"אם אדם היה לוביסט ויבקש להשתלב בממשל שלי, הוא לא יורשה לעבוד בתחומים שנגעו לעבודתו כלוביסט וכשהוא יעזוב את הממשל, הוא לא יורשה לפעול בתור לוביסט" (נשיא ארה"ב,
ברק אובמה, הבטחות במערכת הבחירות). לא עברו חודשים רבים מאז שהעניק מר אובמה את ההבטחה ועד שמונו 12 לוביסטים לתפקידים בכירים בממשלו.
המקרה מזכיר לי את ההבטחה של העקרב לצפרדע, כאשר שניהם רצו לחצות את הנהר. העקרב הבטיח כי אם זו תרכיב אותו על גבה לצד השני הוא לא יעקוץ אותה, שהרי שניהם יטבעו וימותו. באמצע הנהר מרגישה לפתע הצפרדע עקיצה בגבה וקור מוות שהולך ופושט בגופה, היא שואלת את הצפרדע מדוע עשה זאת, והוא עונה "מצטער, לא יכולתי להתאפק, זה הטבע שלי".
הקשר בין לוביסטים לממשל, במשטרים דמו-קפיים, הוא בבחינת "טבע", אופי המשטר, חלק מהאמונה וחלק בלתי נפרד מהמערכת המתעדפת את בעלי ההון על כל "נחותי העם".
בחודשים האחרונים אנו שומעים מדי יום על פעולותיהם האגרסיביות של לוביסטים בישראל, העובדים ללא מנוחה על-מנת לשרת את מי שמשלם להם הון עתק. ב-11 לינואר 2011 פורסם בעיתונות כי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ
משה גפני, יאסור על לוביסטים להיכנס לישיבות הוועדה הנוגעות ל'הצעת חוק מיסוי על רווחי נפט', לאור הלחץ האדיר שאלה מפעילים על חברי הכנסת.
מכתב נרגש בנושא הופנה לח"כ גפני על-ידי ח"כ
אורי אורבך, שבין השאר כתב: "לא ייתכן שדווקא בנושא חשוב זה - בעלי הון וכוח יפעלו בתוך חדר הוועדה באופן שהשפעתו השלילית היא מיידית ומביישת את הכנסת... הוגדשה הסאה ואני קורא לך לפעול להוצאת הלוביסטים מדיון זה בכל דרך אפשרית, ולהשתדל שגם בדיונים חשובים אחרים - הלוביסטים יישארו מאחורי הדלת הסגורה. שם מקומם".
עברו מאז חודשיים והשבוע החלה סדרת ישיבות הנוגעות לאישור 'הצעת חוק מיסוי על רווחי נפט'. מההבטחה של ח"כ גפני לא נותר דבר, והלוביסטים ממשיכים לשרוץ בישיבות ועדת הכספים. מסתבר שח"כ גפני הסתפק במס שפתיים. אולי זה מעט יותר מרוב יושבי הראש האחרים בוועדות הכנסת, אולם הרבה פחות ממה שנדרש באמת בעבור כולנו ובעבור הדמוקרטיה.
במהותם, לוביסטים בשכר הם סרסוריה של הדמוקרטיה. כל תפקידם הוא אחד - להטות באמצעות קשריהם את הכרועתינו הדמוקרטיות, לטובת בעלי הון. האידיאולוגיה היחידה המנחה אותם היא הרצון לעשות כסף למען עצמם, גם אם זה יבוא על חשבון הרס החברה שבתוכה הם חיים ופועלים. פעולותיהם דומות במהותן לוירוס החודר לגופו של אדם, וירוס שמאיים בטמטומו להחריב את הבית בו הוא שוכן, על-אף שהוא יעלם מהעולם עם חורבנו של הבית.
דברי קשים, אך מעשיהם של לוביסטים בשכר קשים אף יותר. מבחינת ערכי הדמוקרטיה, התרת פעילותם במשכנה של הדמוקרטיה, בכנסת, כמוה כהתרת הכנסת חזיר לבית המקדש היהודי שלפני 2,000 שנה.
'העמותה לדמוקרטיה מתקדמת' היא היחידה בישראל, אם לא במערב כולו, הדורשת לסלק את הלוביסטים בשכר ממשכן הכנסת. אנו סבורים שדמוקרטיה יכולה להתיר פעילות של לוביסטים רק מחוץ לבית המחוקקים, וגם זאת תוך פיקוח מחמיר. ההבנה בנוגע לכך הולכת וחודרת לתודעה של רבים, אך בקצב איטי מהדרוש. אסור לחכות למחר. צריכים לעשות זאת עכשיו, גם אם נהיה הראשונים, גם אם נהיה אלה שיסמנו את הדרך לאחרים. עלינו להוציא לאלתר את הלוביסטים מבית המחוקקים הישראלי.
