אנרכיה בבג"צ

התברר שוב בפעם המי יודע כמה, שכאשר שופטי בג"צ נאלצים לדון בעניין שעמיתיהם מעורבים בו - הם נוהגים כפקידים מבוהלים. ושוב מתגלה כי ברגע של אמת, אין להם מתחת לגלימותיהם הקצרצרות של שופטי בג"צ - אפילו לא בגדים תחתונים. והם אפילו לא מתאמצים להסתיר את מבושיהם. להיפך: באטימותם הם מפזזים לנו את מים לדוד המלך...

אבל זאת ידענו: שופטי בג"צ חייבים להיות בעלי יכולת נפשית חזקה די - כדי להתבזות בכתיבת פסקי דין שצחנתם מכה בנחיריים כצחנת גוויה בשדה.

שאם לא כן, הם לא היו מעזים להציע לציבור סחורה מקולקלת בדמות פסק הדין שדחה - ללא דיון ענייני - את העתירה נגד הוועדה למינוי שופטים.

שופטי בג"צ יודעים היטב את מלאכתם - הכל כמובן לפי העניין.

הנה הוא מעט מן החלב הטוב אשר ינקנו מלוא פינו מעטיניו של בג"צ:

"על חשיבותה ותפקידה של הביקורת בכל גוף שלטוני דמוקרטי אין צורך להרחיב את הדיבור. הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין מצויה בחשיפתו לביקורת. כדי שמשטר דמוקרטי לא ינצל את כוחו לרעה עליו לפעול בגלוי, תוך חשיפת דרכי עבודתו בפני הציבור שהוא נזקק לאמונו. הביקורת על מוסדות השלטון מעוגנת בעקרונות היסוד של השיטה - והיא נשענת על חופש הביטוי ועל זכות הציבור לדעת. משך שנים עמדה פסיקתנו על חשיבותם של עקרונות אלה לשיטת המשטר שלנו".

וזה הדבר אשר בג"צ מנסה להלעיט אותנו בו עכשיו:

"הוועדה לבחירת שופטים עומדת בחזקתה, כי היא נותנת את דעתה לבקשות המוגשות לה ובקביעת דרכי טיפולה בבקשות מייחסת לכל בקשה את המשקל הראוי לה בעיניה. משהחליטה הוועדה לבחור בפרקליטת המדינה, מתחייבת המסקנה כי היא לא מצאה בהתנגדות העותר למועמדותה טעם המצדיק הימנעות מן הבחירה או את עיכוב ההחלטה".

מים עומדים הם אלה. לא נשתה מהם.