יש לנו ראש ממשלה שהנכס המוערך היחידי שלו הוא היותו בעל חזות ודיבור אמריקנית והינה ממש בימים אלה, הוא בדרכו לנאום בקונגרס כאילו הוא הסנטור של המדינה ה51, "הינה אמריקה ביבי בא והוא כמו "פרנקלין רוזוולט".
אבל מצד שני, בנימין נתניהו הוכיח כבר שנאומיו בכנסת בעברית הם "קטסטרופה מילולית", ושהוא לחוץ הוא מתדרדר בזעה עד כדי: "הם מפחדים...". אבל בארה"ב באנגלית הרהוטה שלו הוא נמכר ע"י התקשורת כמו דוגמנית, ואז הוא בעיקר ידבר אליהם מהשפה אל החוץ , כי כמו "בר רפאלי פוליטי" הציבור הזר זוכר רק את הפוזה לא את המחוייבות לעשות דבר מה.
ויש לנו שר חוץ, שבמקום להביא מרוסיה את מיטב תרבותה האדירה, הוא בחר ליבא לארץ את המוצר הכי פרימיטיבי שלה שהוא בריונות פוליטית.
רוסיה נתנה ותרמה לעולם כל-כך הרבה טוב, אבל תרבותה הפוליטית נחותה כמו הפוליטיקה של אחרון השבטים באפריקה ורשימת מנהיגיה, מצר לצר, היא שם רע לתרבות פוליטית, רשימה זו היא (שלא כמו למשל רשימת משורריה) אוסף של "כלבי ציד" שלא דאגו לעמם אלא לעצמם ושלא השאירו לעולם שום דבר טוב.
אפילו בימים אלה מככב שם (פוטין ולא מדוודב) בכאילו דמוקרטיה, במופע אנפנטילי עד גיחוך של אחד המבקש להראות לכולם יום יום את שריריו.
ויש לנו שר ביטחון, שבעברית פגומת ש', וצ' (שהיא קיבוצניקית וחיננית) החליט לא להוביל יותר ומסתפק בלהיות סגנם של השניים הזרים.
אז שיש לנו הנהגה שלא מדברת בעולם בשפתינו ומתחנפת לשפות זרות( היעלה על הדעת ש"סרקוזי" או "מרקל" כאשר הם בארה"ב ינאמו באנגלית).
אז עד שביבי וליברמן לא ידברו עברית וישכרו מתורגמן כשהם מסתובבים קונטיננטלית בן המלונות בחו"ל, אני א. לא אחשוב שהם פטריוטים ב. אכנה את ממשלתם ממשלה זרה.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
