|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
מאיר דגן. מעורר דאגה [צילום: AP]
|
|
|
התרעותיו של מאיר דגן
|
|
פרסום דבריו של מאיר דגן, ראש המוסד לא מכבר, הרעיד אמות וסיפים. לא מעט ביקורת הייתה, אך היו גם דברי הערכה על שהעז להגיד מה שהוא חושב בציבור. יחד עם זאת, שתי הודעות בדבריו מעוררות תהייה ודאגה כאחת
|
|
תלי מילים על מילים כבר נכתבו בימים האחרים על מה אמר מאיר דגן ולמה התכוון לומר בליווי גלי פרשנויות, ויש להניח שעוד לא נאמרה המילה האחרונה, אם מטרתו של מאיר דגן הייתה להדאיג את הציבור בישראל, אז נראה שמטרתו הושגה, וכן אף אחד לא ערער על נכונות דבריו, אולי בחצי פה לעומת לא מעט ביקורת בעיקר מהדרג הפוליטי. אך שתי הודעות מתוך מדבריו שפורסמו בכותרות העיתונים ובאתרים מרכזיים צריכות להדאיג אותי וכל אזרח בישראל. הראשונה: באומרו ש"נתניהו וברק הם שני הרפתקנים חסרי אחריות". מה הפירוש? האם השלטון, בפרט הביטחוני, בתקופת עבודת ראש המוסד דגן עם ביבי, היה מופקד בידיים לא אחראיות? ומדוע הדברים נאמרים רק כעת לאחר עזיבתו? ואם זה נכון, מדוע לא התפטר קודם? והשנייה: באומרו "אני, אשכנזי ודיסקין יכולנו לבלום כל הרפתקה מסוכנת של ביבי וברק. עכשיו אין מי שיעצור אותם". מה הפירוש? אלו הרפתקאות נבלמו על ידם? ומדוע כעת אין מי שיבלום אותם? האם ראש המוסד הנוכחי, הרמטכ"ל הנוכחי גנץ וראש השב"כ הנוכחי לא יוכלו לבלום כל הרפתקה מסוכנת שתבוא להחלטה? ואולי לשם כך הם מונו לתפקידיהם כראשי זרועות הביטחון במדינה, שלא יפריעו? מחשבות והרהורים על כך מעבירים בי כבר צמרמורת נוכח התחושה שאולי אחרי דברים אלה שנאמרו בפומבי על-ידי מי שישב בצמתי החלטות, כמו ב"שביעייה", בוועדת השרים לביטחון, בממשלה ובוועדות הביטחוניות השונות. ואני תוהה ושואל, האם באמת אנו מופקדים בידיים הלא הנכונות? ומתבקשת השאלה, חרף דבריו האמיצים לדעתו של מאיר דגן ומול הביקורת עליהם, על כך שהוא פגע בבטחון המדינה - האם לא הגיעה העת להכניס לחוק תקופת הצינון גם את הוראת "דום תקשורת" עד גמר תקופת הצינון, בפרט מאישיות ביטחונית? הרבה שאלות צריכות להישאל על-ידי הגורמים המוסמכים ובפורומים הנכונים ולא בהכרח בתקשורת, שפרסומים אלו ודאי גורמים נזק לבטחון המדינה; אבל גם אם חצי דבריו נכונים, אני אהיה מודאג. |
| תאריך:
|
05/06/2011
|
|
|
עודכן:
|
05/06/2011
|
|
גרשון אקשטיין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אליהו חיים
|
5/06/11 09:36
|
|
|
|
2
|
|
ערן גפני
|
5/06/11 13:48
|
|
מודעה גדולה בעתון מטעם משרד התרבות והספורט מוכתרת "ישראל קוראת" ומודיעה על חודש הקריאה והספרות. במודעה, רשימת מפגשי סופרים וקוראים ואירועים ברחבי הארץ. הרעיון מצא חן בעיני ולעידוד הקריאה אתרום משהו על חוויית הבוק קלאב, מועדון ספר אם תרצו, שבו אני משתתף כבר שנים אחדות.
|
|
|
|
|
שמונה שנים הוא שתק. שתק כמו דג. רק יצא "מהמים", והדג מהמוסד מתנהג - סליחה על הקונוטציה - כמו (דג)דגן של "נותנת". אצל שניהם יש הבדל גדול בין לפני ואחרי. שניהם מעוררים תשומת לב רבה. ומשניהם רוצים רק דבר אחד: הדגדגן יציע ריגוש מיני לגברים, ו"הדג" דגן מציע ריגוש פוליטי לשמאלנים.
|
|
|
|
|
בשנת 1983-4 שימשתי כמרצה אורח באוניברסיטת וויטווטרסראנד שביוהנסבורג, דרא"פ. יום אחד צדה את עיני כותרת בעיתון לפיה הוענק פרס על תכנון לדוגמה לכור הכוח "קוברג" שדרום אפריקה החלה להפעיל אז ליד קייפטאון. בשעתו התעניינתי בנושא ועקבתי אחר הנעשה בתחום. הימים היו אחרי התקלה ב"אי שלושת המילין" בפנסילבניה, ארה"ב, שהתרחשה בשנת 1979 ושבעקבותיה הפסיקו למעשה להזמין בארה"ב כורי כוח. באותה תקופה כמעט לא נשמעו קולות בציבור נגד ממשלת דרום אפריקה, לא רק בנושאי האפרטהייד, אלא כמעט בכל נושא שהוא, ומתריעים בשער היו צפויים שם, בין השאר, לעונש של "החרמה" - האוסר מגע עם אנשים אחרים.
|
|
|
|
|
אהוד ברק קורא לישראל להפסיק להיות דובון לא-לא. במלים אחרות, הוא קורא לישראל להפוך לדובון כן-כן, כזה שאומר כן לכל יוזמה, גחמה, או תכתיב מצד גורם כלשהו. בעבר לעג ברק לציפי לבני, "הגימנזיסטית" לפי הגדרתו הקולעת, מכיוון שראיית המציאות אצלה רחוקה מן המציאות. בדבריו מוכיח ברק לא פעם שאין הוא שונה מיריבתו, ולמרבה הצער הוא מצפה מנתניהו להיות כמוהם, להיות דובון כן-כן.
|
|
|
|
|
במבנה היסטורי, בן 83 שנים, מימיה של תל אביב הקטנה, ממוקמת גלריית "בית אוריאל", ששמה יצא לפניה כחלוצת אירועי הבוטיק בארץ. לא בכדי היא מובילה, מזה כעשור, את סצנת האירועים הקטנים והמושקעים של ה"מי ומי" בבוהמה הישראלית.
|
|
|
|
|
