|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין לרשעים שלום, לא רק מהסיבה שלא ראוי לכרות עם כנופיות הטרור חוזים תוך ויתורים, אלא גם מהסיבה שהם משדרים לנו בכל דרך אפשרית כי הם לא מעוניינים בשלום, או, במילים אחרות, מתנים את השלום בתבוסה ישראלית כוללת בכל שטחי החיים
|
אומנם השלום הפך בהבל פה ובדלות שכל - לנושא נשאף כאוויר לנשימה, הנכלל כמעט בכל נאום על כל דבר ועניין, אולם צריך לברר ולבדוק ולהבין - שלום עם מי? עם אבו מאזן מכחיש השואה, או עם מנהיגים אחרים של כנופיות הטרור? או עם קדאפי או עם מחליפיו, או עם אסד הבן או עם אלה שיורידוהו מכיסאו בשם הגי'האד האיסלאמי, או בשם פונדמנטליסטים מוסלמים אחרים? ימים יגידו האם השלום עם מצרים היה מוצדק בבחינתו מנקודת ראות היסטורית, דבר שכבר מוטל בספק, וכבר כיום נסדקת התיאוריה המדינית כי השלום הזה, שכלל ויתורים רק מישראל - יציב ו/או מועיל למדינת ישראל. ולא קשה לנבא מה היה קורה לו היה נחתם שלום עם סוריה, ומי שם היה אמור להמשיכו... ונניח שכן - מה בדיוק צריך לעשות כדי שיבוא השלום הזה? להתחנן, לרדת על ארבע, להתרפס, לשלם מיליוני דולרים ולהתמסר לחבורות רוצחים שפלים? למסור שטחים לשליטת כנופיות הטרור לפי המודל של גוש קטיף, אשר כיום נבנית בשטחים אלו תשתית רחבה של טרור, שתתממש בבוא העת, ודי בקרוב, דבר שיצריך כיבוש מחדש של הגוש? או סתם לשיר שירי שלום, ולשחרר סיסמאות שלום, ולהפיץ מסרים המתפרשים ונתפשים אצל מנהיגי כנופיות הטרור ככניעה, כפחד, כתחנונים - אותם הן דוחות בבוז?! למי זה מועיל?! לא. הדרך הזו לא תוביל לשום שלום, כי אין שלום לרשעים, לא רק מהסיבה שלא ראוי לכרות איתם חוזים תוך ויתורים, אלא גם מהסיבה שהם משדרים לנו בכל דרך אפשרית כי הם לא מעוניינים בשלום, או, במילים אחרות, מתנים את השלום בתבוסה ישראלית כוללת בכל שטחי החיים: - במישור המוסרי הם מתנים את השלום בשחרור רוצחים;
- במישור הכלכלי הם מתנים את השלום בתשלום כספים והון עתק, שמוזרם להם בכל מקרה, ורק יגבר עם ה"שלום";
- במישור הצבאי השלום הזה מותנה בשיפור עמדות תקיפה של האויב מבחינת שטח ומבחינת הכרה בינלאומית שתכשיר זרימת נשק לאויב;
- במישור החברתי - השלום כרוך במימוש זכות השיבה;
- במישור הלאומי - השלום יבוא עם חלוקת ירושלים ומסירת חלקה המזרחי לכנופיות הטרור.
כלומר, אותו "שלום" נכסף - לא רלוונטי, לא מציאותי, ולא קיים בחלומם הרטוב - שם מככבים אירועים אחרים - אותם אפשר ללמוד מהספרים ומהמאמרים שלהם, מחינוך ילדיהם, מהקשבה לנאומיהם במסגדים. למרבה הצער, אין שפה משותפת בין הצדדים, והבנת הדברים שונה לגבי אותן מילים ואותם משפטים, לרבות תחינות השלום שלנו, ובעיקר אלו. |
| תאריך:
|
15/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
15/05/2011
|
|
אברהם בן-עזרא
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
קורןנאוה טבריה
|
15/05/11 12:03
|
|
|
|
2
|
|
פלא יועץ
|
15/05/11 12:49
|
|
|
|
|
|
ג'אוואן
|
15/05/11 15:07
|
|
|
|
3
|
|
אמציה האמיץ
|
16/05/11 00:39
|
|
|
|
|
|
אב"ע
|
16/05/11 06:42
|
|
לא יכולתי להתאפק. למרות שהייתי לבדי בחדר, פרצתי בצחוק רם. קראתי בעיתון את תוצאות הסקר האחרון, שבו התבקשו הנשאלים להעריך את מנהיגי המדינה. מסתבר שנשיא המדינה, שמעון פרס, הוא המנהיג הפופולארי ביותר, ובהרבה - 72% מהאזרחים שנשאלו מסכימים, רק 20% אינם מסכימים. הבאים אחריו רחוקים ממנו: 60% תמכו ביו"ר הכנסת ראובן ריבלין ובנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר; 57% - במבקר-המדינה התקיף, מיכה לינדנשטראוס. נשיאת בית-המשפט העליון, דורית ביניש, כבר הייתה מתחת לקו האמצע, עם 49%, ואחריה באה ציפי לבני, עם 48%.
