון שיפר את החוק - דינו מוות.
לפנינו מדרש יפה הפורס דמות בעלת רגישות רבה לצרכיו של האדם העובד, חותר להשתתת חוקים סוציאליים, למרות שהוא גדל בבית מלוכה במעמד של בן מאומץ על-ידי בת המלך פרעה. המדרש מדגיש שמשה לא סונוור מהעושר בבית בו גדל ולא שכח את אחיו, סייע להם בכל דרך אפשרית.
באותו מדרש אנו קוראים את דברי רבי אלעזר, בנו של רבי יוסי הגלילי, לפיו משה היה מנצל את מעמדו כדי להסיר משא כבד מאדם חלש או מאישה או מזקן "ועושה כאילו מסייע לפרעה". על-פי המדרש, ירד משה מרום מעמדו המלכותי אל עמו וסייע לאחיו בכך שחילק ביניהם את העול הכבד בצורה הוגנת, תוך שהוא נותן ביטוי רגשי להזדהותו עם סבלותם, והן "על-ידי תיקון יום השבת, עוד קודם שניתן בהר סיני"1.
הבאתי רק הצצה חטופה לעבר אוקיינוס המדרשים על משה. כל מדרש היה מוסיף עוד נדבך לעוצמתו של המנהיג, שגדולתו היא לא רק במישור הלאומי, אלא עיקר כוחו בכמיהה להשתתת חברה על עקרונות של צדק סוציאלי. המאמר נכתב כאשר בטלוויזיה אני רואה את אלפי העובדים הסוציאליים, המבקשים להסיר את חרפת שכר הרעב, את חרפת שכר ההשפלה של אדם עובד מול מנהיגות אטומה. הבו לנו את משה. היום תהום פעורה בין הרגישות הסוציאלית שאפיינה את המנהיג משה ובין היעדר כל רגישות סוציאלית של מנהיגות המתנכרת לעובדים בעבודה מפרכת בחזית החברתית הפצועה והדוויה, אלה הם העובדים הסוציאליים, הזוכים לשכר המבייש את החברה הישראלית בכלל. יהיה קשה להסיר את הכתם של המשכורות המביישות אדם עובד, אותן משלמות העמותות שקנו את השירותים מהמדינה, כשהמדינה מתנערת כליל מהשירות וּמֵהָעֲבָדִים העובדים במתן השירות.
1. פרופ' יאיר זקוביץ ופרופ' אביגדור שאנן, "גם כך לא כתוב בתנ"ך", עמ' 174.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| רגיש כמשה רבינו? החברה הישראלית זקוקה לך |
| תגובות [ 20 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 3 |
|
||||||
| 4 |
|
||||||
| 5 |
|
||||||
| 6 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 7 |
|
||||||
| 8 |
|
||||||
|
|
|||||||
|
|
|||||||
| 9 |
|
||||||
| 10 |
|
||||||
| 11 |
|
||||||
| 12 |
|
||||||
| 13 |
|
||||||
| בלוגרים נוספים ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

