תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי פּוֹעֲלֵי "כִימִיקָלִים צָפוֹן"

הָעֲבוֹדָה הַמְּאֻרְגֶּנֶת בְּכִימִקָלִיים צָפוֹן
כָּתְבָה עַל בְּרִיחֵי שַׁעַר נָעוּל מִלִּים אֲדֻמּוֹת -
"הֶסְכֵּם אָחִיד לִכְלַל הָעוֹבְדִים
זוֹ דְּרִישַׁת הַלִּבָּה שֶׁלָּנוּ".

אֶל מוּל סוֹחֲרִים בִּגְרָמֵי עֲצָמוֹת וּבְזֵעַת פּוֹעֲלִים
הָעֲבוֹדָה הַמְּאֻרְגֶּנֶת מְאַגְרֶפֶת צַעֲקָה -
"הֶסְכֵּם אָחִיד לִכְלַל הָעֹובְדִים
זוֹ דְּרִישַׁת הַלִּבָּה שֶׁלָּנוּ".

בִּשְׁנַת 1997 אַרְיֵה גַּנְגֶּר
הֵבִיס בְּמָאפְיוֹנֶרִיּוּת עֲדוּיָה בְּהוֹן שָׁחוֹר
הוֹן אֱנוֹשִׁי עָדוּי בְּסַרְבַּל עֲבוֹדָה
וְשָׁבַר אֶת שְׁבִיתַת עֹובְדֵי כִימִיקָלִים צָפוֹן.

בִּשְׁנַת 2003 אַרְיֵה גַּנְגֶּר
הֵבִיס בְּקִשְׁרֵי הוֹן שִׁלְטוֹן עֲדוּיִים בְּמַדֵּי מִשְׁטָרָה
הוֹן אֱנוֹשִׁי עָדוּי בְּסַרְבַּל עֲבוֹדָה
וְשָׁבַר אֶת שְׁבִיתַת עוֹבְדֵי כִימִיקָלִים דָּרוֹם.

שְׁנַת 2011, הוֹן אֱנוֹשִׁי וַעֲבוֹדָה מְאֻרְגֶּנֶת ,
הִגִּיעַ עֵת לְהָבִיס אֶת הַשָּׁחוֹר וְהָאָפֵל שֶׁבַּהוֹן -
"הֶסְכֵּם אָחִיד לִכְלַל הָעוֹבְדִים
זוֹ דְּרִישַׁת הַלִּבָּה שֶׁהַפַּעַם חַיֶּיֶבת לְנַצֵּחַ!!!"

אם מצבי בריאותי יאפשר לי, אצטרף לחברי מקבוצת "גרילת תרבות" ואקרא את השיר "תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי פּוֹעֲלֵי כִימִיקָלִים צָפוֹן" ביום שלישי 25.5 בפני פועלי המפע , שהכריזו באחד במאי על שביתה ללא הגבלת זמן.

השביתה היא חלק ממאבקם של הפועלים להשגת הסכם קיבוצי אחיד לכלל העובדים במפעל, וישים קץ לתעלולי ההסתדרו , שהמציאה פטנט מוזר של זכויות רק למחצית העובדים. מחצית זו נחלקת לשני רבעים. רבע אחד - דור וותיק .רבע שני - דור ב' עם זכויות חלקיות. מולם הפקרת החצי השני של הפועלים, העובדים כיום ללא כל זכויות .

חצי מכלל העובדים כיום במפעל אינם כלולים בהסכם קיבוצי. הם מועסקים על-ידי חברת כוח אדם, חברה הסוחרת בגופם של העובדים על בסיס שכר לפי שעת עבודה בפועל, וללא מתן זכויות סוציאליות אלמנטריות.

הסכסוך כיום הוא תולדה של קשרי הון שלטון בוטים, שהחלו בשנת 1985, שנה בה הופרט המפעל. מפעל בו הייתה 100% עבודה מאורגנת, נפל לידי אריה גנגר במחיר מגוחך. הוא לא הסתפק בצעצוע המטיל ביצי זהב. כדי למקסם רווחים שם לעצמו מטרה להפוך את העבודה המאורגנת לעיי חורבות.

למרבה הפלא, גנגר והבעלים מעבר לים, שרכשו ממנו את המפע , מצאו בהסתדרות שותף שהביא ליצירת מציאות בלתי נסבלת, לפיה מחצית מפועלי המפעל הם עובדי חברות כוח אדם. חברות המתנהגות כסוחרות בגרמי עצמות של פועלים, ולא בהון אנושי הראוי להערכה על עבודה ומאמץ פיזי הנדרש ממנו בכל יום עבודה.

ללא משת"פיות של ההסתדרות לא יכלו בעלי המפעל ליצור מציאות של יחס נפשע כלפי ההון האנושי הנושא על גבו את היצור. זמן קצר לאחר ההפרטה נחתם הסכם קיבוצי, בו הכתיבו ההסתדרות וההנהלה לפועלים הפחתה בשכר.

בשנת 1993 הוקם מפעל חיפה כימיקלים דרום במישור רותם בין דימונה לערד, כמפעל נפרד על טהרת כוח עבודה זול ובלתי מאורגן. במקביל בוצע אותו תהליך בצפון - ביטול הסכמים קיבוציים והחדרת העבודה הבלתי מאורגנת, הכל כדי למקסם רווחי .

וועד פועלי כימיקלים צפון נקלע היום למאבק נגד הנהלה, ששנים נהנתה מגיבוי של ההסתדרות בהתנהלותה הדרקונית נגד הפועלים. ההסתדרות בגדה בפועלי כימיקלים צפון גם בשביתה שהתקיימה ב-1997. שביתה שבסופה נבקעו פרצות בהסכם הקיבוצי. לגנגר ניתנה הרשות להעביר פסי ייצור גם לעבודה של חברות כוח אדם. נגד הפועלים הופעלו כל הכלים מבריונים שכירים של חברות כוח אדם, שהפליאו את נחת זרועם בפועלים השובתים, דרך המשטרה וגיבוי של כל מערכות השלטון.

מפאת קוצר היריעה לא אפרט כאן עשרים וחמש שנות נוקשות אלימה מצד בעלי כימיקלים צפון וגם דרום נגד הסכם קיבוצי , שיכלול כל עובד הנכנס בשערי המפעל, ונושא על כתפיו את עול פסי הייצור. כיום ניצבים מול ההנהלה חברי וועד נחושים, שהחליטו החלטה הראויה למפגן סולידאריות של כלל ציבור העובדים בישראל - "הֶסְכֵּם אָחִיד לִכְלָל הָעוֹבְדִים זוֹ דְּרִישַׁת הַלִּבָּה שֶׁלָּנוּ".

מצער אותי - שהסתדרות העובדים, בה אני חבר כמעט ששים שנה, ואבי ז"ל נמנה אל חבריה בשנת יסודה ב-1920 - אינה מתייצבת לימין ועד עובדים במאבקו לקיום הסכם קיבוצי לכלל העובדים.