News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 570,697  סלולר - 520,810
   |   15:07:40
דלג
בלוגרים / בעלי טורים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין  |  
למרות הראיות החד-משמעיות נגד דונלד טראמפ בפרשת אוקראינה, קרוב לוודאי שהסנאט יזכה אותו. כדי להבין מדוע, יש לחזור לשנת 1787 וגם להבין את המצב החברתי-פוליטי השורר כיום בארה"ב
עידן יוסף
עידן יוסף
בחודש יוני אשתקד פורסם תזכיר חוק גיוס החרדים, שהתבסס על תקציר המלצות ועדה מיוחדת שהקים שר הביטחון ליברמן    דוח הוועדה המלא מעולם לא הוכן בטענה כי מדובר ב"התייעצויות פנימיות"
אסתר חיות [צילום: אבשלום שושוני/פלאש 90]
אסתר חיות
דברים במושב הפתיחה החגיגי בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי במלון דן כרמל בחיפה [ז' בכסלו התש"ף, 05.12.2019]
יובל לובנשטיין
יובל לובנשטיין
הגיע הזמן שיבואני המותגים, יתאמו את פעילותם למחירי צרכן שונים, יבצעו התאמות כוח אדם, שטחי מחסנים על-מנת שיוכלו להתמודד טוב יותר עם המציאות המשתנה ומה שאנו רואים כרגע זו רק את ההתחל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
גרסטל. בוררת [צילום: פלאש 90]
בוררת ומגשרת
הילה גרסטל. ילידת 13.6.1955, ישראל. נשואה לראובן ולהם שני ילדים.

ב-1973 סיימה את לימודיה התיכוניים בתיכון עירוני בהרצליה. בשנים 1975-1973 שירתה בצה
איתן ששינסקי [צילום: פלאש 90]
כלכלן
איתן ששינסקי (נולד: 29 ביוני 1937), כלכלן ואיש אקדמיה ישראלי.
תום שגב [צילום: AP]
סופר, עיתונאי
תום שגב (נולד: 1 במרץ 1945), עיתונאי, פובליציסט והיסטוריון ישראלי.
לכל הערכים במועדון+
האלטלנה - טרגדיה [צילום: לע"מ]
היום בו אלטלנה עלתה באש
"עומדים לפתח באש?", שאלתי. "לא אמרתי זאת...", התחמק איש הפלמ"ח דקות אחדות לאחר מכן הכדורים שרקו מכל הכיוונים, לכל מטרה: לעבר הסירה, לעבר אנשיה שקפצו אל המים, לעבר הפצועים עדות אישית מהאנדרלמוסיה שהתרחשה לפני 63 שנים
   יפעת גדות
אש נפתחת על ספינת האלטלנה [1948]

מדוע הורה בן-גוריון להשמיד את "אלטלנה"?
אורן קאשי
ביוני 1948 התרחש אסון בחופי תל אביב, לא לפני הסתה והתרת דמם של אנשי אצ"ל, תחילתה ב"סזון" חמש שנים קודם לכן * בן-גוריון ביקש להשפיל את בגין אחת ולתמיד * שני גורמים הצילו את האומה מאסון המלחמה הפנימית, חרת בגין בספרו "המרד" – אהבת אחים ואמת פוליטית * 63 שנים ל"תותח הקדוש"
לרשימה המלאה

הם שבו ונאספו כאן ביום ראשון, י"ז בסיוון תשע"א, 19 ביוני 2011, באותה חלקה קטנה של בית הקברות הצבאי בנחלת יצחק. הם הגיעו לכאן מכל קצוות הארץ, ברובם שיבה זרקה בשערותיהם ואותות הזמן חרשו קמטים על פניהם - בחלקם בקושי נעו על רגליהם, אך דבר לא מנע מהם לשוב ולהתכנס במלאות 63 שנה לטרגדיה של אלטלנה, להעלאת זכרם של שישה-עשר מחבריהם, קורבנות שנאת האחים העיוורת. היו כאן בני משפחה, חברים לנשק, ומספרם של אלה הולך ומתמעט משנה לשנה. הפעם היו שם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, המשנה לראש הממשלה סילבן שלום וחברי הכנסת יריב לוין, אופיר אקוניס ומיכאל בן ארי.

אדוני, רה"מ, אני נאלץ לחלוק על דבריך

"ממרחק השנים הפקודה לפתוח באש על הספינה, ולא להידבר עם מפקדיה, הייתה פקודה נמהרת, מוטעית...", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדברים שנשא בטקס האזכרה.

