|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני מאמין כיום, שערכו של ג'וליאנו מר במותו גדול מאשר בחייו, כי הוא הוכיח לכולנו שוב שאין עם מי לדבר, אין שם עם מי לפעול למען ה"שלום" (המדומה...) ושצריך להיזהר מהם מאוד-מאוד
|
|
ג'וליאנו מר. אמיץ וטיפש כאחד [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
|
|
לי אין ספק שג'וליאנו מר נפל חלל בידי מרצחים המייצגים דווקא את קבוצת האנשים שהוא ניסה לעזור להם. אבל במילים פשוטות, הוא חי בין נחשים ואחד מהם עקץ אותו למוות. בשעתו, בסתר ליבי הורדתי את הכובע בפני אדם שלדעתי היה אמיץ וטיפש כאחד שבאמת האמין שניתן לפעול בקרב קבוצת אנשים אשר ניזונו מהסתה, אשר מלאים בשינאה ואשר אמונתם מקדשת את המוות יותר מאשר את החיים.
אף שלא אהבתי את דעותיו הפוליטיות של ג'וליאנו מר, גם לא את אמונתו בהגיונם ובטוב ליבם כביכול של חניכי הרצחנות הפלשתינית, לא שמחתי במותו. להפך - חשבתי על משפחתו, זו שתמכה בו והאמינה בו...ובייחוד חשבתי על חבריו התמימים בשמאל הישראלי שראו בו מן חלוץ ההולך לפני המחנה בניסיונו העקר לשבור את קרח של השינאה הזו- - שלהם אלינו!.
אני מאמין כיום, שערכו של ג'וליאנו מר במותו גדול מאשר בחייו, כי הוא הוכיח לכולנו שוב שאין עם מי לדבר, אין שם עם מי לפעול למען ה"שלום" (המדומה..) וצריך מאוד מאוד להיזהר מהם, ומכל מאותם יפי הנפש המאמינים שניתן לבנות גשר לשלום עם האספסוף הזה.
אני מצפה שכמה פרופסורים ישראלים, שונאי עצמם ועמם,המסתובבים בחוצות העולם ומשמיצים את מדינת ישראל יסבירו לכל כיצד בני-בריתם מחסלים קולגה שלהם כמו ג'וליאנו מר בסגנון המאפיה, לעיני נשים וילדים ברחוב הראשי בג'נין.. ואולי כדאי שינסו להסביר זאת קודם כל לעצמם...
|
| תאריך:
|
06/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
06/04/2011
|
|
יהודה דרורי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
סיני
|
6/04/11 09:23
|
|
|
|
|
|
קורןנאוה טבריה
|
6/04/11 10:25
|
|
|
|
2
|
|
קורןנאוה טבריה
|
6/04/11 10:19
|
|
|
|
3
|
|
aran
|
6/04/11 10:47
|
|
|
|
|
|
יהודה דרורי
|
6/04/11 13:22
|
|
|
|
|
|
רחמים
|
6/04/11 14:11
|
|
|
|
|
|
סאליחה כפארה
|
6/04/11 15:00
|
|
|
|
|
|
רחמים
|
6/04/11 18:30
|
|
|
|
|
|
יוסלביץ
|
6/04/11 22:51
|
|
|
|
|
|
יוסי פלס
|
6/04/11 22:51
|
|
|
|
4
|
|
מהפך 77
|
6/04/11 20:02
|
|
|
|
5
|
|
חץ
|
6/04/11 22:43
|
|
|
|
6
|
|
רמי רצון
|
24/04/11 11:49
|
|
|
|
7
|
|
תמיהה גדולה
|
29/04/11 17:15
|
|
בימים האחרונים החריפה המתיחות בין מדינות המפרץ לאירן על-רקע האירועים בבחריין וחשיפת רשתות ריגול אירניות בכווית.
|
|
|
|
|
הנה מספר הצעות לאסטרטגיות אישיות שכל אזרח בעל מצפון יכול לנקוט, כדי שתהיה לו תשובה טובה בעתיד, כאשר ישאלו אותו "מה עשית כשעוד מותר היה לעצור את הרודנות של המתנחלים ותומכיהם". ארגונים שמאליים המתהדרים בערכים כדמוקרטיה, חירות וזכויות אדם, יכולים כמובן לסייע מאוד ליחידים ולעשות הרבה יותר – אבל אסור לחכות שמישהו אחר ייקח את היוזמה ויוביל. המצב הגיע בהחלט לקו-האדום ומחייב התייצבות אישית. חוק האזרחות של ליברמן עבר בכנסת, בשקט. כולנו חונכנו על ערכי הצבא - אומץ, דבקות במשימה - כשאנחנו חזקים מול חלשים, מזוינים ומשוכפצים, מאורגנים ועם החבר'ה. אבל אומץ אזרחי זה משהו שמעולם לא טופח בארץ הזאת. הגיע הזמן.
|
|
|
|
|
הימניים הלאומנים, הפוסט ציונים - גוש אמונים ותומכיו במדינה דו-לאומית, השמאלנים הקיצוניים ואתם הפלסטינים - טוענים כי מראשית הציונות היינו כובשים. לכן, חיפה ויפו הן כמו עפרה ואפרת. הפלסטינים - מובנים. האחרים נאחזים בכך כדי להצדיק את תיאוריית הכיבוש ועוולותיו, בבחינת מלכתחילה היינו כאלה. זה מופרך מיסודו, ויש לקעקע את הדיבה הזאת על הציונות.
|
|
|
|
|
הגיעה שעת המבחן. שעה קשה. רשות ההגירה הכינה מתקן כליאה לילדים, לילדי העובדים הזרים. ילדים שמעולם לא פשעו. ילדים שרוצים לחיות בישראל, מולדתם, בשקט ובשלווה. הרשות הציגה בגאווה את מתקני הכליאה, עטורים בדמויות דיסני האהובות על הילדים. הם רק שכחו שהילדים, כמו הילדים והנכדים שלי ושלך, רוצים לשחק עם בובות דיסני, להתחפש לאותן דמויות, אבל לא לשבת בכלא ולצפות בבוב ספוג ובפו הדוב. כי כלא הוא כלא. כלא אי-אפשר לייפות. ובימים אלה נעצרות משפחות ומועברות למתקן הכליאה לקראת גירוש. פעוטות ואמהותיהן נעצרים באישון לילה, נאסר עליהם להשתמש בטלפון שברשותם והם נכלאים במתקן כחסרי זכויות-אדם בסיסיות. ירדן, אסתר, ג'ימי וחבריהם אינם יכולים לזעוק, אבל כולנו יכולים לצעוק את זעקתם. לא ניתן לקולם להיבלע בין הסורגים, לא נוכל להגיד לא ידענו, לא שמענו.
|
|
|
|
|
על הפסוק "ויהי בימי שפוט השופטים", אמרו חכמינו: "אוי לו לדור ששופט את שופטיו..." (ילקוט שמעוני). ובאופן אירוני, שנת 2009 תיזכר כשנה שבה השופט היהודי ריצ'רד גולדסטון שלל מאיתנו את הזכות להגנה עצמית, והוא נשפט על ידינו כ"יהודי של הפריץ" שמחפש מאז ומתמיד איך להאשים את אחיו היהודים, ראינו בו יהודי שהמיר את לאומיותו. לא פלא שמיד לאחר פרסום הדוח, הכתיר אותו אבו מאזן בתואר "אחינו מוחמד גולדסטון". עכשיו עם החרטה של גולדסטון ושיבתו כבן אובד למשפחה היהודית, בוודאי יתנער מן השם "מוחמד גולדסטון".
|
|
|
|
|
