"פרעה" בימינו אנו
במהלך חג הפסח נתבשרנו על פיגוע ירי שהתרחש בקבר יוסף נגד מתפללים יהודים, אשר כתוצאה ממנו נהרג בן-יוסף לבנת הי"ד, אחיינה של שרת התרבות והספורט
לימור לבנת.
אין ספק שבמקרה הטראגי הזו יש סמליות מצמררת: בחג הפסח בו אנו מדברים שוב ושוב על יציאה מעבדות לחירות אנחנו מגלים שאנו עדיין לא בני חורין מוחלטים בארצנו אנו.
אנחנו נוכחים שוב ושוב שעדיין עומד מולינו "פרעה" אכזר וקשה, שכל תכליתו היא לרצוח בנו, והמטרה מקדשת את האמצעים, גם אם זה אומר לשחוט ילדים בשנתם, גם אם זה אומר לפגוע באוטובוס מלא ילדים, הכל כשר באידיאולוגיית השנאה הזו.
מי ייתן ונשכיל לגבור גם על ה"פרעה" הזה, שנבין שרק אנחנו נדאג לקיומנו, ועלינו לדאוג לאינטרסים הקיומיים והביטחוניים שלנו, יום יום שעה שעה ולהניחם בראש סדר העדיפויות.
תג מחיר
אחרי פיגוע הירי הנורא, שהשאיר אחריו עוד 4 יתומים התגברו הקריאות למעשי תג מחיר, ואני אומרת לאחיי המתיישבים הגיבורים: נשכו את שפתותיכם, הגביהו קומתכם, נהיה אנו יותר טובים ומוסריים מהאויב האכזר שמולנו, ונמשיך ליישב את כל ארץ ישראל - זהו תג המחיר הטוב ביותר שאנו יכולים לבצע.
אל לנו לנקוט באלימות שתשמש את אלו שאוהבים להכפיש את המתיישבים שוב ושוב,נהפוך הוא נמשיך לעשות ולשמש דוגמה ומופת להתיישבות ציונית ערכית ואהבת המולדת.
"אות ירושלים" ושאהידים
לאחר הירצחו של השחקן ג'וליאנו מר נשמעו קולות רבים אשר פיארו את האיש ואת מעשיו.
ובכן כדאי להסב את תשומת ליבם של המשבחים והמפארים לפרטים הבאים: אבו מאזן הנשיא הפלשתיני הודיע כי בכוונתו להעניק לשחקן את "אות ירושלים" והכריז כי מר הוא "שאהיד של העם הפלשתיני".
לא סתם הרגיש צורך לעשות כך אבו מאזן (אותו פרטנר מהולל שאת עבודת הדוקטורט שלו הגיש בנושא הכחשת השואה). מר, בראיון לעיתון הערבי "אל מדינה", טען שהדבר היחיד שמקשר בינו לבין המגזר הישראלי הוא המשכורת החודשית שלו.
כמו-כן באותה כתבה השתמש בביטוי המבחיל והאנטישמי "יודו נאצים", (כמובן שהכחיש דברים אלו לאחר מכן וטען שעוותו דבריו). כמו-כן הצהיר בגלוי שהוא תומך במאבק מזוין כנגד ישראל ושהמדינה הפלשתינית צריכה לקום על כל שטחי ארץ ישראל המנדטורית.
אז לכן אין פליאה למשמע החלטתו של אבו מאזן, רק כדאי שנזכור את זה טוב טוב לפני שאנחנו ממהרים להנציח את שמו של מר בדרכים שונות במוסדות המדינה.
לסיכום:
שבוע הבא יחול יום הזיכרון לשואה ולגבורה. יום שמזכיר וממחיש לנו יותר מכל על מה אנחנו בעצם נלחמים פה-על קיומנו העתידי, על אפם ועל חמתם של אלו שביקשו ומבקשים להשמידנו.
זהו הייחוד של העם היהודי ומדינת ישראל, עבר והווה נקשרים בסרט אחד. מי ייתן ונפיק לקחים מאותו עבר.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