לעומתו, חבר הכנסת יריב לוין טען: "את האמת ההיסטורית אי-אפשר למחוק ואי-אפשר לשכתב - יש לומר בבירור: 16 חללי אלטלנה נרצחו בידי אחיהם. אפשר לנסות לתאר את הנסיבות ולחפש הסברים, אבל אי-אפשר לטשטש את האמת - היו אלה שנורו והיו אלה שירו...". אדוני, ראש הממשלה, עם כל הכבוד, אני נאלץ לחלוק על דבריך, "שהפקודה לפתוח באש על הספינה הייתה פקודה נמהרת ונבעה מחוסר ביטחון של הממשלה הצעירה בסמכותה...".

ב-19 ביוני נערכה ישיבת ממשלה טעונה במיוחד. השר בנטוב דרש פעולה תקיפה, הכוללת מעצר של בגין וכן "לפרק את הנשק מאנשים בכל מחיר. אם יצטרכו לירות – יירו... שמונה שרים הצביעו בעד, ושר אחד, הרב פישמן, נמנע. לאור זאת, נדרש דן אבן (אפשטין), מפקד חטיבת אלכסנדרוני, לכתר עם חייליו את כפר ויתקין, ולהחרים את ציוד האונייה. פקודת הכיתור הושלמה יום למחרת, ודן אבן שלח לבגין אולטימטום קצר מטעם משרד הביטחון, "למסירת האונייה על תכולתה לרשות הצבא". האולטימטום דרש תשובה תוך עשר דקות... יש שטוענים שהזמן הקצר נקבע כדי להבטיח, למעשה, הפרה של האולטימטום... ואכן, בגין ראה באולטימטום הדחוק עלבון, וסגנו יעקב מרידור השיב בתרעומת: "איך זה תוך עשר דקות נותנים אולטימטום? מה זה? אנחנו פושעים? איזו גישה זאת...?". דן אבן פירש זאת כסירוב להיענות לאולטימטום ופתח באש. בשלב זה האונייה נמלטה אל לב ים בהפלגה לתל אביב, ועל סיפונה מנחם בגין וכמאה אנשי אצ"ל, מיעוטם עולים.

מול חופי תל אביב עלתה הספינה על שרטון, ובסביבות ארבע אחר-הצהריים התקבלה ההוראה להפגיזה באש תותחים. הפגז השלישי העלה את "אלטלנה" באש, מה שאילץ את האנשים שהיו על סיפונה לקפוץ אל המים, וחבריהם, שהיו על החוף, יצאו לקראתם עם סירות חסקה, חרף אש התופת שנורתה לעברם.

בספרו 'פנקס שירות' (פרק שביעי, עמ' 568) כתב יצחק רבין שבראותם את ה"אלטלנה" בוערת, אנשי אצ"ל נתקפו היסטריה וצעקו: "בגין על האונייה! הצילו את בגין!". על-פי רבין, אנשי הפלמ"ח הגבירו בתגובה את עוצמת האש: "אנשי הפלמ"ח האמינו... אש תופת, בעוצמה בלתי רגילה, מכל כלי-הנשק, נפתחה לעבר האונייה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וה'הגנה' כלפי הארגונים ומנהיגם מצאו ביטויים בעוצמת האש...". בהמשך, רבין אינו מסתיר את התפעלותו מ"ההפגזה המוצלחת": "איזו פגיעה מדויקת, אפילו הארטילריה המודרנית של צה"ל לא הייתה מתביישת בהישג כזה...".

63 שנים לא השכיחו ממני את מחזה האימים על שפת ימה של ת"א

גם אני הייתי שם, וכמו רבים מחבריי שוטטתי באותו יום, הלוך ושוב, לאורכה של הטיילת שממול חוף פרישמן, צופה בסקרנות על האונייה המסתורית שעלתה על שרטון. מאז הבוקר ריחפו שמועות על ספינת נשק של האצ"ל העומדת לפרוק את מטענה מול חוף שרתון, ואט-אט התמלאה הטיילת בקהל סקרנים, ערב-רב של בני אדם, וביניהם כמה עשרות אנשי אצ"ל, שהזדמנו באקראי למקום, בלי שמץ של ידיעה על המתרחש.