|
|
|
|
|
מאז חיסולו של אוסאמה בן-לאדן עסוקים מומחים במודיעין, באקדמיה, ובמדיה בניסיון קדחתני להבין את המשמעויות המעשיות שיהיו לפעולה בטווח הקצר ובעתיד הרחוק יותר. הגם שתנועת הג'האד העולמי כוללת בתוכה אלמנטים שונים, אין ספק שהגורם הדומיננטי ונותן הטון בתנועה זו הוא ארגון אל-קאעידה. בניגוד לשותפיו, במהלך השנים האחרונות התקבל מידע רב, חלקו כולל מסמכים אותנטיים אודות ארגון אל-קאעידה - מבנהו, דרכי פעולתו, דרכי קבלת ההחלטות שלו וניהול שגרת יומו המבצעית והלוגיסטית כאחד.
|
|
|
|
|
מאז חתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979 ועד להפגנות ההמונים בכיכר תחריר בקהיר לא הוצב סימן שאלה על מחויבותה של מצרים להסכם. על-אף מבחנים קשים כמו הפצצת הכור בבגדד ב-1981, הפלישה ללבנון והנוכחות הנמשכת בה של צ.ה.ל. בין 1982 ו-2000, שתי אינתיפדות, מבצעים שונים בלבנון, ביהודה בשומרון ובעזה, מצרים שמרה על מרבית סעיפי החלק הצבאי של ההסכם ותרמה להורדת הטמפרטורות ברב-שיח הערבי בנושאים הקשורים לישראל ובמיוחד בנושא הישראלי-פלשתיני. חריג לקו הכללי הזה הוא עמדתה ופעילותה של מצרים בנושא הגרעין הישראלי. נושא זה יטופל בהמשך.
|
|
|
|
|
לעלות לקברו של מאיר וילנר ז"ל ולבקש את סליחתו, זו היום חובתו של מנהיג 'הליכוד' בנימין נתניהו, רגע לפני שהוא כורע ברך מול חוסיין אובמה ומתייצב בפני שני בתי הקונגרס לשאת עוד נאום כניעה על 'שתי מדינות לשני עמים' ועם זאת לקשקש לדעת את עצמו בפרט ואת מדינת ישראל בכלל. לעלות לקברו של מאיר וילנר ולבקש סליחה זוהי גם חובתה של מנהיגת קדימה ציפי לבני כמו גם של יתר אנשי 'המשפחה הלוחמת' ושאר מיני 'נסיכים' מטעם התקשורת ומטעם עצמם.
|
|
|
|
|
חרדה עמוקה אחזה בכולנו מה יביא עלינו הצונמי של הימים הנוראים בסתיו הקרב ובא, כפי שהתחלחלנו מדוח גולדסטון וברכינו רפו ממה שייאמר באו"ם או בגויים על דא ועל הא. כאילו נגזר עלינו לשכון קבע על ספסל הנאשמים ולגרד את תחתית החבית, כדי להמציא צידוקים לקיומנו. אפילו בהצלחותינו המסחררות בכלכלה, מדע, למדנות, העלאת רמת החיים, התנדבות ויציבות, נוכח הסערה המתחוללת סביבנו, ובהצטיינותנו בחירות המפעמת בנו ללא חת נוכח ההרג והדיכוי המשתוללים על סף ביתנו, איננו מוצאים נחמה. ואולי מוטב כך, שאין לך תזקיק מזכך ומטהר לשיפור עצמי מדרבון מתמיד לביקורת נוקבת ומתקנת.
|
|
|
|
|
