אל תאמינו לליברמן

אני מוכן להישבע שהפעם תפסתי את איווט ליברמן בשקר; בעצם בשני שקרים:

כאשר, בעקבות החלטה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע, אומר ליברמן שהוא אינו מודאג - אל תאמינו לו. כי אין אדם שלא יהיה מודאג במצב שכזה - גם אם הוא משוכנע מעל ומעבר שהוא לא עבר על החוק וגם אם יש לו הסברים מוחצים שבכוחם לשכנע שהוא צדיק הדור.

אבל בתוך אמירתו של ליברמן מקופל שקר נוסף:

באמירתו שהוא אינו מודאג, וזאת כיוון שהוא משוכנע שהוא לא עבר על החוק - משדר ליברמן מסר שהוא מאמין באנשי מערכת הצדק והמשפט שיידעו לדון בעניינו כראוי ולעשות את המתמטיקה הנכונה כאילו היו הם מלאכים וכאילו היה הוא אחד האדם.

ובכן, ליברמן יודע שאנשי מערכת הצדק אינם מלאכים והוא גם יודע שאין הוא כאחד האדם.

אביגדור ליברמן יודע היטב שהוא נמצא כבר הרחק מעבר לנקודת האל-חזור, ואין מצב שאנשי מערכות הצדק, לאחר כל-כך הרבה שנות חקירה, ישנו פתאום כיוון ויוותרו על הרשעה ומאסר של מי שנתפס בעיניהם כאיום על הדמוקרטיה. כי יותר מדי אגו ויוקרה מונחים כאן על הכף.