בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
למצנע יש סיכויים להצליח משום שהוא נולד וגדל מחוץ למפלגת הסיסמאות, וחזה על בשרו - כאלוף פיקוד המרכז, למשל - את תוצאות הכיבוש וההתנחלויות ● לאיש שאמר אמת מרה בפניו של שרון, למשל - אפשר להאמין יותר מאשר לאדריכלי השקר המתוק...
|
קריסתה של מפלגת גוזזי הפאות ו'הפנקס האדום' [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
סיכוי להצליח. עמרם מצנע [צילום: יעקב סער/לע"מ]
|
|
|
|
|
כשרואים את מצבה של "העבודה", ומי הם המועמדים לעמוד בראשה ו"לשקמה", קשה שלא לצחוק. מדובר בקונספירציה לחיסול המפלגה שפעם הקימה את מדינת ישראל והייתה אבות הצרות לחרדים? המועמדים לראשות הגווייה נעים בין כישלונות שגדלו בה ובעטו בה - עמיר פרץ; לבין כאלה שגדלו בה אך נותרו כסטטיסטים - יצחק הרצוג; ועד טרמפיסטים הזויים שהופכים במפלגה מרוסקת לח"כים בן-לילה - שלי יחימוביץ'. מי שיודע שיש בורא לעולם - איננו מתפלא לאיזה בירא עמיקתא נפלה "העבודה". אינני עצוב מההתרסקות של מפלגת גוזזי הפאות וה"פנקס האדום". אבל אם רצונם של פרטים ב"עבודה" להתאושש באמת ולהפוך את הקערה על פיה, רק דרך התשובה יכולה להצילה. איך רשעים עושים תשובה והופכים עורם? רק על-ידי שינוי תכניהם, העמדת מנהיג שלא היה ואיננו חלק מהווייתם, ובמיוחד על-ידי חרטה על מעלליהם. חבורת ליצני החצר המסתובבת במפלגה זו אינה יכולה להנהיג חרטה על עוללות העבר. צריך שם אדם שלא היה ואיננו חלק מגזענות עדתית (בלי ביטויי "מרוקאים", למשל...), אדם שבמקום המשך הכיבוש במעטפות "ביטחוניות" יביא שלום אמיתי בהקמת מדינה פלסטינית, וכזה שלא יתנשא מעל העם. הפרצים, ההרצוגים והיחימוביצ'ים קטנים מכדי לחולל מהפך כזה. אפילו עמיר פרץ, שצמח בקרב אלה שעברו את דיכויה של מפלגתו ב"ימיה הזוהרים", כבר הפך לעוד מפא"יניק היסטורי שצריך לעבור מן העולם. בקיצור - הכל "עבודה בעיניים"... יש שמזכירים את האלוף (במיל.) עמרם מצנע כפתרון לבעיית המנהיגות במפלגה זו. נכון שגם איש זה כבר עבר שם את מסלול האכזבה, אך נראה שלהבדיל מאחרים - שהשתפשפו כהוגן בתככים קטנים עד מעל לראשם - למצנע לא נתנו הזדמנות לפעול. ייתכן שהקבוצה המריצה את מצנע מתחילה להבין היכן טעו השאר, אך יום אחרי הקרב עליהם לעקור את העשבים השוטים והלאומנים שימשיכו להתקיים בעטיפה אדומה ועממית. מצנע עצמו צריך להבין שלישראל של שנות האלפיים אסור לחזור לימי "מפא"י ההיסטורית", אם ברצונו לקיים ולהנהיג מדינת "שוויון לכל אזרחיה" ולהביא לשלום אמיתי עם הפלסטינים ועם העולם הערבי. מי שרוצה בכך חייב לקטוע את הימים שרק "פנקס אדום" איפשר פרנסה, ושנישול פליטים נקרא "התיישבות חלוצית". למצנע יש יותר סיכויים להצליח בתשובה שלמה כזו, משום שהוא נולד וגדל מחוץ למפלגת הסיסמאות, וחזה על בשרו - כאלוף פיקוד המרכז, למשל - את תוצאות הכיבוש וההתנחלויות. לאיש שאמר אתמול אמת מרה בפניו של אריאל שרון, למשל - אפשר להאמין יותר מאשר לאדריכלי השקר המתוק... ההיסטוריה של מצנע עם העולם החרדי איננה סוגה בשושנים - כראש עיריית חיפה, למשל - אך היה שם תמיד דיאלוג כן ואמיתי, למרות קשיותו. מנגד, החרדים הציונים צריכים כבר להבין שהימין איננו אלא "והשטן העומד לימינו". את מרורי מצוקת הדיור, ביטול הקצבאות, גיורי החלומות, הכפייה החינוכית-חילונית והניסיון למוטט את החברה החרדית - לא הביא השמאל אלא דווקא הימין, המעוניין להחליף את דת ישראל בלאומנות! מצנע יוכל ליצור מהפך ביחסי "העבודה"-חרדים, אם יבין את זכותם של החרדים לבנות ולחיות בשכונות חרדיות בערי ישראל שבתחום "הקו הירוק", ולא לשמש "בשר תותחים" מאולץ בשטחים הכבושים, או מחסום להתפתחות האוכלוסייה הערבית-הישראלית בתחום ה"קו הירוק". הבנה כזו של מצנע לא רק שתהיה לתועלת חרדית ולקידום יחסיו עימם, אלא תשמש מנוף אמיתי לשינוי מפת מחנה השלום בישראל.