הזמן חלף לאטו, בלי שאירע דבר. והנה לפתע, בסמוך לשעת הצהריים (המועד המדויק פרח מזכרוני), הגיחה סירה מירכתי האונייה והפליגה לאטה לעבר החוף. לרגע, השתררה כעין דומייה, ועיני הכל נתלו באותה סירה המשרכת את דרכה בניחותא ונוחתת בשלווה על החולות הלבנים. הסירה הייתה עמוסה בכלי נשק ובתחמושת מכל הסוגים. קבוצה של אנשי אצ"ל החלה מפרקת את הציוד, ובעוד אני מלווה בעיניי בסקרנות את מגוון כלי הנשק, ניגש אלי אחד המפקדים (ממכריי באצ"ל), הושיט לי מקלע "ברן" וכמה מחסניות, שזה עתה נלקחו מהסירה: "אין לדעת מה יקרה", אמר, כשהוא מצביע לכיוון "הבית האדום" ומורה לי להתמקם בקרבתו. אישית, לא העליתי על דעתי שיתפתחו כאן חילופי יריות, אך לא הייתה זו עת לוויכוחים.

בעוד אני מתחפר בעמדה נוחה ככל שניתן, ומציב את המקלע - הבחנתי, כעשרים מטרים מימיני, בחוליה של אנשי פלמ"ח המתמקמת בעמדת ירי לכיוון הספינה. החלפנו מבטים בשתיקה. בינתיים החלה הסירה, שנפרקה מציודה, לשוט חזרה לעבר הספינה. בעוד עיני הכל מלוות אותה במתיחות, קרא אלי אחד הבחורים מעמדת הפלמ"ח: "היי בחור, יש לנו בקשה אליך, אם יתחילו לירות, אל תירו לכיוון הזה (הורה לי בידו לצד מזרח), ישנם שם נשים וילדים...". נדהמתי. "עומדים לפתח באש?", שאלתי. "לא אמרתי זאת...", התחמק. "בכל מקרה, לא לירות לכיוון שהראיתי...".

דקות אחדות לאחר מכן הגיחה סירה נוספת מהאונייה, ובבת אחת נפתחה לעברה אש תופת. הכדורים שרקו מכל הכיוונים, לכל מטרה: לעבר הסירה, לעבר אנשיה שקפצו אל המים, לעבר הפצועים. אחר-כך הצטרף למקהלת המוות גם "התותח הקדוש". האנשים החלו קופצים אל תוך המים להימלט מהתבערה, מי הים האדימו מדמם של פצועי אלטלנה. אך הידיים המרושעות לא חדלו מללחוץ על ההדק. לפתי בידי בחוזקה את מקלע ה"ברן", אך אצבעותיי מיאנו ללחוץ על ההדק.

מימיני המשיכו לירות צרורות לעבר האונייה והניצולים, כמה צרורות מהמקלע שבידי היו יכולים אולי לשתק את האש מכיוון זה, אך כאילו אחז בי השיתוק. לא יכולתי לכוון את הכלי לעבר יהודים. על הכביש מתחתיי התחוללה דרמה דומה. אחד מחבריי, שהיה על משוריין, הרים את המקלע אל-על וירה לעבר השמיים, תוך שהוא מחרף ומגדף את אנשי ההגנה והפלמ"ח וזועק בכל כוחו: "רוצחים, אחי על האונייה הזו...", אך לא השיב באש.

האנדרלמוסיה לאורך הטיילת הייתה גדולה. סירות של אזרחים מתנדבים החלו שטים לעבר הספינה, כדי למשות פצועים. ירו גם עליהם. מסרתי את המקלע לאחד מחבריי על החוף ובשארית כוחותיי פתחתי בריצה מטורפת לעבר מפקדת האצ"ל בבית ספר "אליאנס". נושם ומתנשף טיפסתי במעלה המדרגות, מחפש איזה מפקד בר-סמכא, לדווח לו.

מה שלא ידעתי אז הוא, שמרבית חברי המטה של האצ"ל, ביניהם קצין המבצעים, עמיחי פאגלין, נעצרו בדרכם מכפר ויתקין לתל אביב, והאחרים, וביניהם מנחם בגין, נמצאו על סיפונה של "אלטלנה". רק מפקד תורן אחד מצאתי כאן על משמרתו, מפקד המחוז דאז, פתחיה שמיר. דיווחתי לו על המתרחש, ופניו החווירו כסיד. מרבית מפקדי השדה של האצ"ל כבר היו מגויסים אז לצה"ל, והוא דמה בעיניי לקברניט, ללא אנשי צוות. כשחזרתי לעבר החוף כבר היתמר עשן שחור מעל הספינה.

בעימותים בין צה"ל לאצ"ל נפלו 16 לוחמי אצ"ל ו-3 חיילי צה"ל. חיילים אמריקניים, ותיקי מלחמת העולם השנייה, לא הסתירו את שאט נפשם ממראות הזוועה, שחזו עיניהם: "אפילו היפנים לא עשו לנו זאת...", מילמלו.

תאריך:  20/06/2011   |   עודכן:  21/06/2011
יוסף עברון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
היום בו אלטלנה עלתה באש
הודעות  [ 11 ] מוצגות  [ 11 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
קורןנאוה טבריה
21/06/11 13:11
2
קורןנאוה טבריה
21/06/11 13:24
3
זהר
21/06/11 13:57
4
...במים" - רבין
21/06/11 14:01
 
אחת העם
21/06/11 16:02
5
jakobr
21/06/11 14:28
6
ב.ניצן רחובות
21/06/11 15:47
7
בצלאל
21/06/11 17:16
8
מיכל מירושלים
21/06/11 22:40
9
גד גד
22/06/11 08:07
10
פועה
29/06/11 20:41
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
מדי פעם מתלקח הוויכוח על אשר אמר טרומפלדור טרם מת מפצעיו: "טוב למות בעד ארצנו", או קללה רוסית מכוערת. כעת התלקח דיון ציבורי בדבר החלטתו הפזיזה - שלא לומר המטומטמת - של מישהו בצבא, להכיר בהחלטתו של רב כלשהו להחתים בחותם אלוהי את ההספד שכתב ברל כצנלסון לזכרם של הרוגי תל-חי ב-י"א באדר תר"ף לפני תשעים ואחת שנה ושלושה חודשים.
20/06/2011  |  יוסף חרמוני  |   מאמרים
ייתכן שלאחר מלחמת דמים עם אירן תקום ממשלת מרכז-שמאל, אולם עד אז תוכפל ההתנחלות בשטחים. בינתיים מתממשת מול עינינו מדינה דו-לאומית, שבה הרוב היהודי ייהפך למיעוט, וישלוט בכוח הזרוע תוך השלטת משטר אפרטהייד בדוגמת דרום אפריקה
20/06/2011  |  שי שהמי  |   מאמרים
לפני יומיים שוחחתי עם חבר שלו, קרוב משפחה בקיבוץ שמיר, וכהרגלי שאלתי: "מה שלום יוסק'ה גלילי?". "נפטר לפני כשבועיים", השיב לי.
20/06/2011  |  יורם דורי  |   מאמרים
בעת סכנה, כך אומרים, החושים מתחדדים, והמראות והקולות נחרטים בדייקנות בזיכרון. אבל מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע, שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Neuroscience, רומז שלפעמים ההיפך הוא נכון: למידה בתנאים שליליים מובילה לתפיסה חדה פחות מהיכולות שלנו במצבים אחרים. הממצאים, המצביעים על נטייה בעלת היגיון שמקורו נטוע בעבר האבולוציוני הרחוק שלנו, עשויים לסייע ולהסביר מדוע מפתחים אנשים מסוימים תסמונת פוסט-טראומטית או הפרעות חרדה אחרות.
20/06/2011  |  מכון ויצמן למדע  |   מאמרים
חייבים להכריע את האויב בארצנו. הכרעה הינה מצב בו נשללו מהאויב היכולת ללחום וגם הרצון להמשיך בלחימה. הרצון להילחם נשלל מהאויב עקב חיסול יכולתו היעילה להילחם תוך גביית מחיר כבד ממנו. האויב במלחמה זו הוא הרשות הפלשתינית-חמאסית על כלל הארגונים ומנגנוני הביטחון שבה.
20/06/2011  |  משה חסדאי  |   מאמרים
סיפורים חמים(72 שעות)
יובל כהן
תיק 6000: סערה בכוס קפה
מחלקה ראשונה
וינרוט סירב להתמנות לעליון
היום לפני
[צילום: יעקב סער/לע"מ]
שלום לשלום [1994]
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
האם פייסבוק תפסיק להציג לייקים
כתיבת המומחים
המדריך לבחירת עורך-דין משרד הפנים
יום הולדת
שריזלי דניאלה 14/12
דיכטר (משה) אבי 14/12
פריג' עיסאווי 14/12
גורפינקל צבי 15/12
סירוטה-הולנדר דפנה 15/12
קובו אסתר 16/12
לנדמן שמואל 16/12
חברי מערכת News1 (דוא''ל)
   ארד מירבעיתונאית
   גדות יפעתעיתונאית
   דנון יצחקעיתונאי
   וולף איציקעיתונאי
   יוסף עידןעורך חדשות
   יצחק יואבמו"ל ועורך ראשי
   יצחק-אוגנוב גליתעיתונאית
   לוין איתמרעורך משפטי
   מגנזי שרוןעיתונאית
   פישביין איילתעיתונאית
   רויכמן ינוןעיתונאי
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il