|
תאריך:
|
26/04/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/04/2011
|
|
הרב אליהו קאופמן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ע. הנביא
|
26/04/11 12:37
|
|
2
|
|
בנצי 09
|
26/04/11 13:47
|
|
|
|
שמיל אילייה
|
28/04/11 01:26
|
|
3
|
|
מתעב זבל
|
26/04/11 13:47
|
|
4
|
|
חנה שרה
|
26/04/11 14:01
|
|
בכתבה שפורסמה באתר News1 בתאריך 25.4.11 על-ידי העיתונאי והעורך הראשי יואב יצחק תחת הכותרת "מדוע מחרישים כלי התקשורת" ובכתבות קשורות נוספות שכתבו נשים המזדהות כפמיניסטיות ("הקוד: צא"פ" - חנה בית הלחמי; "על אונס, השתקה, חופש ביטוי וגברים עם לב של אבן" - רוני אלוני סדובניק), סופר לנו על כך שמזה מספר שבועות משטרת ישראל מנהלת חקירה בחשד לאונס נגד איש ידוע ששמו מוכר לרבים בכלי התקשורת ובחוגים שונים כגון רפואה, חברה ועוד. ושהוא מקושר מאוד (אם לא יותר מכך) לכלי התקשורת.
|
|
|
מדינת-ישראל בצרות צרורות גואות ועולות וחושבות כבר להתפקע. תִּלאה המקלדת למנות את כולן, משום שאין תחום שנפקד מקומו בין הצרוּרוֹת. עיקר העיקרים עתה הוא לתור אחר קצה חוט בסבך הנורא ממנו ניתן יהיה להתחיל לנסות להתיר משהו. מי יתור ומי יתיר? הכל דפוק! החרדה קיימת במלוא עוזה רק בקרב אלה הרואים נכוחה את המציאות ומגמתה האסונית. אין ספק, מדינת-ישראל בדרך להתנגשות נוראה עם הקטסטרופה. בגוש דן עדיין עורכים קניות ושרים שירים, אוכלים, שותים וסובאים, אבל גם שם כבר מקננת חרדה. הנורא מתקרב. מרגישים אותו באוויר.
|
|
|
הכוונה הפלשתינית להביך את ישראל על-ידי פנייה לאו"ם בחודש ספטמבר להכיר בהכרזתה החד-צדדית על הקמת מדינה, נראה בשלב הזה כמהלך מוצלח. בירושלים מתקשים מאוד להחליט כיצד להגיב. צמרת ההנהגה הישראלית קרועה בין הצורך לרצות את ממשלו של הנשיא אובמה, הדורש התקדמות בתהליך המדיני - לבין האמת הפנימית הימנית הדוחה בכל תוקף את הדרישה הזו, שהיא חסרת בסיס מציאותי. אלא שנראה כי החשש הישראלי אל מול היוזמה הפלשתינית, הוא מוגזם. הרי גם מדינה פלשתינית תצטרך להישען כלכלית, צבאית, ותעסוקתית, על ישראל. ההצגה כאילו מדינה פלשתינית עצמאית יכולה באמת לתפקד במרחב האזורי, היא מצג שווא. העובדות בשטח הן, שהרשות הפלשתינית קיימת אך ורק בגלל פעילותו הנמרצת של צה"ל, שמונע מכוחות החמאס לעלות ולהרים ראש גם ביהודה ושומרון. כלומר, משטרו הקיקיוני של אבו-מאזן אומנם תוקף את ישראל ומסב לה נזקים רבים, אבל בלעדיה אין לו קיום עצמאי. הוא עתיד להתאדות מייד, ללא רצונה הטוב של היד אותה הוא נושך.
|
|
|
לו ממשלת ישראל הייתה מגיבה באמפטיה למהפכות העממיות במצרים ובתוניסיה, ואומרת שישראל מקווה שייפתח עידן חדש בין הדמוקרטיות באזור...
|
|
|
עמרם מצנע הוא אדם סימפטי. הוא מצניע לכת, מקרין אמינות. הוא מזכיר את לובה אליאב המנוח, שהייתה לו רשימת-הישגים מרשימה בבניין הארץ. מצנע בירוחם כמו אליאב בלכיש. איש בעל ערכים.
|
|
|
|